1. כבר שבוע שלא יכולתי להגיב כאן בגלל תקלות טכניות (אליק באמת תודה שטיפלת במצב במהירות
)2. שבוע שעבר היה משחק האימון הראשון שלי (כן לא ברור איך, הכצעקתה??)
יצא לי להיות בכמה אימונים (כשהדבר לא נאסר על ידי המאמן), משחקי ידידות וכמובן משחקי ליגה וגביעים כבר שנים רבות. אבל במשחק אימון במגרש אימונים עוד לא יצא לי לבקר עד שני האחרון בהרצליה.
להפתעתי 1:נוכחתי לראות אוהדים מסורים שמגיעים כדרך קבע
להפתעתי 2: נוכחתי לראות את אלונה שסיפרה שהיא הולכת גם למשחקי אימון של הקבוצה. אולי זה רק אני אבל לא חשבתי שבעלים של קבוצה, במיוחד אחת שהרבה קשר לכדורגל אין לה, טורחת להפגין נוכחות ועניין במשחקי אימון של הקבוצה.
להפתעתי 3: נוכחתי לראות שהשוער המחליף דור, ניפץ את מה שחשבתי עליו והראה שיש עתיד אחרי אסי. ריבוי הדקות שהוא מקבל במשחקי האימון כנראה מרמזים על העומד לקרות....
להפתעתי 4: ממש הופתעתי לגלות בתוך הקהל שהגיע אנשים שלא זיהו את אלונה
לשמחתי 1:באר שבע עלתה ליתרון כבר בדקה ה2 והגדילה אותו בדקה ה 13
לשמחתי 2:ראיתי את באר שבע משחקת התקפי ויפה במחצית הראשנה
לצערי 1:ראיתי את באר שבע משחקת התקפי ויפה במחצית הראשונה, בהרצליה במשחק אימון חסר כל חשיבות (מלבד מוראלית) ולא בווסרמיל.
לצערי 2: ברגע שמליקסון וסמיוני יצאו, באר שבע כמעט ולא הגיעה למצבים ורוב המשחק עבר לצד שלה.
לצערי 3: הכעיס ואיכזב אותי לשמוע מה חושבים כתבים שהיו שם על הקהל של באר שבע (סוג של מלחמה אבודה)
להפתעתי ושמחתי הרבה : מחצית שניה - אופיר חיים על כר הדשא במדי הפועל!
היה כיף, הפסקה מהאזעקות והקאסמים ורעש התותחים והמטוסים ששוטפים את האזור השליו שלי.
רוב הקהל שהגיע היה הורים ומשפחות של השחקנים שבאו לתמוך.
ישבתי בין אמא של מאור מליקסון (כמה סקופים אישיים על מאור חח)לבין אלונה ברקת (מאוד משעשעת במהלך המשחק) שלידה ישב חנן פדידה הפצוע.
לשבת ממש מרחק יריקה מהקוו (אחח מה יהיה עם איצטדיון מה?), אפשר לשמוע את הנפות הדגל של הקוון... מליקסון מהתל בהגנות, מחייך בביישנות לאמא ב'יציע' מעמדת הקרן, סמיוני עושה גליצ'ים ומהלכים יפים שלבסוף הולידו בישול לגול...
בהפסקה מאיר פינק אותי עם בייגלה חם וכוס קולה, מזג אוויר נאה, משחקים התקפי, מובילים 2-0... יותר טוב מזה?
אמרתי לאלונה שהלוואי והם היו משחקים ככה בווסרמיל, היא הבטיחה שזה עוד יקרה. אני מטבעי פסימית אבל אני אשמח אם היא תצא צודקת
מחצית שניה: הרבה חילופים, כבר לא הולך כמו בהתחלה, השוער המחליף שבחימום נראה לי איום הציג יכולת לא רעה בכלל בין הקורות. המשחק מזכיר משחקים בווסרמיל מבחינת סגנון ויכולת אבל עזבו אתכם שטויות - המלך פשט את מדי האימון ונכנס למשחק, מסב את כל תשומת הלב אליו כמובן. רצים לצלם, להסתכל מקרוב. "זה הוא?" שאל אותי מישהו. חייכתי, הסתכלתי שוב ועניתי בחיוב, מספר 18 חזר לחיים! זהו, איבדתי סבלנות ואני קמה מהספסל ונעמדת ליד הכתבים של וואן ואייל חטב. הדבר היחיד שהיה להם להגיד זה ליכלוכים על אוהדי ב"ש. לקחתי לאייל את המצלמה וצילמתי קצת את השחקנים (התגעגעתי לזה כל כך!) וזהו, נגמר, הולכים הביתה.
לא לפני שאיחלתי לאופיר מזל טוב על החזרה והצלחה להמשך.