המסעדה של אלונה (Ronel Braha)
https://www.facebook.com/camelstalk/pho ... 565990057/
מסעדה היא לא רק אוכל, היא מכלול של דברים שמביאים יחד לתוצאה אחת מושלמת.
מסעדות שרוצות להפוך למסעדות יוקרה צריכות מכלול של דברים. הן לא צריכות רק מיקום טוב ועיצוב פנים שיתאים למה שהמסעדה רוצה להשיג. צריך גם חזון של הבעלים שיתאים למה שהוא רוצה להשיג, לאווירה שהוא רוצה לשדר וללקוחות שהוא רוצה למשוך. בהתאם לחזון, מביאים את האנשים הנכונים.
אלונה דיברה בתחילת העונה על כדורגל שמח, החזון שאותו היא רצתה במסעדה שלה. עכשיו היא הייתה צריכה לבחור את השף הראשי, שיוביל את כל העסק. זו הבחירה הכי קריטית למסעדה. מעבר לאיכות האוכל שהוא יוציא, זה החדשנות שהוא יצליח להביא איתו והבאזז שהוא ימשוך.
לא מספיק שיהיו לך רק הפרודוקטים הכי טובים, אתה צריך לאחד אותם לכדי תבשיל אחד, חדשני ויצירתי. כל טבח יכול לקחת מתכון ולעבוד איתו, אבל שף יראה את הצעד קדימה. הוא יכול לקחת דברים רגילים ולהוציא מהם את המיטב. הוא ידע איך להכין מהם תבשיל אחד, כך שכל אחד מהם יהיה חשוב יותר מהשני.
בכדורגל כבר ראינו שף אחד, ברק בכר. הוא ידע לקחת פטריות כמהין ותפוחי אדמה וליצור מהם משהו שהלקוחות לא הפסיקו לדבר עליו. זו היכולת להוציא מנה מוצלחת עם טוני וואקמה, מאור מליקסון, וובה בראון ויובל שבתאי, עד כדי שמבקרי המסעדות הגדולים נשארו פעורי פה, גם באירופה.
רוני לוי לעומתו קיבל את הפרודוקטים הכי יקרים שיש בשוק. הוא בעצמו העיד שאלונה נתנו לו להביא כל מה שהוא רוצה. אבל רוני לוי הוא לא שף, הוא טבח. הוא יודע להכניס תפוחי אדמה ועוף לתנור וכעבור שעה הוא יקבל תפוחי אדמה ועוף. לפעמים זה יצא טעים, לפעמים זה יצא שרוף, ולפעמים זה פשוט יהיה מדכא כי כמה אפשר לאכול את אותו אוכל.
אלונה רצתה מסעדת מישלן או לפחות מסעדת קונספט מגניבה. במקום זה היא קיבלה מסעדה עם עיצוב מדהים ואוכל רע ותפל, שאפילו הלקוחות הנאמנים ביותר כבר מאסו בה. אם היה בגוגל דירוג לקבוצות כדורגל כמו למסעדות, יכול להיות שזו הייתה התקופה שבה הרשת הייתה מלאה בדירוגים של כוכב אחד וביקורות שליליות על המסעדה.
