CrazyRed | מועדון האוהדים הפועל באר-שבע | קרייזי רד

בעונה שבה אימן בבאר שבע מר עזורי, התפתחה מחאת אוהדים. השיא היה במשחק נגד אחי נצרת(תקנו אותי אם אני טועה). המחאה היתה במהלך המשחק. שריקות בוז. בגדים שחורים. קללות וכו'.
בסוף המשחק היתה התקרית המפורסת עם עזורי ואלונה החליטה שהיא עוזבת.
היתה מסיבת עיתונאים ואני הייתי שותף בה בגלל תעודת צלם שהחזקתי.
כמובן שלא יכולתי להחזיק את עצמי ושאלתי את אלונה - למה היא מענישה את כל האוהדים בגלל התנהגות של אחד שהוריד את עזורי לשולי הכביש.
היא ענתה שאנחנו כאוהדים צריכים לשאת בתוצאות כמקשה אחת.

לאחר מסיבת העיתונאים פתחנו בשיחות בינינו ושיחות עם ההנהלה.
החלטנו כאוהדים על קמפיין "אנחנו 10!" והצגנו אותו לאלונה וליועץ שלה - מר אייל ארד.

בהלך השיחות הוא והיא טענו שמחאה היא עניין לגיטימי.
שצריך לדעת איך ומתי לקיים אותם.
"לפני ואחרי המשחק זה לגיטימי אבל במהלכו צריכים לתמוך בקבוצה."
הסכמתי.
ועכשיו אני מבולבל...

*אגב. לא חלק מארגון אוהדים כזה או אחר. לא חלק ממקבלי ההחלטות. לא בעד מחאות באופן עקרוני. הפעם אני חושב שהסיבה מצדיקה והדרך מכובדת.
בינינו, מה ביקשו? לכבד סיכומים???

מסכים. מותר להביע דעה ומותר למחות. בטח כשהדרך מתורבתת.
לנו מותר למחות. לאלונה מותר להתעצבן.
בסופו של דבר אף אחד לא יוצא עם ידו על העליונה.
אבל בתור אוהד, אני בצד של האוהדים. כבודנו נרמס.