בין המר למתוק

[sumsum]

היום בהיותי ביציע ה'עמידה' בלוד, לא יכולתי שלא להרגיש על הפנים, אכזבה נוראית, ציפיות גבוהות לחגיגה יפה קרסו כמו מגדל קלפים כמו הרגליים הרועדות של אילוז.
הדרך חזרה הייתה מאכזבת, בין נתוני ביצועי הבורסה, והקריצות של ה-אס/שפיץ/סופר נשנש, לא יכולתי להשתחרר מההרגשה הזו-
'מה באמת אנחנו מצפים ליותר מדי?'
אז שהגעתי הביתה, אכלתי והשבעתי את רעבוני, ככה ביני לביני חשבתי מה קרה בעצם, הקבוצה הגשימה את המשימה 'דה יורה' גם אם לא 'דה פקטו' או יותר נכון 'פקקטו'.
הבעיה היא...ששריקות הבוז גם אם 'אכזבו' אותנו 'שוב', ובגדול הן סממן של קהל גדול של קבוצה קטנה,שרץ ומתקדם לפני הקבוצה עצמה, זה שתמיד מרגיש מקופח, ומתבאס ששחקניו (בעיקר הביתיים, למרות התקופה היפה של בוני) לא מסוגלים לספק את ה'סחורה' שהיא הצלחה, כי בעינינו ההצלחה היא 'דריסה' וזה משהו שמעולם לא עשינו...או שלפחות עברה תקופת דור מאז שהיה משהו קרוב לזה.
הלכתי ובדקתי את העניין מקרוב, האם אנחנו 'חוצפנים' בדרישות שלנו? האם הן לא הגיוניות?
אז נתחיל בזה שהתשובה היא 'כן' ובגדול
ב13 משחקים אחרונים-0 הפסדים
ב10 משחקים אחרונים-6 נצחונות, 4 תוצאות תיקו
הישג יפה מאוד לכל הדיעות, אבל כאן...נכנס הקטע הלדעתי מיוחד בקהל שלנו....'רגשי נחיתות', הרי אם לא ניקח את האליפות בהפרש של 40 נק' מהמקום השני?! הרי גם אני 'יכולתי' להעלות כזה סגל ב'טלפון'? ועוד מיני המצאות וחידושים-צאו מזה אנחנו לא לבד במדינה, בליגה, בעיר ובכלל, יש יריב, הוא לא בא לפתוח רגליים.
הרי נסתיים לו המשחק, רטנתי מתחת לשפם וחיפשתי את הדרך המהירה החוצה, נותרו ביציעים מיללים למיניהם, מקללים למכביר
ובעיקר כאלה ש'חולים' על הסיטואציה.
תיקו שני רצוף...רחמנא ליצלן...אני לא אוהב להפסיד, שום נק' על הדרך!! רוצה לדרוס ולדפוק את כולם...אבל לא תמיד זה הולך והיום לאחר הצפיה במשחק בשידור החוזר זה נראה לי יותר ויותר מעצבן, אבל היי...בואו נכבד ראשית את עצמנו, עם השחקנים יש מי שיתחשבן, מי שלא נתן את הישבן לגליץ' אני מקווה שלא יהיה כאן יותר.
מבאס, עובר,עברנו,נעבור, אנחנו מצטיירים שוב רע,כקהל שלא יודע 'להנות מהרגע' וזה אכן רגע יפה, הרי ברור שעלינו, ברור שהמשימה הושלמה בהצלחה, ולכן ויש לנו חלק גדול בזה, בתחושת ה'דפוק', שלא מוסגל לספק את הסחורה, ואז שיכתבו עלינו טור דיעה כמו בONE נקרא עוד חכמולוגים שראו את ב"ש בדרך לאילת או על המפית של דדש, ושיחקו עם אבו סובחי בילדים של בני לוד.
אגב...רק לי היה נדמה שהעידוד היה היום חלש ?גושון מעודדים קטן בלבד עודד, השאר היו עסוקים בלגרום לי כאבי גב מלעמוד רצוף כל כך הרבה זמן, חברה באמת, אני בדרך לגריאטרי כבר, מה קרה?? לשבת! זה לא אולד טראפורד!

[ניב]

אגב...רק לי היה נדמה שהעידוד היה היום חלש ?גושון מעודדים קטן בלבד עודד, השאר היו עסוקים בלגרום לי כאבי גב מלעמוד רצוף כל כך הרבה זמן, חברה באמת, אני בדרך לגריאטרי כבר, מה קרה?? לשבת! זה לא אולד טראפורד!

אתה לא מתבייש?
להתלוננן על זה שהיה גושון קטן של מועדדים ובו זמנית להגיד שאין לך כוח לעמוד כלכך הרבה זמן?

[sumsum]

חבוב, תשאל את האס-עשיתי לו חור באוזן ואני עוד באתי מצונן, רק היה באמת חבל לשמוע יחסית עידוד 'עייף' וזאת יעידו מנהיגי המעודדים, המגאפון די פירק לי את האוזן,'יאללה להתעורר' הייתה צעקה די חוזרת ונשנית, עדיין מהדהת באוזני לפחות, וזה שאני שומר את השרירים שלי להקפת האליפות לא אמור להפריע לגוש לעודד, למרות שנרשמו כמה רעידות ססמיות באיזור נתב"ג כשאר אני והאס נתנו בריקוד ה'אוי אוי אוי, אוינק'

[הסניגור האדום]

האס לא היה אמור להיות בעמדת הפרשן להפגנות של ערוץ חמש? או בעקבות השהייה בקרבתך
הוא לא שמע את צילצול הטלפון שקורא לו לשם?
ואתה סמסום הטיבת כדרכך בקודש לגרום לי לקבל פרופורציה למצב הסטרס המחורבן.
אבל עדיין אני שם וקצת קשה לי עוד כמה שעות האוכל עדיין לא עשה עבודתו.

[sumsum]

סניגור יקר,חדי העין יכלו לקלוט את ה-אס בודק את מכשירו הסלולרי בעצבנות אחת לכמה ד', כאשר התדירות הלכה וגדלה לקראת המחצית, אשתו המקסימה הכינה לו את מזוודת ה'ראיונות' שהכילה: מים קדושים, לחמניה עם נקניקיה ועניבה.
מקורבים ל-אס טוענים כי שירלי בר-דיין השתמשה במס' הסלולרי שלו להזמין אותו לדרינק קאמפרי ולרדת על איזה לובסטר בנמל ת"א במקום לדבר על שטויות בדרום הלוהט, אך בשל התחייבויות קודמות לארוחת שישי אצל החמות, הוא עבר ל-קרות, ודפק ברזיה ושמשיה לשירלי שנפקדה היום מהאיצט' בלודז'
לאס שלום, לחמות ולקרות שלום גם כן.
לגבי התחושות שלך, אשתף בעוד כמה משלי, חשבתי לפרוש, ברצינות למאית השניה העברתי סרט שאני פורש!
ואז התעשתתי, קשה עם כאלו ציפיות...באמת קשה, נדמה שגם אם היינו מנצחים בקטנה...יכול להיות שלא היינו ממש 'מאושרים' אבל זו רק השערה...ולגבי האוכל...דבר עם האס, הוא קינג בקציצות דגים.

[הסניגור האדום]

האס לקח הימור מאוד מסוכן למרות שבסופו של דבר זה לא התקיים.
מכאן אני רוצה להודות לו כי זה היה בכלל לא קל לעשות את הדבר.מדובר כאן על מצב כלל לא נעים בין
יוצאי המגרב אי שם בקרבת האי גרבה לבין צרפת.
מלחמת מאה השנים הייתה כרקיקה לידה. אך הבחור קיבל החלטה ואני גאה בו עד מאוד האס הצדקת את שמך.

[AS1]

אל תיפול רוחכם !
מחשבות על פרישה תעשו אחרי שניזכה באליפות.
כמו מחזורי עסקים בהם יש גאות וצמיחה ולאחריהם יש מיתון כך גם עונת הכדורגל.לאחר תקופה טובה בה דרסנו קבוצות יש תקופה פחות טובה.
עמדנו בכבוד במשימה.
מישל
בסוף זה היה די פשוט.פשוט עמדתי מאחורי מה שאני חושב .
הג'רבים כבר היו בכוננות בהנהגת הילה חדד.
שבת שלום

[הילה חדד]

אביב, תמיד אחרי הנופי באה ה'קרעה מפסלה'.... תסביר להם

מאכזב, מציק, מרוח כמו מסטיק. אבל זה מה יש.

מישל, יש בעיות עם הג'רבים ?

גם ככה היחסים בינינו עכורים, אתה עוד מוסיף ?

[sumsum]

סניגור, האס שוב הוכיח שבמקום שבו ניתן לשים את הרגל הוא ייכנס כולו,
הקונפליקט בין הג'רבאים לא ישפיע כהוא זה על תוכנם של הדברים, יכול רק לעדן אותם ודי בצדק,אין מקום להתבטאויות בהמתיות,
כי הרי עתידו של האס הוא בראש חבילת הקלפים!
עלה והצלח אס!
אגב,נתפס לי הגב מהכסא ילדים, אני כבר לא בגיל לשבת עליו, פעם הבאה זיו יושב שם!

[ליאור עזרא]

הצלחתם לשעשע
לקרוא ולהתפעם.
סומסום, אס יקר, סניגור מציק

אנשים לתפארת !

[אהרוני]

סומסום אין ספק שאתה מביא אותה יפה וברגוע
אבל בחיאת אל תסבך תענינים
הבאנו מלא צופים, הבאנו שמפניה (שכבר אין לה גזים) כולה ביקשנו ניצחון על הגלאקטיקוס של רמת השרון וריאל בני לוד
פעם אחת לא ניתן להתעלות?< מה דפוק בנו???

[8red]

אפשר לסכם את הכל במשפט אחד:
נולדנו לסבול - ולגרום סבל!

[עדי פרץ]

סום סום, אמרתי כבר
מזל שעוד נשארו אנשים כמוך עם ראש על הכתפיים.....