הדרך להתמודד עם בונקר

[sumsum]

יש לנו בעיה מבנית אנחנו כמו נכה עם רגל אחת.
להתמודד עם בונקר צריך פריצות של המגינים מהאגפים והגבהות מדוייקות, לצערנו רק אופיר עושה רעשים של התקפה.
בצד ימין אנחנו משחקים פחות שחקן ותוסיפו על זה את חוסר הבעיטות מרחוק-תקבלו 0 שערים.
הגיע הזמן לעבוד על ההגבהות, ולא יזיק אם יובא גם מגן ימני נורמלי שיכול להגביה-מי אמר אלעד גבאי??
אה…ושפלט נמצא, תגביהו…עד שנכנס רק הרמנו לאנטנות…שהוא נכנס התחלנו על הארץ-איפה השכל?
אה…ועוד דבר…אראל, לספסל, תן לדג'אני לנהל את המשחק, לוטם קפץ מדרגה מקצועית ומשחק יותר לעומק.
דג'אני להרכב ומהר.

[yedidel]

מאוד קשה לשחק מול קבוצות שסוגרות בלי משחק אגפים, ולצערי עם כל המוניטין של אילוז ודוידזאדה כמגנים תוקפים, הם פשוט לא.
דוידזאדה עולה המון, אבל נדיר שהוא נותן את המהלך האחרון כמו שצריך. בד"כ הגבהות לא מדויקות.
אילוז גם מתבלבל ברגע שהוא מתקרב ל16.

אני לא מסכים לגבי אראל. אני חושב שאנשים מצפים ממנו לדברים שזה לא תפקידו. אתמול למשל הוא שיחק מצויין בחלק ההגנתי עם המון חילוצים חשובים וגליצ'ים.
העובדה שאנחנו מבקרים אותו על מסירות עומק לא מדוייקות, רק מראה שלוטם לא ניסה את זה מספיק. זה על הכתפיים שלו ולא צריכים לחכות לאראל בשביל זה.

[E26]

אני לא מסכים לגבי אראל. אני חושב שאנשים מצפים ממנו לדברים שזה לא תפקידו. אתמול למשל הוא שיחק מצויין בחלק ההגנתי עם המון חילוצים חשובים וגליצ'ים.
העובדה שאנחנו מבקרים אותו על מסירות עומק לא מדוייקות, רק מראה שלוטם לא ניסה את זה מספיק. זה על הכתפיים שלו ולא צריכים לחכות לאראל בשביל זה.

גל אראל כבר כמה משחקים משחק גרוע מאוד. אבל אני אתייחס רק למשחק אתמול: המון המון טעויות, ירידה דרסטית בכושר. יותר מאבד כדורים מאשר מחלץ(ובאחוזים גבוהים), כמעט כל איבוד שלו אתמול במרכז המגרש שלח את רעננה למתפרצת, רק שהם לא ידעו לנצל אותם למזלנו.
בקיצור - גל אראל לא פוגע כבר כמה משחקים ומאוד חלש, לא מבין את ההתעקשות של אלישע להרכיב אותו בהרכב הראשון. לספסל ומהר.
כנ"ל לגבי גבאי, שאילולא השער בשבוע שעבר לדעתי היה מוריד אותו לספסל, אבל השער הקנה לו עוד כמה מחזורים בהרכב הראשון וחבל, עם כל ה"תנועה/לחץ" שלו עדיין חלוץ נמדד בשערים ואין לו את זה העונה. יש חלופות בספסל העונה.

לגבי ינואר, אם כבר התייחסתי ל-2 שחקנים, אוסיף ואומר שאם רוצים להישאר בצמרת הגבוהה עד הסוף דרוש פליימקר זה היה כ"כ שקוף אתמול שחסר לנו מאוד אחד כזה וגם, לצערי, פלט לא פוגע וזה מתחיל להדאיג, לשחרר ולהביא חלוץ אחר(ראו מקרה ארנשאו/פריצה במקקי שנה שעברה בינואר).

חוצמיזה סיבוב ראשון שלא חלמנו עליו אם להסתכל על מבחן התוצאה, הלוואי סיבוב 2 כזה.

[Sir Alex Ferguson]

לוטם לפחות ניסה, פרץ עם הכדור קדימה, פתח את המשחק לאגפים. אראל גם את זה לא עשה. לעשות עבודת הגנה מול קבוצה שלא מנסה לתקוף, שמראש משחקת על נקודה, זה דבר שגם דג'אני היה יכול לספק באותם פעמים מעטות שרעננה ניסו להוציא התקפות דרך מרכז המגרש.

אנחנו היינו צריכים אתמול את השחקן החכם, שידע להניע את הכדור מהר, שידע לפתוח משחק, שידע לתת כדורי עומק, שידע לתת כדורים על 30 ו40 מטר לפני שההגנה של רעננה מתארגנת. לא היה לנו את זה. במקום זה היה לנו את אראל שתקע את ההתקפות, שגם כשעשה פעולה טובה כמו הפריצה שלו במחצית הראשונה הוא לא הצליח לסיים אותה עם כדור מדויק.

וכן, אופיר ואילוז מאכזבים מבחינה התקפית. אופיר עוד סיפק כמה התקפות מצד שמאל אבל אביתר היה חלש מאוד וגם כשהגיע למצבים נוחים לא דייק בכדור האחרון.

[sumsum]

אביתר לא עולה בכלל, לדעתי בגלל שיודע שלא יוכל לרדת בחזרה להגנה-בעיית כושר גופני אצלו?
אלעד גבאי, כאן ועכשיו.

[bs war]

בן ביטון עדיין פה...

[אורי אדום בנשמה]

בן ביטון עדיין פה...

!!!!!!!

[gate5]

צריך שיהיה לנו אחת ולתמיד מגן ראוי.
בן ביטון עדיין לא ראוי.

אלעד גבאי ראוי ועוד איך.
אם יביאו אחד בדמות אלעד גבאי ועוד שחקן קישור איכותי שיחזיק את האמצע לצד לוטם/דג'אני/אראל תהיה לנו קבוצה אימתנית.

[RedRock]

מאוד קשה לשחק מול קבוצות שסוגרות בלי משחק אגפים, ולצערי עם כל המוניטין של אילוז ודוידזאדה כמגנים תוקפים, הם פשוט לא.
דוידזאדה עולה המון, אבל נדיר שהוא נותן את המהלך האחרון כמו שצריך. בד"כ הגבהות לא מדויקות.
אילוז גם מתבלבל ברגע שהוא מתקרב ל16.

אני לא מסכים לגבי אראל. אני חושב שאנשים מצפים ממנו לדברים שזה לא תפקידו. אתמול למשל הוא שיחק מצויין בחלק ההגנתי עם המון חילוצים חשובים וגליצ'ים.
העובדה שאנחנו מבקרים אותו על מסירות עומק לא מדוייקות, רק מראה שלוטם לא ניסה את זה מספיק. זה על הכתפיים שלו ולא צריכים לחכות לאראל בשביל זה.

נספרו לאראל 4 חילוצי כדור אתמול.
גם ללוטם.

בכל מקרה, מקווה שלפחות התיקו יגרום להרכב להשתנות קצת...דג'אני חייב לשחק קצת במקום גל אראל. ודובב כמובן...

[zivmay]

אנשים מדברים פה כאילו זה תורה מסיני.
לנוע הרבה יותר מהר, ולא להתנהל באדישות םע הכדור כמו שראינו מהשחקנים שלנו ביותר מדי משחקים.
חילופי מקום, ולא רק עם סיראז ובוזגלו, חילופי מקום, שהחלוצים פותחים לצדדים, הבלמים מתפרסים לרוחב על קו החצי, גל הראל יורד לקו שלהם, לדחוף את קו ההגנה קדימה. ההתקפה צריכה להתחיל מהאמצע, בזמן שאילוז ואופיר כבר עמוק בחצי שלהם.
לא כמו מה שאנחנו רואים ביותר מדי משחקים, פאיוביץ להראל, הראל לאילוז ואילוז מנסה במסירה מוזרה לשלוח כדור לנאסר או לגבאי.
אני דווקא לא חושש מבלומפילד, אני חושב שאנחנו משחקים הרבה יותר מהר שתוקפים אותנו בתדירות גבוהה.
אני לא חושש מאף משחק חוץ, תתנו לי משחקי חוץ כל העונה. אנחנו משחקים הרבה יותר טוב בחוץ. עדיין לא כלכך מסודר אבל הרבה יותר טוב. כי יש יותר מרווחים. ואנחנו סומכים על סוארז ופאיוביץ הנפלאים.

שיש לנו משחקים כאלה בבית אנחנו תמיד לא מצליחים. אולי עם דג'אני היה נכנס היינו מסיימים את המשחק אחרת, כי הוא לא צריך תבנית משחק מסודרת כי ככה הוא משחק כבר שנים.
נקווה שלהבא אלישע יידע להרכיב אותו במשחקים כאלה.

[סתיו רווח!.!]

גם אם נביא חיזוק זה לא מבטיח שננצח משחקים כאלה.לא ץמיד מצליחים לפצח בונקר...

[פליימיקר]

אביתר לא עולה בכלל, לדעתי בגלל שיודע שלא יוכל לרדת בחזרה להגנה-בעיית כושר גופני אצלו?
אלעד גבאי, כאן ועכשיו.

ואולי זה הוראות של המאמן שמפחד להפקיר את ההגנה ?
לנסות ולהפיל את התיק על אביתר כי הקבוצה לא כבשה זאת כבר חוצפה.
נ.ב אני גם הייתי שמח לראות את גבאי בקבוצה אבל שינוי כזה צריך לבוא בתחילת העונה, להביא שחקן שכמעט ולא שיחק העונה לקבוצה שרצה ומתואמת זה קצת בעייתי.
אם יביאו מגן ימני זר ברמה זאת ברכה (אבל זה לא יקרה)

[דניב]

אין מגנים בארץ שיודעים להגביה כדור מדוד לרחבה תוך כדי תנועה, מה שיוצא זה הבלחות פה ושם, דוידזאדה ואילוז הגביהו כדורים זועתיים לא פעם אחת 5 פעמים לפחות, ועוד מצפים שפלט ינצל את הנוכחות שלו ברחבה.

[Sir Alex Ferguson]

https://debuzzer.sport5.co.il/nivdal/20 ... %a0%d7%a0/" onclick="window.open(this.href);return false;

ב"ש-רעננה

מאת יר"פ

רעננה הגיעה לב"ש כדי לא לספוג ועם תכנית משחק פשוטה למדי, בהשראת היארד הרביעי במשחק הפוטבול – בכל פעם שהכדור נפל לשחקן משחקניה (בעיקר גל ניר), הוא הושב מיד אל בעליו בכדור ארוך אל איזור רחבת ב"ש, וכפה על הבחורים של אלישע לוי להתחיל התקפה מסודרת מול 11 שחקנים שניצבו מאחורי הכדור. קורצקי ביקש מב"שׁ ליזום, להתחיל התקפות מסודרות, אולי בנסיון לנצל את אחד מנק' התורפה הגדולות של ב"ש – יציאה איטית מאוד להתקפה במשחק פוזשן. עד שב"ש הגיעה לאיזורים המסוכנים, זמן רב עבר והגנת רעננה היתה מאורגנת היטב. סגנון המשחק הזה, כמו התגובה של ב"ש, היה לא קל לצפייה, אבל הוא כן נתן הזדמנות לחשוב על הבעיות במערך של ב"ש מול קבוצות מסתגרות מהסוג הזה מתחילת העונה.

לוי עלה במערך ובהרכב הרגיל (דג'אני על הספסל, זינו במקומו) ובדיעבד, אפשר לומר שזו כבר נקודה למחשבה. ב"שׁ התקשתה עד היום בעיקר מול קבוצות מסודרות שבאו להסתגר מולה ולא איפשרו לה את השטחים בהתקפות המעבר (ק"ש, בני יהודה וחיפה בעשרה שחקנים בחצי השני בקריית אליעזר) ולעומת זאת חגגה מול קבוצות שניסו ללחוץ אותה גבוה (מכבי, הפועל, חיפה במחצית הראשונה, סכנין) בעזרת התקפות מעבר קטלניות שמביאות, דרך אגב, לאדומים הרבים יחסית שנשלפים נגד ב"ש ולמצבים הרבים בכדורים חופשיים מסוכנים. לנוכח הקושי של ב"ש לייצר מצבים מסוכנים מול הגנה נמוכה וצפופה, אולי יש מקום לחשוב על מערכים שונים בהתמודדויות השונות. בכלל, כשרואים מדי שבוע את הגמישות והמשחקים של סוזה בבחירת המערך (לא רק ההרכב) מביטים בעין אחרת על ה"דבקות במערך" של רוב המאמנים המובילים בארץ (רב"ש, בנאדו, אלישע) לא משנה מול איזו קבוצה הם מתמודדים.

השאלה הראשונה שאפשר לתהות לגביה היא האם במשחקים כאלה ב"ש צריכה שני קשרים אחוריים כמו הראל וזינו? מהצצות בפורום האוהדים של ב"ש בתקופה האחרונה אני מבין שזו אחת השאלות שהכי מעסיקה אותם – מי צריך לשחק בקישור האחורי, זינו/אראל או דג'אני?

במערך הנוכחי זינו ממוקם כקשר הדפנסיבי יותר, וכבונוס מנצל מדי פעם את המהירות והתנועה הטובה שלו עם כדור כדי להוציא התקפות מעבר ולהצטרף לרחבה. אראל, לעומתו, אמור להוות חוליה מחברת להתקפה, לאיים על השער ולייצר מצבים מסוכנים. את המשחק מול רעננה סיים עם נתונים רעים מאוד – שתי בעיטות לשער מחוץ לרחבה (שתיהן נחסמו עוד לפני שהגיעו לאיזור תיבת החמש, מה שמעיד על קבלת החלטות לא טובה בשני המקרים) ו-18 נסיונות מסירה לשליש המכריע, כשלא פחות מ-11 מהן הופכות לאיבוד כדור (39 אחוזי הצלחה). מבט על הנתונים של אראל לאורך העונה כולה מעלה תמונה דומה – באחד עשר משחקים עד היום בעט אראל רק 3 פעמים למסגרת מתוך 20 נסיונות – 16 אחוז הצלחה (ושער אחד) והעביר 136 מסירות לשליש המכריע ב-67 אחוזי הצלחה. (12.3 מסירות למשחק, הכי הרבה בקבוצה עד כה). גם דג'אני, ששיחק השנה לצד אראל עד שהוחלף בידי זינו, לא מהווה איום התקפי עם אפס בעיטות למסגרת מתוך ארבעה נסיונות מתחילת העונה. העדר התמיכה ההתקפית ההכרחית ממרכז המגרש הוא אחת הסיבות לקושי של ב"ש לכבוש שערים במשחקים מול קבוצות מסתגרות. לדעתי, ב"ש תהיה מוכרחה להתחזק בעמדה הזו בקרוב, ולהביא שחקן שמחזיק גם באיכויות של דג'אני כמנהל משחק (כדורים ארוכים, שינויי צד) וגם באיכות ששחקן בתפקידו של אראל צריך למלא – איומים על השער ויצירת מצבים טובים לרביעייה ההתקפית. בתחילת העונה דיברו על מושיקו לוגסי, ונדמה שהוא יכול להיות אופציה טובה. בכלל, ב"ש ממעטת מאוד לבעוט לשער ממשחק שוטף – ברדה, ראש הבועטים, עם 23 נסיונות ו-2 בעיטות בממוצע למשחק ב-11 משחקים, כשגבאי, החלוץ המרכזי, בועט בסך הכל 17 פעמים (בעיטה וחצי למשחק). בוזגלו (16, 1.3 בעיטות למשחק) ונסאר 12 (0.91 בעיטות למשחק) משלימים חולייה התקפית יעילה מאוד שלא בועטת הרבה לשער אבל נמצאת במקום השני בטבלת הכובשות עם 23 שערים (11 מתוכם מול 4 קבוצות שניסו לשחק גבוה – מכבי, בית"ר, הפועל וסכנין)..

את העדרו של מרכז מגרש אסרטיבי בהתקפה אפשר היה להרגיש טוב מאוד במשחק מול רעננה, שהסתיים עם 30 נסיונות קרוס מהצדדים, כש-23 מהם לא מגיעים לשחקן ב"שׁ (24 אחוזי הצלחה ורק פעמיים שהכדור פוגש שחקן ב"ש והופך לאיום). מרבית הקרוסים האלו הגיעו ממרחק של 20-25 מטר אלכסונית מחוץ לרחבה, במהלך פוזשן מאורגן כשכל הגנת רעננה מאורגנת ועם הפנים לכדור, מה שהקל עליה מאוד את המלאכה, כשרק שניים שהגיעו בסוף התקפות מעבר מהירות הסתיימו באיום למסגרת. הנה מפת הקרוסים הכושלים של ב"ש -



מעניין לבדוק כיצד ב"ש בכל זאת הגיעה למצבים במשחק הזה. ב"ש מצאה את המסגרת בסך הכל 6 פעמים. 3 מתוכן הגיעו בעקבות מצב נייח, נסיון אחד הגיע כתוצאה מפעולה אישית טובה של בוזגלו על מגן על סף הרחבה ועוד שניים בקרוסים בסוף התקפת מעבר מהירה. כלומר, אף אחד מהמצבים לא הגיע מקרוס בתום התקפה ארוכה. בכלל, במשחק מול הגנה נמוכה כזו משחק הדריבל של שחקני האגף קריטי ליצירת מצבים, אך ב"ש כמעט ולא השתמש בדריבל המעולה של נסאר ובוזגלו, לא בודדה אותם מול המגן והתעקשה על קרוסים סתמיים. כשכן ניסתה (שלוש פעמים בסך הכל במהלך כל המשחק) בוזגלו הגיע לשני מצבי בעיטה טובים.

לסיום, אחזור שוב לעניין הגמישות הטקטית. בצוק העיתים, לוי זרק פנימה את כל שחקני ההתקפה שהיו לו על הספסל (סוויסה נכנס במקום נסאר, פלט במקום אראל ופלצ'וק במקום גבאי), אך מלבד חילופי מקומות – ברדה במקום אראל, פלצ'וק במקום ברדה – לא ראינו שינוי טקטי משמעותי במערך של ב"ש. קטונתי מלייעץ לאלישע לוי אילו שינויים טקטיים כדאי לו לעשות, אבל במשחקים חד צדדיים כאלה, ב"שׁ תצטרך להתמודד אחרת.

[גיא חניה]

https://debuzzer.sport5.co.il/nivdal/20 ... %a0%d7%a0/

ב"ש-רעננה

מאת יר"פ

רעננה הגיעה לב"ש כדי לא לספוג ועם תכנית משחק פשוטה למדי, בהשראת היארד הרביעי במשחק הפוטבול – בכל פעם שהכדור נפל לשחקן משחקניה (בעיקר גל ניר), הוא הושב מיד אל בעליו בכדור ארוך אל איזור רחבת ב"ש, וכפה על הבחורים של אלישע לוי להתחיל התקפה מסודרת מול 11 שחקנים שניצבו מאחורי הכדור. קורצקי ביקש מב"שׁ ליזום, להתחיל התקפות מסודרות, אולי בנסיון לנצל את אחד מנק' התורפה הגדולות של ב"ש – יציאה איטית מאוד להתקפה במשחק פוזשן. עד שב"ש הגיעה לאיזורים המסוכנים, זמן רב עבר והגנת רעננה היתה מאורגנת היטב. סגנון המשחק הזה, כמו התגובה של ב"ש, היה לא קל לצפייה, אבל הוא כן נתן הזדמנות לחשוב על הבעיות במערך של ב"ש מול קבוצות מסתגרות מהסוג הזה מתחילת העונה.

לוי עלה במערך ובהרכב הרגיל (דג'אני על הספסל, זינו במקומו) ובדיעבד, אפשר לומר שזו כבר נקודה למחשבה. ב"שׁ התקשתה עד היום בעיקר מול קבוצות מסודרות שבאו להסתגר מולה ולא איפשרו לה את השטחים בהתקפות המעבר (ק"ש, בני יהודה וחיפה בעשרה שחקנים בחצי השני בקריית אליעזר) ולעומת זאת חגגה מול קבוצות שניסו ללחוץ אותה גבוה (מכבי, הפועל, חיפה במחצית הראשונה, סכנין) בעזרת התקפות מעבר קטלניות שמביאות, דרך אגב, לאדומים הרבים יחסית שנשלפים נגד ב"ש ולמצבים הרבים בכדורים חופשיים מסוכנים. לנוכח הקושי של ב"ש לייצר מצבים מסוכנים מול הגנה נמוכה וצפופה, אולי יש מקום לחשוב על מערכים שונים בהתמודדויות השונות. בכלל, כשרואים מדי שבוע את הגמישות והמשחקים של סוזה בבחירת המערך (לא רק ההרכב) מביטים בעין אחרת על ה"דבקות במערך" של רוב המאמנים המובילים בארץ (רב"ש, בנאדו, אלישע) לא משנה מול איזו קבוצה הם מתמודדים.

השאלה הראשונה שאפשר לתהות לגביה היא האם במשחקים כאלה ב"ש צריכה שני קשרים אחוריים כמו הראל וזינו? מהצצות בפורום האוהדים של ב"ש בתקופה האחרונה אני מבין שזו אחת השאלות שהכי מעסיקה אותם – מי צריך לשחק בקישור האחורי, זינו/אראל או דג'אני?

במערך הנוכחי זינו ממוקם כקשר הדפנסיבי יותר, וכבונוס מנצל מדי פעם את המהירות והתנועה הטובה שלו עם כדור כדי להוציא התקפות מעבר ולהצטרף לרחבה. אראל, לעומתו, אמור להוות חוליה מחברת להתקפה, לאיים על השער ולייצר מצבים מסוכנים. את המשחק מול רעננה סיים עם נתונים רעים מאוד – שתי בעיטות לשער מחוץ לרחבה (שתיהן נחסמו עוד לפני שהגיעו לאיזור תיבת החמש, מה שמעיד על קבלת החלטות לא טובה בשני המקרים) ו-18 נסיונות מסירה לשליש המכריע, כשלא פחות מ-11 מהן הופכות לאיבוד כדור (39 אחוזי הצלחה). מבט על הנתונים של אראל לאורך העונה כולה מעלה תמונה דומה – באחד עשר משחקים עד היום בעט אראל רק 3 פעמים למסגרת מתוך 20 נסיונות – 16 אחוז הצלחה (ושער אחד) והעביר 136 מסירות לשליש המכריע ב-67 אחוזי הצלחה. (12.3 מסירות למשחק, הכי הרבה בקבוצה עד כה). גם דג'אני, ששיחק השנה לצד אראל עד שהוחלף בידי זינו, לא מהווה איום התקפי עם אפס בעיטות למסגרת מתוך ארבעה נסיונות מתחילת העונה. העדר התמיכה ההתקפית ההכרחית ממרכז המגרש הוא אחת הסיבות לקושי של ב"ש לכבוש שערים במשחקים מול קבוצות מסתגרות. לדעתי, ב"ש תהיה מוכרחה להתחזק בעמדה הזו בקרוב, ולהביא שחקן שמחזיק גם באיכויות של דג'אני כמנהל משחק (כדורים ארוכים, שינויי צד) וגם באיכות ששחקן בתפקידו של אראל צריך למלא – איומים על השער ויצירת מצבים טובים לרביעייה ההתקפית. בתחילת העונה דיברו על מושיקו לוגסי, ונדמה שהוא יכול להיות אופציה טובה. בכלל, ב"ש ממעטת מאוד לבעוט לשער ממשחק שוטף – ברדה, ראש הבועטים, עם 23 נסיונות ו-2 בעיטות בממוצע למשחק ב-11 משחקים, כשגבאי, החלוץ המרכזי, בועט בסך הכל 17 פעמים (בעיטה וחצי למשחק). בוזגלו (16, 1.3 בעיטות למשחק) ונסאר 12 (0.91 בעיטות למשחק) משלימים חולייה התקפית יעילה מאוד שלא בועטת הרבה לשער אבל נמצאת במקום השני בטבלת הכובשות עם 23 שערים (11 מתוכם מול 4 קבוצות שניסו לשחק גבוה – מכבי, בית"ר, הפועל וסכנין)..

את העדרו של מרכז מגרש אסרטיבי בהתקפה אפשר היה להרגיש טוב מאוד במשחק מול רעננה, שהסתיים עם 30 נסיונות קרוס מהצדדים, כש-23 מהם לא מגיעים לשחקן ב"שׁ (24 אחוזי הצלחה ורק פעמיים שהכדור פוגש שחקן ב"ש והופך לאיום). מרבית הקרוסים האלו הגיעו ממרחק של 20-25 מטר אלכסונית מחוץ לרחבה, במהלך פוזשן מאורגן כשכל הגנת רעננה מאורגנת ועם הפנים לכדור, מה שהקל עליה מאוד את המלאכה, כשרק שניים שהגיעו בסוף התקפות מעבר מהירות הסתיימו באיום למסגרת. הנה מפת הקרוסים הכושלים של ב"ש -



מעניין לבדוק כיצד ב"ש בכל זאת הגיעה למצבים במשחק הזה. ב"ש מצאה את המסגרת בסך הכל 6 פעמים. 3 מתוכן הגיעו בעקבות מצב נייח, נסיון אחד הגיע כתוצאה מפעולה אישית טובה של בוזגלו על מגן על סף הרחבה ועוד שניים בקרוסים בסוף התקפת מעבר מהירה. כלומר, אף אחד מהמצבים לא הגיע מקרוס בתום התקפה ארוכה. בכלל, במשחק מול הגנה נמוכה כזו משחק הדריבל של שחקני האגף קריטי ליצירת מצבים, אך ב"ש כמעט ולא השתמש בדריבל המעולה של נסאר ובוזגלו, לא בודדה אותם מול המגן והתעקשה על קרוסים סתמיים. כשכן ניסתה (שלוש פעמים בסך הכל במהלך כל המשחק) בוזגלו הגיע לשני מצבי בעיטה טובים.

לסיום, אחזור שוב לעניין הגמישות הטקטית. בצוק העיתים, לוי זרק פנימה את כל שחקני ההתקפה שהיו לו על הספסל (סוויסה נכנס במקום נסאר, פלט במקום אראל ופלצ'וק במקום גבאי), אך מלבד חילופי מקומות – ברדה במקום אראל, פלצ'וק במקום ברדה – לא ראינו שינוי טקטי משמעותי במערך של ב"ש. קטונתי מלייעץ לאלישע לוי אילו שינויים טקטיים כדאי לו לעשות, אבל במשחקים חד צדדיים כאלה, ב"שׁ תצטרך להתמודד אחרת.

זאת הנקודה בנוגע לגל אראל , גל אראל לא מנהל משחק !! הוא סוג של בלם בקישור , כמו גל אלברמן , אחד שצריך לנטרל התקפות יריב לא להתחיל התקפות שלנו. את זה צריך לעשות לוטם זינו , לקחת כדור ולמסור לעומק ואת זה לוטם לא עושה , היחידי שעושה את זה מצויין זה דג'אני. דג'אני וזינו זה קישור אחורי רך מדי לדעתי ולא מספיק.
שגל שיחק ביחד עם דג'אני הקישור האחורי היה נראה הרבה טוב יותר .