ראיתי היום את הובר משתלב טוב במשחק, ולמרות שכמה פעמים במשחק ברדה ירד עד לקו החצי לקבל את הכדור עם הפנים לשער
הובר (וגם בוזגלו) משחררים מברדה עומס מרכזי מלהיות הפליימייקר, פלט משחרר מברדה מלהיות החלוץ המטרה(תזכרו תחילת עונה, כמה כדורים ברדה קיבל עם הגב לשער..)
ברדה היום היה בתפקידו המקורי, ושיחק טבעי. כמו תמיד, ברדה הוא המנוע, והלב של הקבוצה.
אני חושב שהובר, לאט לאט כמו פלט שציינת לגביו דאז-צריך זמן ארוך להתאקלם ואני מאמין שהוא יתרום לנו מלא(למרות שיהיו משחקים לא כל כך טובים שלו בהתאקלמות כאן)
פיזי, לא כל כך הראה טכניקה אבל יכולת ניהול משחק מצוינת ומיקום מעולה, צריך להעז קדימה קצת יותר אבל אני מאמין שזה יבוא עם הביטחון.
השאלה הנשאלת עכשיו היא:
הובר פותח, אבל ליד מי?
קובי דג'אני, המנהל המשחק ומוסר הכדורים הארוכים הטוב ביותר בקבוצה. שחקן עם כדורים 40 מטר לרגל, עם זאת דג'אני עבר הרבה פציעות וכבר לא אגריסיבי ופיזי כמו פעם.
לוטם זינו-שחקן בית, 50-50, טכני, מעז, פיזי,גבוה. חסרונו הוא האנמיות ולאחרונה הפסיק להעז ולבלוט במשחק, לכן הורד לספסל (כמובן שתקופת הפציעה לא עזרה).
גל אראל-המועמד הבטוח ביותר לקלוט את המקום. קשר אחורי שמתופקד כקשר 50-50. מבחינה הגנתית אין עוררין על יכולתו, מהטובים בארץ. מבחינה התקפית כמו שציינו רבים בפורום, גל חושב יותר מדי והולך יותר מדי עם הראש בקיר
כאשר גל משחק עם מנהל משחק שמתופקד מאחור יותר כמו הובר או דג'אני, אראל עושה תנועה קדימה, מסייע ל4 ההתקפית ומגיח מקו 3.
חסרונו של גל בולט גם במסירותיו, מאוד לא מדויק ובמשחק הלילה הלך בעיקר אחורה ולאמצע. בטקטיקה שלנו במיוחד עם 2 הקשרי אמצע, הם צריכים לשלוט באמצע ולחלק כדורים ארוכים מדודים הן לאגפים למגנים/לכנפיים והן מסירות לחלוצים שמקבלים עם הגב(בדר"כ פלט).
דעתכם?
