דף 1 מתוך 1

14 דקות (או 840 שניות) של אושר

נשלח: 04 אוקטובר 2008, 01:58
על ידי הסניגור האדום
14 דקות או 840 שניות של אושר.

מחסום האנדרלנין בגוף פשוט מאבד קונטרול. החיוך רחב, השרירים רפוסים, אושר שבא משום מקום.
מסתכל ימינה ושמאלה, אלה אותם ילדים שבכו בכי תמרורים שאמצא להם טרמפ או כרטיס להסעה שעה לפני כן.
ועכשיו הצחוק, החיוך, צעקות השמחה והשירה האדירה. כן, זה היה שווה להעניק להם 840 שניות של אושר.
הם שכחו בהם את הלימודים המעצבנים, את הצרות בבית.

רואה את החיוך הענק של סמי. זה ששעה לפני כן "התפוצץ מעצבים" כי עדיין לא היה סידור לילד. בנוסף, העובדים בחד"א של הקיבוץ לא בדיוק הבינו את ההוראות שהוא השאיר. גם אצלו מחסום האנדרלנין פשוט פרץ.
הוא שכח מהכל. עבודה, בית, צרות, פרנסה. רק הגול היה כל עולמו ברגעים אלו.

בזווית העין רואה את חיים לוי שפשוט רקד, רק רקד. הפסיק לנצח על המקהלה ושר לעצמו "שנדדה שנדדה" בלחן שרק הוא מכיר.
גם לו היו 840 שניות של אושר לא יתואר.

וגם אתם חברים יקרים חוויתם 840 שניות של אושר. כיף שלא נפסק, הנאה שאי אפשר לתאר במילים.
הגוף רועד, הקפיצות לא רציונאליות, ההברות שיוצאות ורק אנו מבינים. הצהלה, השירה, ההנאה הצרופה.

בואו נמשיך לעודד, לא להישבר. כדי שבפעם הבאה אלו יהיו 5400 שניות.

Re: 14 דקות (או 840 שניות) של אושר

נשלח: 04 אוקטובר 2008, 07:38
על ידי הילה חדד
מישל יקירי... הפכת לפיוטי הא... אני מאוד שמחה שלמדת את נפלאות סימני הפיסוק...

לי היו קצת יותר מ-840 שניות של אושר.. אבל זה רק כי לקח קצת זמן לעדכון השיוויון להגיע לבוסטון...

תמשיכו לעודד, אני תומכת מכאן... אנחנו עוד נגיע רחוק :-)

Re: 14 דקות (או 840 שניות) של אושר

נשלח: 04 אוקטובר 2008, 10:42
על ידי AS1
מישל
שלא כמוך אני לא ספרתי את השניות אבל אלה בהחלט היו רגעים של אושר,מעין אופוריה זמנית שהוציאה מכל אחד את ה"שריטה" שלו.... אך לאופוריה יש גם צד בעייתי -
לי הייתה איזושהי תחושה שזה חילחל גם לשחקנים במגרש ונראה היה כאילו הם מרגישים שהניצחון בכיס כבר בדקה ה80.
הטעויות שזרקו עשה נראות כאילו היה בטוח שאין שום סיכוי שהם משווים ולכן מותר לעשות עבירה כל כך קרוב לשער בדקה קריטית במשחק חשוב,וגם מותר לזוז מהמקום שלך בחומה כי ממילא הכדור לא יכנס וכו,
אולי זו רק תחושה שלי...

Re: 14 דקות (או 840 שניות) של אושר

נשלח: 04 אוקטובר 2008, 18:55
על ידי dudi2002
היתה לי תחושה רעה גם אחרי הבקעת השער שלנו.
הוא הובקע רק בדקה ה-78'. היה עוד הרבה זמן לר"ג לנסות להשוות ואף לנצח. אמרתי את זה גם לאחי.
כשהוא שרק לעבירה בדקה ה-92', אמרתי לאחי שזה כמו פנדל לקובי חסן. צדקתי.

שוב: לא נורא. אבל די מאכזב... :roll:

Re: 14 דקות (או 840 שניות) של אושר

נשלח: 04 אוקטובר 2008, 19:08
על ידי RedRock
איכזב אותי הקהל בקטע שאולי לא כולם שמו לב אליו.
העידוד אחרי הגול היה כצפוי מצוין, הכל טוב ויפה.
אבל "אל יתהלל חוגר כמפתח" - אל לאדם להתרברב ולהתפאר בכוונותיו לפני שהוכיח כי הוא מסוגל לבצען (ויקיפדיה).

כל ההתגרויות האלה בקהל היריב היו כ"כ מיותרות. "המכתש עולה באש", "שבו בשקט..." וכו'. מיותר, חכו 14 דק' - תנצחו ותשירו את זה כמה שבא לכם אם זה עושה לכם טוב (אני בכלל בעד לעודד את הקבוצה שלי אבל מילא).
התרברבנו לפני הזמן, חגגנו לפני הזמן וחטפנו את השיוויון לפני תום הזמן. :(

Re: 14 דקות (או 840 שניות) של אושר

נשלח: 04 אוקטובר 2008, 19:10
על ידי yedidel
אליק כתב:איכזב אותי הקהל בקטע שאולי לא כולם שמו לב אליו.
העידוד אחרי הגול היה כצפוי מצוין, הכל טוב ויפה.
אבל "אל יתהלל חוגר כמפתח" - אל לאדם להתרברב ולהתפאר בכוונותיו לפני שהוכיח כי הוא מסוגל לבצען (ויקיפדיה).

כל ההתגרויות האלה בקהל היריב היו כ"כ מיותרות. "המכתש עולה באש", "שבו בשקט..." וכו'. מיותר, חכו 14 דק' - תנצחו ותשירו את זה כמה שבא לכם אם זה עושה לכם טוב (אני בכלל בעד לעודד את הקבוצה שלי אבל מילא).
התרברבנו לפני הזמן, חגגנו לפני הזמן וחטפנו את השיוויון לפני תום הזמן. :(
ושתקנו כמו דג אחרי השוויון, אולי זה יותר מדי לבקש (זה מבאס רצח אני יודע) אבל דווקא עידוד מאסיבי גם אחרי כזה רגע מעצבן יכול לשדר ווינריות למגרש (לפדידה היתה הזדמנות לא רעה בכלל לבשל לקוסטרוב חצי דקה אח"כ).

Re: 14 דקות (או 840 שניות) של אושר

נשלח: 04 אוקטובר 2008, 19:12
על ידי dudi2002
אליק כתב:איכזב אותי הקהל בקטע שאולי לא כולם שמו לב אליו.

כל ההתגרויות האלה בקהל היריב היו כ"כ מיותרות. "המכתש עולה באש", "שבו בשקט..." וכו'. (
זה פעם ראשונה אחי? כמה פעמים התגרנו בקהל היריב וחטפנו שער הפסד (אתמול עוד היה שער שוויון) לפנים?

Re: 14 דקות (או 840 שניות) של אושר

נשלח: 04 אוקטובר 2008, 19:13
על ידי RedRock
yedidel כתב:
ושתקנו כמו דג אחרי השוויון, אולי זה יותר מדי לבקש (זה מבאס רצח אני יודע) אבל דווקא עידוד מאסיבי גם אחרי כזה רגע מעצבן יכול לשדר ווינריות למגרש (לפדידה היתה הזדמנות לא רעה בכלל לבשל לקוסטרוב חצי דקה אח"כ).
ניסיתי למשוך עם עוד שניים-שלושה חבר'ה אבל זה לא הלך. כנראה שזה באמת יותר מדי לבקש.
הקהל היה די בהלם.
לפחות הראנו בגרות בשריקת הסיום...

Re: 14 דקות (או 840 שניות) של אושר

נשלח: 04 אוקטובר 2008, 19:37
על ידי orbrel
מה אתם רוצים שכל הזמן נעודד איפה אתם חיים חברים אחרי הגול כולם מבואסים למי יש כוח לעודד

Re: 14 דקות (או 840 שניות) של אושר

נשלח: 04 אוקטובר 2008, 20:04
על ידי רווית (:
אין כוח לעודד, אבל צריך ליצר כזה בשביל השחקנים.
לדעתי איך שרמת גן קיבלו את האדום , גיא לוי היה צריך לעשות חילוף התקפי.. הוא התמהמה עם החילופים וכל פעם שהוא עושה חילוף רואים שינוי ..
חבל ..
בכל מקרה, מה שהכי 'הצחיק' אותי, שרמת גן- זאת עם הארבעה ניצחונות ברציפות היו מרוצים מתיקו מול הקבוצה המגמגמת .
זה מאכזב, במיוחד שזה בתוספת זמן, אבל חבר'ה, אנחנו משתפרים ובע"ה נמשיך להשתפר. תהיו אופטימיים ! :)
שבוע טוב שיהיה .

Re: 14 דקות (או 840 שניות) של אושר

נשלח: 04 אוקטובר 2008, 20:54
על ידי אורי אדום בנשמה
חבל שחומה חובבנית וחסרת אחריות קטעה את האושר העילאי בעודו באיבו במקום שימשך כל השבת..

אחרי אותו שער אומלל, ממאושר עלי אדמות בקושי היה לי חשק ללכת לבית כנסת...)-:

Re: 14 דקות (או 840 שניות) של אושר

נשלח: 05 אוקטובר 2008, 07:46
על ידי אוהד הפועל
חברה יהיה בסדר..........התיקו שיקף את כל המשחק
ר"ג לא קבוצה של קונוסים....יש להם שחקנים טובים.....וגם אנחנו שיחקנו גרוע

זה היופי בכדורגל :יאללה הפועל:

יהיה בסדר

:דגל:

Re: 14 דקות (או 840 שניות) של אושר

נשלח: 06 אוקטובר 2008, 15:02
על ידי AS1
לא מסכים שתיקו היה משקף.
הם היו טובים יותר בתחילת המחצית הראשונה אבל אם היו מממשים את כל המצבים לגול היינו מנצחים 3-7