לקראת שנה מאתגרת וקשה מנטלית

[RedBend]

בעוד פחות מחודש חוזרים לטרנר, זמן טוב לעשות פאוזה ולהסתכל על השנתיים האחרונות.

נתחיל מהסוף: 0 הפסדי בית בליגה (עמה עמה עמה) בטרנר מאז פתיחתו.

שתי עונות זה לא מקרי, זה מגמתי וזה ברור לעין לכל מי שפותח אותה. יש למישהו ספק שעידוד של 90 דק' מביא ניצחון?
'Support Your Local Team' - זה עניין של קארמה. המהפך הגדול הוא בכלל מחשבתי, רעיוני, אידאולוגי ולבסוף תודעתי.
מחשבה יוצרת מציאות.

המבנה האקוסטי של טרנר משמש כמגבר לקולות ביציע. לטוב ולרע. כשהדרומי מתחיל לנמנם, הקארמה משתנה. המושבים התובעניים באצטדיון מתחילים לצקצק ואפשר להרגיש את הלחץ ביציעים מועבר לכר הדשא. קהל תובעני זה של פעם.

יש סיבה לנתון הפסיכי הזה. שילוב של רעב ולב ענק ונשמה שאי אפשר להסביר אותה במילים, צריך לחוות אותה. תשוקה של שנים לאצטדיון ראוי שיהיה כיף לבוא אליו. תרבות ספורט שנבנתה בעצלתיים במשך שנים וכמובן הצלחה מקצועית.

לדעתי הצנועה, אחד הדברים הבולטים שייצרו את הרעב הזה אצל הקהל זה הרצון הזה של להוכיח. לכולם. להוכיח למדושני העונג מהמרכז, לתקשורת, לפרשניה ושדריה ושלל תוכניותיה. ששנים לכלכה את באר שבע ושנים צבעה את הקהל שלה, בגוונים שחורים. להוכיח שיש חבל ארץ שלם, שבמשך שנים היה מוזנח ומרושל; שהזמנים השתנו. להוכיח ש - This is Terner.

הצרה מתחילה אחרי שלב ההוכחה. הוכחת לכולם שאתה הכי טוב, מאוננים עלייך ללא הפסקה... אתה קוצנזוס. מה עכשיו עושים?
כבר בשלהי שנה שעברה אני אישית התחלתי להרגיש שינוי אווירה לרעה באצטדיון. שלא יובן לא נכון, טרנר עדיין האצטדיון הכי ביתי בארץ ביי פאר, ועם האווירה הכי טובה שיש לסצינה להציע. אבל זה סממנים מדאיגים. סממנים של שכרון, של זריקת ז** אדישות או מה שלא יהיה. סממנים של לקבל דברים כמובן מאליו. ואין דבר יותר מסוכן מזה.

אין מצב שמתחיל רפיון במד הדציבלים שאנחנו מייצרים. שכל אחד ישאל את עצמו בכנות, בטח בדרומי, אבל בעיקר כאלו שלא מעודדים 90 דק'. חייבים להבין שאם אנחנו רוצים לשמור על הפנטזיה הזאת (ומי שהיה לפני עשור מבין שזו פנטזיה), צריך להתחיל חזק ורק להגביר.

בכל מגרש בכל מזג אוויר... נגד רעננה, נגד אשדוד, נגד מכבי... העוצמות הבתוליות האלו חייבות לחזור. מה שהיה שנה שעברה לא מספיק.

כנסו ליוטיוב (יש משחקים מלאים) למשחקים אקראיים של עונת האליפות הראשונה;

[zivmay]

תודה רבה על ההפסד הביתי הראשון, במחזור הראשון של העונה.

[RedBend]

מה הקשר?

[אסי, דגים]

אגב מה עם המנואלה? קיבלה אישור סופי וקבוע?

[אלדר]

בעוד פחות מחודש חוזרים לטרנר, זמן טוב לעשות פאוזה ולהסתכל על השנתיים האחרונות.

נתחיל מהסוף: 0 הפסדי בית בליגה (עמה עמה עמה) בטרנר מאז פתיחתו.

שתי עונות זה לא מקרי, זה מגמתי וזה ברור לעין לכל מי שפותח אותה. יש למישהו ספק שעידוד של 90 דק' מביא ניצחון?
'Support Your Local Team' - זה עניין של קארמה. המהפך הגדול הוא בכלל מחשבתי, רעיוני, אידאולוגי ולבסוף תודעתי.
מחשבה יוצרת מציאות.

המבנה האקוסטי של טרנר משמש כמגבר לקולות ביציע. לטוב ולרע. כשהדרומי מתחיל לנמנם, הקארמה משתנה. המושבים התובעניים באצטדיון מתחילים לצקצק ואפשר להרגיש את הלחץ ביציעים מועבר לכר הדשא. קהל תובעני זה של פעם.

יש סיבה לנתון הפסיכי הזה. שילוב של רעב ולב ענק ונשמה שאי אפשר להסביר אותה במילים, צריך לחוות אותה. תשוקה של שנים לאצטדיון ראוי שיהיה כיף לבוא אליו. תרבות ספורט שנבנתה בעצלתיים במשך שנים וכמובן הצלחה מקצועית.

לדעתי הצנועה, אחד הדברים הבולטים שייצרו את הרעב הזה אצל הקהל זה הרצון הזה של להוכיח. לכולם. להוכיח למדושני העונג מהמרכז, לתקשורת, לפרשניה ושדריה ושלל תוכניותיה. ששנים לכלכה את באר שבע ושנים צבעה את הקהל שלה, בגוונים שחורים. להוכיח שיש חבל ארץ שלם, שבמשך שנים היה מוזנח ומרושל; שהזמנים השתנו. להוכיח ש - This is Terner.

הצרה מתחילה אחרי שלב ההוכחה. הוכחת לכולם שאתה הכי טוב, מאוננים עלייך ללא הפסקה... אתה קוצנזוס. מה עכשיו עושים?
כבר בשלהי שנה שעברה אני אישית התחלתי להרגיש שינוי אווירה לרעה באצטדיון. שלא יובן לא נכון, טרנר עדיין האצטדיון הכי ביתי בארץ ביי פאר, ועם האווירה הכי טובה שיש לסצינה להציע. אבל זה סממנים מדאיגים. סממנים של שכרון, של זריקת ז** אדישות או מה שלא יהיה. סממנים של לקבל דברים כמובן מאליו. ואין דבר יותר מסוכן מזה.

אין מצב שמתחיל רפיון במד הדציבלים שאנחנו מייצרים. שכל אחד ישאל את עצמו בכנות, בטח בדרומי, אבל בעיקר כאלו שלא מעודדים 90 דק'. חייבים להבין שאם אנחנו רוצים לשמור על הפנטזיה הזאת (ומי שהיה לפני עשור מבין שזו פנטזיה), צריך להתחיל חזק ורק להגביר.

בכל מגרש בכל מזג אוויר... נגד רעננה, נגד אשדוד, נגד מכבי... העוצמות הבתוליות האלו חייבות לחזור. מה שהיה שנה שעברה לא מספיק.

כנסו ליוטיוב (יש משחקים מלאים) למשחקים אקראיים של עונת האליפות הראשונה;

אתה צודק אבל יש סיבות מקלות
הכל התנהל בעצלתיים כי הפער היה גדול, כשהוא הצטמצם טרנר שוב קם ואז נרגע בסוף.
אחרי שהאליפות הוכרזה רשמית היה כיף ביציע למרות שזה היה גארביג׳

[RedBend]

שמע, אני לא בא ממקום של ביקורת, הכי לא. אני פשוט חושש מירידת מתח של שנה שלישית. ירידת המתח הזו אני מאמין, קיימת בכל המועדון מראשון השחקנים ועד אחרון האוהדים.
על הצוות המקצועי מוטלת המשימה להחדיר רעב במי מהשחקנים שעשה גרעפס.
החשש שלי מופנה רק לקהל ולאווירה בטרנר.
דוגמה חיה מעכשיו: ספורט 1 שידרו משחקים גדולים מהעונה לפני המשחק אימון מול פוזנן. נפלתי על המשחק מול חיפה, מחזור ראשון של הפלייאוף, ההוא שסאן מנחם נפצע למי ששכח.
מה אני אגיד לך. למעט הדקות של השערים שכבשנו, וכבשנו ארבעה כאלה, האוירה הייתה הרבה יותר רגועה ביחס למה שהתרגלתי.
התחושה שלי היא שככל שהזמן עובר, אנשים בעלי זיכרון קצר נוטים לקבל קצת דברים כמובנים מאליהם.

[The red one]

רדבנד אתה צודק. נוסיף לכך את העובדה שאפילו בתוך התקופה הכיפית הזאת והמטורפת הזאת וגם כשזה היה "פראש" בשבילנו להיות בצמרת וכו' - עדיין היו משחקים שהאווירה בהם לא הייתה טובה והעידוד לא היה כפי שציפיתי בתקופה כזו.

מה אפשר לעשות? לא הרבה. זה טבעי, זה קורה לכולם..

[E.H.A]

העידוד שלנו ברוב העונה היה מעולה

[אלדר]

שמע, אני לא בא ממקום של ביקורת, הכי לא. אני פשוט חושש מירידת מתח של שנה שלישית. ירידת המתח הזו אני מאמין, קיימת בכל המועדון מראשון השחקנים ועד אחרון האוהדים.
על הצוות המקצועי מוטלת המשימה להחדיר רעב במי מהשחקנים שעשה גרעפס.
החשש שלי מופנה רק לקהל ולאווירה בטרנר.
דוגמה חיה מעכשיו: ספורט 1 שידרו משחקים גדולים מהעונה לפני המשחק אימון מול פוזנן. נפלתי על המשחק מול חיפה, מחזור ראשון של הפלייאוף, ההוא שסאן מנחם נפצע למי ששכח.
מה אני אגיד לך. למעט הדקות של השערים שכבשנו, וכבשנו ארבעה כאלה, האוירה הייתה הרבה יותר רגועה ביחס למה שהתרגלתי.
התחושה שלי היא שככל שהזמן עובר, אנשים בעלי זיכרון קצר נוטים לקבל קצת דברים כמובנים מאליהם.

אתה צודק בסהכ הכללי
אני מאמין שאם באמת תהיה ירידת מתח אז כשהשחקנים באמת יצטרכו אותנו טרנר ירעד...