1. סוארס הוא בחירה של אלונה ולא של עזורי.
2. עזורי החליט לשחרר את יוסי אלקיים ואלונה מנעה את השיחרור.
מעבר לזה, אני יודע שזה לא התנהלות הכי בריאה (התערבות בעלים בהחלטות מקצועיות) אבל חברים גם אלונה מבינה שפשוט אין ברירה.
התובנות הבסיסיות הן - ליגה סביר להניח שלא נרד,אליפות לא ניקח,עזורי לא ימשיך כאן עוד עונה.
לשמחתי אלונה בחרה בגישה עליה המלצתי כבר לפני חודשיים (ובטח לא בגלל שהתייעצה איתי) :
העונה הזו מתה,מתכוננים מעכשיו לעונה הבאה.
החתמת סוארס,המבחנים של סאלח מכפר קאנה,ככול הנראה החתמתו של הבלם ששון מנצרת (שחקן בסגל האולימפית),העדפה ברורה (בשלב זה) להחתים את בניאני/פנטיני,נאור פסר,ברק בדש ושחקן צעיר כשרוני נוסף שאני מנוע לכתוב את שמו בשלב זה (הבטחתי...) כל אלה מלמדים על כוונה ברורה - מכינים מהיום שלד וסגל שיהווה בסיס לעונה הבאה.
ליגת העל: המעורבות של יעקב שחר במכבי חיפה מאת משה הרוש ודוד מרואני
צירוף זרים? הוא ימליץ; רכילות מחדר ההלבשה? הוא יידע; קידום צעירים? הוא יתעקש; החלטות מקצועיות? הוא ירמוז. ליעקב שחר יש עוד עיסוקים חוץ ממכבי חיפה, אבל נראה שרק היא מטרידה אותו. אם גם הערב הוא יתרגז ביציע, תדעו שזה לא ייגמר בפנים זעופות
את הפנים הזעופות שיעקב שחר מקפיד להציג בכל משחק של מכבי חיפה, אין חובב כדורגל שלא מכיר. הבעלים של המועדון הכי מצליח בעשור האחרון חי את המשחק בכל דקה, ואינו מסתיר את דעתו על המתרחש במגרש. מתי מעט זכו להיות עדים להתבטאויות המלוות את קצפו, והם יודעים כי דבריו מרמזים לא פעם על החלטות עתידיות בנוגע לשחקן כזה או אחר.
גם במשחק האחרון של מכבי חיפה, מול הפועל ר"ג (5-0), שחר לא התאפק וחווה את דעתו על העובדים שמקבלים ממנו משכורת. אחד מהשחקנים שזכה להתייחסות נרחבת של הבעלים היה גוסטבו בוקולי, שנכנס כמחליף. הוא בוודאי לא ישמח לשמוע מה היה לבוס שלו לומר עליו. "חלאס, מספיק", שמעו היושבים סביב שחר, "בשנה הבאה בוקולי יישב רק על הספסל. די, הספיק לו".
אפשר לטעון שהדברים נאמרו כחלק מאנרגיות של משחק, אבל לא יהיה מופרך להמר שהאמירה הזו תממש עצמה בעונה הבאה. הרי שחר מיישם לאורך שנים את הפתגם הקובע כי "בעל המאה הוא בעל הדעה". נשיא מכבי חיפה לא רק מתווה מדיניות ניהולית ותקציבית למועדון שכל כך יקר ללבו, אלא גם סולל בעקיפין את הדרך המקצועית של הקבוצה. יש לו ידע וחזון, שהמאמנים שעבדו תחתיו במרוצת השנים הבינו כי רצוי ליישר איתם קו.
גורמים רבים שעבדו עם שחר מעידים כי מעורבותו בנעשה במועדון בכלל, ובקבוצה הבוגרת בפרט, טוטאלית. החל בקבלת החלטות על שחקנים זרים - עליהם הוא מקבל דוח סקאוטינג מפורט ורשמים מדוקדקים מיועצים חיצוניים - דרך קידום צעירים שהבוס חפץ ביקרם וכלה בהטלת וטו, או לחלופין במתן אור ירוק, לשחרור שחקנים שדורשים לעזוב. "אין דבר אחד שקורה ששחר לא יודע ממנו", מגלה גורם במערכת, "הוא יודע הכל, עד לרמת הבעיות האישיות של כל שחקן".
באופן רשמי, למכבי חיפה אין תקן של ג'נרל-מנג'ר. מעשית, שחר עונה כמעט על כל הקריטריונים של התפקיד. גם הוא עצמו ציין מספר פעמים כי "אני זה שמביא את הכסף ולכן אני רוצה לדעת בדיוק לאן הכסף הולך".
סיפורו של ליאור רפאלוב מקפל בתוכו לא מעט מדרך חשיבתו, מתפישתו ומהתנהלותו של בעל הבית. בתקופתו של המאמן רוני לוי, הקשר הצעיר כבר היה עם רגל וחצי מחוץ לכפר גלים. השניים לא שידרו על אותו גל, אך שחר עמד על הרגליים האחוריות וסרב להיפרד מהשחקן.
הרי הוא סימן את רפאלוב מגיל צעיר והאמין כי כישרונו יבוא לידי ביטוי. ללוי לא נותרו ברירות, ורק ההחלטה אם לשלבו במשחקים נשארה בידיו.
בסמכות הקדושה הזו שחר אמנם לא פוגע, אך הוא בהחלט יודע כיצד להעביר את מסריו למאמן. "תשתדל לתת לרפאלוב יותר הזדמנויות במשחקים", הוא לא היסס להבהיר ללוי בזמנו. "זה נכון ששחר מעורב בהכל", מאשרים בקבוצה, "אבל רק לעתים נדירות הוא עובר את הגבול של התערבות בוטה בחלק המקצועי. על ההרכב בכל משחק הוא שומע כמו כולם".
גזרת הזרים, לעומת זאת, אינה מופקדת בלעדית בידי המאמן. "אם שחר מחליט ששחקן זר מסוים לא מתאים לקבוצה, לא תהיה עסקה", משוכנעים במועדון. רשת של יועצים חיצוניים מקיפה את שחר, כשסוכן השחקנים פיני זהבי נחשב לבכיר שבהם, אבל הוא לא היחיד. גם ג'ובאני רוסו העניק חוות דעת על מועמדים לחיזוק ולאחרונה הצטרף הסקאוט אלון חרזי, שכבר בשבוע שעבר הגיש דוח לשחר על הקשר הדרום קוריאני יאום קי און. ויש עוד לוחשים באירופה.
אלישע לוי השלים עם המציאות הזו כבר בשנת הבכורה שלו בחיפה. בשבועות האחרונים הוא חווה זאת שוב, כשלקבוצה הוצע החלוץ ההונגרי לאסלו לנצ'ה. לוי צפה בקלטות והתרשם. שחר קיבל רשמים מנציגו במזרח אירופה, והתלהב. הבעלים שוחח עם הנציג באירופה, לפעמים גם פעמיים ביום, במטרה לקדם את העסקה. לוי, במקביל, העדיף להנחית את השחקן למבחנים בטרם יקבל החלטה סופית. הנציג באירופה הודיע לשחר כי "השחקן יגיע רק לחתימה, הוא לא למבחנים", ושחר הכריע: "לא צריך מבחנים, מדובר בשחקן סופר מוכשר".
לנצ'ה הוא לא יותר מדוגמה. "אם יענקל'ה נעול על שחקן", מציינים מקורבים לשחר, "הוא יביא אותו לקבוצה אפילו אם המאמן מתלבט. הוא פשוט ישכנע את המאמן שמדובר בשחקן מוכשר וראוי". קו זה, אגב, הוליד גם לא מעט כישלונות בתחום הזרים.
הידע של שחר בענייני המועדון, גם ברמה הרכילותית - מקורו בשחקנים ובאנשי מינהלה המצויים עמו בקשר יומיומי כמעט. במשך שנים היה שחר משוחח בטלפון עם שחקנים כדי למשש את הדופק הקבוצתי, לחוש את האווירה בחדר ההלבשה ולהבין מי נגד מי. חרזי היה שם למענו לאורך השנים, עד לפרישתו לפני כחודש. היום מאיישים את התפקיד הקפטן יניב קטן ומנהל הקבוצה אדורם קייסי.
"לפעמים יענקל'ה בעצמו יוזם את השיחות איתם", מספרים בחיפה, "ולפעמים הם אלה שמתקשרים אליו, סתם כדי לדבר אתו. באמצעותם שחר יודע על הדברים הכי קטנים שמתרחשים בקבוצה. מי ממורמר ולמה, מי במצב רוח טוב, למי יש בעיות. כל דבר". מקורבים לבוס הוסיפו כי השיחות עם השחקנים לא מתרכזות רק בעניינים מקצועיים: "הם לא מדברים אתו רק על כדורגל, אלא על הכל. מתייעצים גם בעניינים אישיים בחיים ומבקשים עצות".
ואולם, מה שמעניין יותר מכל את הבעלים הוא הכישרונות הצעירים. אייל גולסה, מוחמד גדיר ובירם כיאל הפכו מזמן לפרויקט אישי של הבוס. בקיץ האחרון, כשלוי ושחר דנו בהיערכות לעונה הקרבה, שחר מיהר להניח על השולחן את חזונו. השלושה תפסו נתח משמעותי בתוכנית העבודה השנתית, שהוגדרה כשנת הפריצה וכמקפצה שלהם. לוי ידע כי גם אם ירצה, לא יוכל לחפש זרים במשבצות שלהם.
טיאגו דוטרה ואייל שטרכמן, כזכור, הצטרפו. בעיקר כדי לחמם את הספסל. "לוי מתייעץ המון עם יענקל'ה", אומרים בסביבתו של שחר, "הם כל כך מתאימים, כי הראשון אוהב להתייעץ הרבה והשני מתעניין המון. זה זיווג מושלם".
הלוואי על כל קבוצה בעלים כזה, ומנכ"ל והנהלה כמו שיש לחיפה. לכל הליגה יש הרבה מה ללמוד מההתנהלות של חיפה, שהיא חלק בלתי נפרד מהצלחתה המקצועית.
כי כסף גם לאלונה יש, רצון וחיבה לכדורגל גם לה יש, אינטיליגנציה וניסיון בניהול עסק גם לה יש.
צריך רק את הידע והניסיון של ניהול קבוצת כדורגל והשמיים הם הגבול!
צריך לבקש משחר להעביר סדנא לכל הבעלים ומהמנכ"ל שלו סדנא לכל המנכ"לים בארץ.
