ובפינת הנוסטלגיה - החשבון פתוח, בני יהודה...

[אורי אדום בנשמה]

חשבון פתוח וארוך במיוחד יש להפועל ב"ש מול יריבתה הערב, בני יהודה ת"א, אשר חתומה על פחות משתי ירידות ליגה שלה...

בעונת 69/70, נקלעו שתי הקבוצות לעונה שחונה וסרט מלחמה. 3 מחזורים לסיום העונה, זה הגיע לנק' רתיחה, עת נפגשו השתיים באיצטדיון העירוני בב"ש (לימים וסרמיל) למשחק העונה של התחתית. ערב המחזור, שהתה ב"ש מתחת לקו האדום, כאשר מעליה בני יהודה בשיוויון נק' אבל עם יחס שערים עדיף. בקיצור - קרב ראש בראש לחיים או למוות. בדקה ה-24, אהוד בן-טובים העלה את האורחים מהשכונה ליתרון 0-1, תוצאה שהחזיקה מעמד עד הסיום, ומעשית גזרה על ב"ש לרדת ליגה, ירידה ראשונה בתולדות המועדון.

חלפו להן 28 שנה, וההיסטוריה חוזרת. בעונת 97/98, שוב נקלעו השתיים לקרב חזיתי כנגד הירידה. ההכרעה נמתחה עד למחזור הנעילה, כאשר ב"ש מתחת לקו האדום, ומעליה בני יהודה ביתרון נקודה. משמע - ב"ש שאירחה את מכבי חיפה חייבת לנצח, ובמקביל לצפות למעידה של בני יהודה ששיחקה בחוץ מול ראשל"צ. שני המשחקים נערכו במקביל, בשעה אחידה, וזה התחיל לא רע, כאשר בדקה ה-45 וסרמיל עלה באוויר עת הגיע הדיווח על הפיגור של בני יהודה. ב"ש הפעילה מכבש לחצים אדיר על השער החיפאי כדי להלחיץ את בני יהודה עוד יותר, אלא שהאיש בין הקורות בחיפה, ניר דווידוביץ', תפס את משחק חייו ונעל את שערו. ואז בזמן פציעות, שב"ש לוחצת ולוחצת ועיר שלמה עם בלון חמצן, הגיעה בשורת האיוב מראשל"צ, עת הושלם המהפך של בני יהודה, והשער ההוא של בניון בריבאונד מהפנדל כבר היה לפרוטוקול בלבד, אבל ניפק רגע מצמרר שצרב את התודעה של כולנו שעה שהשחקן שלא קיבל דיווח על המהפך בראשל"צ רץ לחגוג עם הקהל, ומיד נפל על הקרקע ממרר בבכי כאשר ראה האלם וההלם ביציעים...

[adomi]

גם בשנה שעברה איבדנו להם נקודות
אנחנו תמיד מתקשים נגדם ומנגד כשהם נגד מכבי זה טיול

חושש מהמשחק

[אסי, דגים]

זוכר בעיקר את שני המהפכים לפני 3 שנים בעונת הירידה שלהם. פלצ׳וק ועוד מישהו לא זוכר, ובשני בוזגלו וגבאי

[azb852]

פלצוק ופלט

[זה שי !]

המשחק הכי גדול שלנו מול בני יהודה היה 5 2 בחצי גמר גביע המדינה ב97
חזות בסיס הולצמן וצמד של שרון אביטן סידרו לנו גמר
זה שי !

[a-t]

המשחק הכי גדול שלנו מול בני יהודה היה 5 2 בחצי גמר גביע המדינה ב97
חזות בסיס הולצמן וצמד של שרון אביטן סידרו לנו גמר
זה שי !

יש גם את ה6-1 עם השיא של מזרחי גם משחק טוב

[שימי]

הייתי במשחק בראשלצ
עם עוד כמה מאות באר שבעים שבאו לעודד את ראשלצ
אבל ראשלצ לא נלחמו בכלל
ותמיד מי שצריך את הנקודות תמיד לוקח
בפרט אם המשחק קובע הישארות בליגה

[אורי אדום בנשמה]

חלפו להן 28 שנה, וההיסטוריה חוזרת. בעונת 97/98, שוב נקלעו השתיים לקרב חזיתי כנגד הירידה. ההכרעה נמתחה עד למחזור הנעילה, כאשר ב"ש מתחת לקו האדום, ומעליה בני יהודה ביתרון נקודה. משמע - ב"ש שאירחה את מכבי חיפה חייבת לנצח, ובמקביל לצפות למעידה של בני יהודה ששיחקה בחוץ מול ראשל"צ. שני המשחקים נערכו במקביל, בשעה אחידה, וזה התחיל לא רע, כאשר בדקה ה-45 וסרמיל עלה באוויר עת הגיע הדיווח על הפיגור של בני יהודה. ב"ש הפעילה מכבש לחצים אדיר על השער החיפאי כדי להלחיץ את בני יהודה עוד יותר, אלא שהאיש בין הקורות בחיפה, ניר דווידוביץ', תפס את משחק חייו ונעל את שערו. ואז בזמן פציעות, שב"ש לוחצת ולוחצת ועיר שלמה עם בלון חמצן, הגיעה בשורת האיוב מראשל"צ, עת הושלם המהפך של בני יהודה, והשער ההוא של בניון בריבאונד מהפנדל כבר היה לפרוטוקול בלבד, אבל ניפק רגע מצמרר שצרב את התודעה של כולנו שעה שהשחקן שלא קיבל דיווח על המהפך בראשל"צ רץ לחגוג עם הקהל, ומיד נפל על הקרקע ממרר בבכי כאשר ראה האלם וההלם ביציעים...

https://youtu.be/wP53VbUmatc" onclick="window.open(this.href);return false;