אתמול מבחינתי קיבל כל אחד מיכם חותמת רישמית של קהל אמיתי ואיכותי שמוביל ותומך בקבוצה גדולה.
למה דווקא אתמול ?
כי לבחון איכויות עידוד כאשר הקבוצה כובשת בדקות הפתיחה ואז דורסת....זו חוכמה קטנה.
אתמול, הבחינה הייתה בדיוק ברגעים בהם שחקנים צריכים את השחקן ה- 12 שיתן את הערך המוסף,
כאשר הקבוצה שממול מתגוננת והכדורים שלך פוגעים בקורה...במשקוף, או עפים לשמים....כאשר השוער של היריבה
ממתין עם הכדור כאילו רוצה לומר "כל שנייה שאני שורף מקרבת אותנו למטרה...".
כן, אלו רגעי המבחן האמיתי של עידוד משמעותי ואיכותי.
ואתם עשיתם את זה אחים יקרים, עשיתם את זה כפי שמעולם לא ראיתי אתכם (ואני מדבר מניסיון של 40 שנה ביציעים)...
מעבר לזה, היה מעניין לראות את ההשפעה של העידוד שלכם על הקהל 'השקט' , זה שנוהג להעיר או חלילה לקלל כאשר לא הולך...
היה משהו ממתן באויר...כזה שלא איפשר לכעוס או לקלל כאשר אלפים ממול שרים בטירוף כאילו אנחנו מובילים 3-0...
ומה יותר מסביר את איכות העידוד שלכם מאשר דבריו של טל בנין בסיום " היה מאוד קשה לשחק מול הקהל של באר שבע שלא הפסיק לעודד כל המשחק ".
אתם מבינים ? מאמן שעונה כך ? במקום לדבר על הקבוצה היריבה....הוא מדבר על הקהל שלה.
ועוד דבר, מידי פעם הייתי מוצא את עצמי מביט לכיוון שלכם למספר שניות ורואה את חלקכם באקסטזה עם הגב
למגרש...מחובקים...קופצים....כאשר יש ניתוק מוחלט בינכם לבין הנעשה במגרש, כאילו ואתם בהופעה בפורום...
זה עידוד תכליתי שאינו תלוי בדבר, זו אהבת אמת שאינה תלויה בדבר, זה קהל איכותי שהקבוצה חייבת לצידה בטח במאבק על כל התארים.
אז לסיום - כאשר הכרוז מכריז לאחר כל שער - this is ternner !
הוא מתכוון אליכם...בעיקר אליכם.
תודה לשלומי ארביטמן על הרגע הקסום.
תודה לכל אחד מיכם על 94 רגעים שכאלה.
