CrazyRed | מועדון האוהדים הפועל באר-שבע | קרייזי רד

יש נקודה שתמיד נשארת זניחה וצריך לדבר עליה ולקחת אותה בחשבון בניתוח,
והיא החלק של היריבה בכל הסיפור הזה.

דברנו בעבר על זה שאנחנו הteam to beat, זה מצב שאנחנו טירונים בהתמודדות איתו וביחס אליו.
קבוצות שקיבלו מאיתנו בראש - קרי חצי ליגה (ואין גדולה כביתר), מגיעות מולנו (במיוחד בטרנר) עם סכינים בין השיניים.
וזה משהו שמורגש מתחילת העונה. זה מובן מאליו וזה תמיד ככה בשנה השלישית, אבל עדיין צריך להבין את מידת ההשפעה של זה על מה שרואים על כר הדשא והיא לא זניחה.
ככל שהאתגר יותר גדול ככה אתה מוציא מעצמך יותר, ולקחת לנו נקודות זה אתגר.

אין ספק שמקצועית נחלשנו, קבוצות מרגישות שזה הזמן לשבור את הרצף השלילי מבחינתם שיצרנו בשנים האחרונות.
לידם זה פתאום נראה כאילו אנחנו לא רוצים, ובאמת יש מצב שהחומר האנושי שם רוצה יותר מאיתנו. אם הוא מסוגל זו כבר שאלה בפני עצמה.

הכושר הגופני נפגע כי כל שבוע מבוצעים שינויים בהרכב עקב אילוצים. שחקנים שלא משחקים באופן קבוע ופתאום צריכים לשחק 90 דקות פשוט נופלים מהרגליים.
נגד ביתר היו על המגרש 4 שחקנים שלא יכלו לסיים 90 דקות (מליקסון, ממן,קבהא ופקהרט).
ביום שיהיה הרכב שירוץ באופן קבוע עם רוטציות מדודות גם הכושר הגופני יראה אחרת.

RedBend כתב:יש נקודה שתמיד נשארת זניחה וצריך לדבר עליה ולקחת אותה בחשבון בניתוח,
והיא החלק של היריבה בכל הסיפור הזה.

דברנו בעבר על זה שאנחנו הteam to beat, זה מצב שאנחנו טירונים בהתמודדות איתו וביחס אליו.
קבוצות שקיבלו מאיתנו בראש - קרי חצי ליגה (ואין גדולה כביתר), מגיעות מולנו (במיוחד בטרנר) עם סכינים בין השיניים.
וזה משהו שמורגש מתחילת העונה. זה מובן מאליו וזה תמיד ככה בשנה השלישית, אבל עדיין צריך להבין את מידת ההשפעה של זה על מה שרואים על כר הדשא והיא לא זניחה.
ככל שהאתגר יותר גדול ככה אתה מוציא מעצמך יותר, ולקחת לנו נקודות זה אתגר.

אין ספק שמקצועית נחלשנו, קבוצות מרגישות שזה הזמן לשבור את הרצף השלילי מבחינתם שיצרנו בשנים האחרונות.
לידם זה פתאום נראה כאילו אנחנו לא רוצים, ובאמת יש מצב שהחומר האנושי שם רוצה יותר מאיתנו. אם הוא מסוגל זו כבר שאלה בפני עצמה.

האמת שבטרנר מה שאני רואה זה הפוך, קבוצות באות עם טיטולים במכנסיים ומקלות עלינו.
מעטים עד לא קיימים הפעמים שניצלנו את זה כדי לדרוס (ופה עניין האיכות הוא הסיבה המרכזית, הכושר רק סיבה משנית).

צריכים גם להבין שמה שהספיק לאתמול לא יספיק להיום.
ככל שאנחנו מצליחים יותר ונוצר "שובע"/קבוצות באות באובר מוטיבציה מולנו/איך שתבחרו לראות את הדברים, ככה רמת הבסיס של הכושר חייבת להיות גבוהה יותר כדי לאזן את זה.
שתנועה מתמדת ללא כדור תהיה תוצאה של כושר בסיסי גבוה ולא תוצאה של חשק.

כושר גופני זה גם עניין של בחירת שחקנים מתאימים ולא רק מערך כושר.
יש לנו שחקנים טובים אבל רובם לא ממש אתלטים. זה משהו שאנחנו חייבים לשפר בקיץ.

העובדה היא שקבוצות באות ללחוץ אותך בבית וזה נטו תולדה של תחושת המסוגלות הזאת.
זה שבדקה 20 הן כבר נלחצות לאחור ומסתמכות על מתפרצות זה כי אנחנו עדיין איכותיים ממרביתן.

במקום שבו הפיזיולוגיה נגמרת מתחילה העבודה בראש.
אצנים יעידו שהחלק האחרון בריצה, החלק הכי קשה כשהכוח נגמר, הוא החלק המנטלי.
חיילים בשדה קרב שנפצעים יגידו לך שאם אתה חזק בראש אתה תשרוד הכל.
שחקנים שמחלימים מפציעות ייספרו לך שהחלק האחרון הוא בכלל מנטלי.

כשנגמר החמצן מה שנשאר זה היכולת לשמור על ריכוז.
מה שמכנים פיזי כולל בתוכו גם אלמנטים מנטליים.
בדקה ה-70 כשהגוף כבר עייף, מה שנשאר זה הקיבולת המנטלית.
העונה אנחנו "מכשיר קיבול" פחות טוב מהיריבות ואין יותר מדי מה לעשות כנגד זה.

זה לא יהיה נכון לדעתי להפיל את רוב האחריות של רמת הכושר שלנו על הפן המנטלי.
שחקנים טובים הגיעו לאן שהגיעו בזכות יכולת מנטלית גבוהה מהממוצע.
כשאתה מאגד אותם בקבוצה אחת זה אמור אפילו לבלוט יותר.

Eelect כתב:זה לא יהיה נכון לדעתי להפיל את רוב האחריות של רמת הכושר שלנו על הפן המנטלי.
שחקנים טובים הגיעו לאן שהגיעו בזכות יכולת מנטלית גבוהה מהממוצע.
כשאתה מאגד אותם בקבוצה אחת זה אמור אפילו לבלוט יותר.

היכולת המנטלית היא גבוהה מהממוצע. אפילו מאוד.
אבל כשעונה חדשה נפתחת זה לא טבולה ראסה.
ר"ל נקודות הפתיחה שלהם ושל השחקנים שמתחרים בהם היא שונה בתכלית.
קח את מכבי לדוגמא. אחרי שנתיים של כלום ושומדבר, אחרי שהמועדון סיים להיות מרוצה מעצמו, הם הפכו לכלי קיבול מצויין כי רוצים שם להחזיר עטרה ליושנה. וזה תופס אגב ברמת המועדון על כל רבדיו (כולל קהל אוהדים).
זה לא שהכושר אצלם השתנה מבחינת תוכנית אימונים, זה שכלי הקיבול (קרי השחקנים) נמצאים במצב הכן.
כנ"ל בית"ר וכן על זו הדרך.
יש לערן זהבי דבר אחד שהופך אותו לגדול בעיני.
אני מדבר כמובן על חוסר הפשרות הזה, על זה שהוא לא אנושי כי הוא אף פעם לא עוצר. תמיד רעב, לא מוותר על פירורים.

המחזוריות הזו בכדורגל היא דבר גלובלי, בין היתר מהסיבות האלה.

אפשר להגיד מה שרוצים על בוזגלו, אבל מהבחינה המנטלית הוא לגמרי שם. גם כשאבא עשה הכל הפוך הילד ידע להתעלם מרעשי הרקע ולא לתת להם להשפיע עליו. הוא הגיע אלינו בגיל של בשלות מנטלית. קראתי בראיון איתו מפעם שהוא העיד שמה שגרם לו לשינוי התפיסה הוא ספר שנקרא כוחו של התת מודע. כל אחד ומה שעובד לו.
הובאן הוא אחד שגם אם היה בתקופה מקצועית לא טובה, תמיד ידע לשמור על מוכנות, תמיד הביא אנרגיה טובה תמיד שידר השגיות.
על המנטור של דה-בראיינה אין מה לדבר, וכן על שיר צדק ומיגל ויטור.

ע"ח כל אלו תפסו אצלנו נפח דמויות כמו זריהן אוחנה ושות'.
זה מעבר לכדורגל/כושר פרופר, צריך להבין.
כל מה שדיברנו כאן הם ילמדו ליישם אולי בעוד כמה שנים כשכבר יהיה מאוחר מדי מבחינתם.
בתוך כל הרעש וההמולה, המושג הזה חמקמק.

נתון לחובבי הכושר:
מחצית ראשונה - 56 ק"מ.
מחצית שנייה - 52 ק"מ.

יש נתונים על קבהא?
מבחינת מסירות, חטיפות, חילוצים.
קילומטראז' בין הגבוהים במגרש וכל מה שאני זוכר ממנו זה משלוחי מנות ליריב.

yossi כתב:יש נתונים על קבהא?
מבחינת מסירות, חטיפות, חילוצים.
קילומטראז' בין הגבוהים במגרש וכל מה שאני זוכר ממנו זה משלוחי מנות ליריב.

באוירת פורים, יעבור לו

https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3739881" onclick="window.open(this.href);return false;

ארוך אבל מרתק