באיזה תאריך הגמר?
נשלח: 24 מאי 2015, 15:43
איך אני מחכה לגמר הגביע, אני כנראה ממש מתרגש לקראת הגמר כי היה לי חלום מה זה הזוי.
אני נמצא באצטדיון ענק עם הרבה אוהדי הפועל באר שבע ואני חושב שאני נמצא בגמר גביע המדינה, במקום שיתחיל המשחק איזה אוהד ביתר זקן לא מפסיק לדבר ואומר שאם אוהד ייכנס לדשא ייפסק הפסד טכני לחובת קבוצתו של האוהד, לא הבנתי מה הקשר אוהד ביתר ומשחק הוגן עכשיו. הזוי.
אחרי שעה המשחק עמד להתחיל ומה אני רואה? נבחרת הנשים של ישראל עד גיל 19 לובשת את הבגדים של באר שבע ועומדת לשחק נגד מכבי תל אביב, בשער שלנו עומד בוני גינצבורג מחייך, מה הוא עושה כאן המכביסט המלוקק הזה? ברגע שמתחיל המשחק הוא יוצא ומשאיר את השער ריק בלי שוער, אני מסתכל לעבר הספסל שלנו ורואה שאין מאמן, איזה חלום הזוי, גמר גביע? נבחרת הנשים במקום באר שבע? בלי שוער? בלי מאמן?
מתחיל המשחק ושחקני מכבי מגלגלים את הכדור לשער ריק, אני מבין שזה חלום ולא מציאות, ואז פתאום אני מזהה שחקן של באר שבע, הובאן, נלחם במכבי לבד באמצע כמו עשרה שחקנים ומבקיע גול, אני מקווה שכל נבחרת הנשים עד גיל 19 תתחלף כמו הובאן לשחקני הפועל באר שבע שאני מכיר, אבל במקום זה הובאן מחליט להפסיק לשחק ונעמד ליד הרחבה של באר שבע, איזה חלום הזוי, במציאות במקרה כזה אף מאמן לא אומר לשחקן היחיד שמשחק להפסיק לשחק, כנראה תת המודע שלי באמת הזוי, קבוצה בלי מאמן ושוער, באמת חלום הזוי.
מאותו רגע, רציתי לשים חולצה צהובה ולפרוץ למגרש כדי שהגביע יהיה שלנו, אבל היה אוהד אחר של באר שבע, שפעם בכמה דקות פרץ למגרש לעשות סלפי עם זהבי, האוהד הזה מזכיר לי את דובב גבאי, אבל זה לא הוא, הוא בטוח לא היה שם במגרש, האוהד הזה רץ לעבר זהבי לעשות סלפי, במגרש אף שחקן לא רץ לעבר שחקני מכבי, והם המשיכו לגלגל כדורים לשער הריק פעם אחר פעם.
לא הבנתי איפה אני, הסתכלתי סביב ופתאום רק אני יושב לבד ביציע הענק, הסתכלתי על לוח התוצאות ואז התעודדתי שאני בסך הכל נמצא בסיבוב ראשון של הרולאן גארוס במשחק של נדאל נגד שחר פאר ואחרי כמה זמן התעוררתי והבנתי שזה חלום רע, לא מציאות.
במציאות יש לנו שוער, במציאות יש לנו קבוצת צמרת, המאץ אפ בין הקבוצות הוא זהה, במשחק הראשון ניצחנו, בשני אם רק השופט היה מרחיק את קרלוס... במשחק השלישי היה צמוד וברביעי אם רק השוער שלהם היה עוזב כמה כדורים היה נגמר 6-2 לטובתנו.
במציאות יש לנו מאמן שמבין, מבין שאין הבדל בין ייני לשפונגין, מבין שאין הבדל בין טיבי לבן הרוש, מבין שזה בלוף תקשורתי שמכבי חבולה בהגנה, מבין שהכוח האמיתי של מכבי זה הקישור, מבין שנגד הרכב שבקישור משחקים מיטרוביץ, אלברמן, איינבינדר וראדי צריך הרכב מתאים של קשרים לוחמים ואם אפשר להחזיר את סתיו אלימלך מפרישה אז מחזירים.
במציאות יש מאמן על הקווים, לא שעון מעורר בסלולר שמזכיר בדקה ה-65 לגורדנה להיכנס ובדקה ה-69 לנאסר ללא קשר לתוצאה וליריבה, המציאות שונה לחלוטין, במציאות המאמן מבין שארביטמן כבש את השערים שלו כשברדה לא שיחק וברדה כבש את השערים שלו כשארביטמן לא שיחק והם מפריעים אחד לשני. במציאות המאמן מבין שדובב גבאי מבקיע גולים רק במחזור האחרון או נגד שוער מהמאה ה-19 בליגה שנייה.
איך אני מחכה לגמר האמיתי במציאות, לשמוע את כל היציע צועק ביחד: "יאללה לזיין את מכבי!"
באיזה תאריך הגמר? מישהו יודע? יש רכבות?
אני נמצא באצטדיון ענק עם הרבה אוהדי הפועל באר שבע ואני חושב שאני נמצא בגמר גביע המדינה, במקום שיתחיל המשחק איזה אוהד ביתר זקן לא מפסיק לדבר ואומר שאם אוהד ייכנס לדשא ייפסק הפסד טכני לחובת קבוצתו של האוהד, לא הבנתי מה הקשר אוהד ביתר ומשחק הוגן עכשיו. הזוי.
אחרי שעה המשחק עמד להתחיל ומה אני רואה? נבחרת הנשים של ישראל עד גיל 19 לובשת את הבגדים של באר שבע ועומדת לשחק נגד מכבי תל אביב, בשער שלנו עומד בוני גינצבורג מחייך, מה הוא עושה כאן המכביסט המלוקק הזה? ברגע שמתחיל המשחק הוא יוצא ומשאיר את השער ריק בלי שוער, אני מסתכל לעבר הספסל שלנו ורואה שאין מאמן, איזה חלום הזוי, גמר גביע? נבחרת הנשים במקום באר שבע? בלי שוער? בלי מאמן?
מתחיל המשחק ושחקני מכבי מגלגלים את הכדור לשער ריק, אני מבין שזה חלום ולא מציאות, ואז פתאום אני מזהה שחקן של באר שבע, הובאן, נלחם במכבי לבד באמצע כמו עשרה שחקנים ומבקיע גול, אני מקווה שכל נבחרת הנשים עד גיל 19 תתחלף כמו הובאן לשחקני הפועל באר שבע שאני מכיר, אבל במקום זה הובאן מחליט להפסיק לשחק ונעמד ליד הרחבה של באר שבע, איזה חלום הזוי, במציאות במקרה כזה אף מאמן לא אומר לשחקן היחיד שמשחק להפסיק לשחק, כנראה תת המודע שלי באמת הזוי, קבוצה בלי מאמן ושוער, באמת חלום הזוי.
מאותו רגע, רציתי לשים חולצה צהובה ולפרוץ למגרש כדי שהגביע יהיה שלנו, אבל היה אוהד אחר של באר שבע, שפעם בכמה דקות פרץ למגרש לעשות סלפי עם זהבי, האוהד הזה מזכיר לי את דובב גבאי, אבל זה לא הוא, הוא בטוח לא היה שם במגרש, האוהד הזה רץ לעבר זהבי לעשות סלפי, במגרש אף שחקן לא רץ לעבר שחקני מכבי, והם המשיכו לגלגל כדורים לשער הריק פעם אחר פעם.
לא הבנתי איפה אני, הסתכלתי סביב ופתאום רק אני יושב לבד ביציע הענק, הסתכלתי על לוח התוצאות ואז התעודדתי שאני בסך הכל נמצא בסיבוב ראשון של הרולאן גארוס במשחק של נדאל נגד שחר פאר ואחרי כמה זמן התעוררתי והבנתי שזה חלום רע, לא מציאות.
במציאות יש לנו שוער, במציאות יש לנו קבוצת צמרת, המאץ אפ בין הקבוצות הוא זהה, במשחק הראשון ניצחנו, בשני אם רק השופט היה מרחיק את קרלוס... במשחק השלישי היה צמוד וברביעי אם רק השוער שלהם היה עוזב כמה כדורים היה נגמר 6-2 לטובתנו.
במציאות יש לנו מאמן שמבין, מבין שאין הבדל בין ייני לשפונגין, מבין שאין הבדל בין טיבי לבן הרוש, מבין שזה בלוף תקשורתי שמכבי חבולה בהגנה, מבין שהכוח האמיתי של מכבי זה הקישור, מבין שנגד הרכב שבקישור משחקים מיטרוביץ, אלברמן, איינבינדר וראדי צריך הרכב מתאים של קשרים לוחמים ואם אפשר להחזיר את סתיו אלימלך מפרישה אז מחזירים.
במציאות יש מאמן על הקווים, לא שעון מעורר בסלולר שמזכיר בדקה ה-65 לגורדנה להיכנס ובדקה ה-69 לנאסר ללא קשר לתוצאה וליריבה, המציאות שונה לחלוטין, במציאות המאמן מבין שארביטמן כבש את השערים שלו כשברדה לא שיחק וברדה כבש את השערים שלו כשארביטמן לא שיחק והם מפריעים אחד לשני. במציאות המאמן מבין שדובב גבאי מבקיע גולים רק במחזור האחרון או נגד שוער מהמאה ה-19 בליגה שנייה.
איך אני מחכה לגמר האמיתי במציאות, לשמוע את כל היציע צועק ביחד: "יאללה לזיין את מכבי!"
באיזה תאריך הגמר? מישהו יודע? יש רכבות?