4 שנים אתה סופג מילים מאוכזבות,
להגיע לוסרמיל ולחזות במשחקים כושלים,
לראות את שחקני נצרת צוחקים ונופלים...
לחוות את תקופת החשד למכירה,
לראות את השחקנים מובלים באזיקים לחקירה...
והלב ? הלב נחמץ והכאב קשה מנשוא,
ומלך השכונה הוא עוד היה פה....
ובשיחה עימו ברדיו הפצרתי "די ! מספיק ! תמכור !"
והוא בקושי הקשיב,התפתל והתחמק כמו שיכור...
אתה יומני חשת בדיוק כמוני בחרדה,
כיצד ברבות השנים נעלמת האימפריה האדומה,
איך אדם כושל - מלך מלכי השכונה,
ניווט את הקבוצה לעבר קרחון כמו טיטאניק האבודה,
ואז ! משום מקום ניצות זיק של תקווה,
אלונה היקרה נכנסה לתמונת הרכישה,
ואני,בהרגשה של אחריות אמיתית נרתם למשימה,
יודע שהמילה והשכנוע הם הנשק שיסייע למטרה,
"די ! חרשת לו במוח הוא הבין תן לו את הזמן"
אבל אני לא ויתרתי עד השגת המטרה כמובן...
וכאשר נגמר הסיפור והבנתי שהעסק נסגר בשעה מאוחרת,
ידעתי שהקבוצה יוצאת לדרך אחרת,
וכמו בני ישראל יקח קצת זמן עד ההגעה לליגה הראשונה,
ולא, בטח לא מדובר על 40 שנה....
הספיקו לנו 4 שנים בגלות,
השנה שוחררנו רשמית מליגת העבדות,
סליחה יומני על הכתיבה המעייפת ,הרי הבטחתי שלא אחדל,
תודה לך על ההקשבה יומני האומלל.
