עידוד אישי, מוטיבציה , כיוון שחקנים לחשיבה מנצחת

[מתי בן דוד]

הן מבחינת כדורגל, והן מבחינת עידוד , הרי שבמכתש הייתה אווירה הרבה יותר טובה מברמת השרון (המשחק הקודם שראיתי). הפעם הרגשתי אנרגיות חיביות מצד הקהל ומצד כל הגורמים בקבוצה לא נתנו לקלל וגם לא רצו לקלל ועודדו כמעט כל המשחק.
הייתה אווירה של שייכות למועדון ולשחקנים ושל כולם ביחד.
ובכל זאת גם אתמול חשתי במשהו חסר בעידוד ואני מדבר על דבר שאם יתפוס יכול להקפיץ את הקבוצה ואת השחקנים קדימה בשתי דרגות:

אני מדבר על עידוד אישי לשחקנים. אתמול כל העידוד כמעט (למעט אולי אחרי השער ובזמן החימום והחילופים ), היה שירים כלליים על הקבוצה.

אני מציע מעבר לשירים הכלליים ,לשיר פעמיים או שלוש במשחק או בעת הצורך, סבב שירים לשחקנים עצמם שורה שתיים לכל שחקן. כמו שהיו עושים בעבר בזמן החימום. אני קורא לחיים ולכל מנצחי המקהלה לשלב במהלך המשחק גם שירים אישיים לשחקנים וכמה שיותר. ובמיוחד לאלה שלא הולך להם. אלה שמתקשים להבקיע, או עשו טעות ונותנים להרגשה הרעה להשתלט עליהם. אלה שפתאום "מעופפים" ונמצאים במקום אחר, או לא לוקחים חלק במשחק, אלה שעשו טעות בהגנה או מסרו מסירה לא טובה את כל אלה הכי חשוב לעודד. אין כמו שיר אישי של דקה או שתיים כדי להעיר שחקן שיבין א. שסולחים לו על הטעות, וב. שמבקשים ממנו לשים את כל טעויות העבר והשגיאות שכבר נעשו ואין ביכולתו לתקנן, לשים אותן בצד , ולהתרכז במה שהוא יכול לעשות עכשיו למען הצלחת הקבוצה . חשיבה חיובית . תפקיד קשה מאוד וחיוני לקבוצה . קהל שמחזיר שחקן "עצוב" , חסר בטחון או "מתוסכל" למשחק, הוא קהל שיעלה קבוצה ליגה. אנחנו יכולים לעשות את זה. אין שחקן שאוהב את הקבוצה כמו הקהל. אנחנו האוהדים יכולים וצריכים להראות לשחקנים את הדרך. המסר הוא שבזמן משחק לא הזמן להתעסק עם טעויות , עם חוסר מזל או חוסר הצלחה, עם השופט, וכו'. לא זמן ליפול פיזית או נפשית, או לכעוס על טעות שיפוט או עוול אחר שכבר נעשה לך, עכשיו יש מעט זמן נתון במשחק. ואם נפלת קום, נער מעצמך אתהדשא והמשך... צריך לכוון את השחקנים שחקן שחקן להתמקד במה שהוא יכול וצריך לעשות בזמן המשחק - להיות מכוון מטרה ולא לתת להסחות דעת לבלבל אותו (ויש הסחות רבות, קהל של יריבה, עבירה גסה שנעשתה עליו, טעות שיפוט, החמצה , מסירה גרועה וכו') אנחנו יכולים וצריכים לעזור לשחקנים להיות מפוקסים במטרה ולזכור מה עליהם לעשות מה התפקיד שלהם , ומה חשוב באמת באותו רגע!!!! אנחנו יכולים להזכיר לשחקנים במה ראוי וצריך להתרכז , כדי לא לבזבז זמן מיותר על שטויות וענינים שלא קשורים למטרה שלנו . לפעמים לשים את הרגשות בצד. זה לא הזמן לקלל זה הזמן לקום ולרוץ. זה הזמן לתכנן התקפה חדשה או לעשות הגנה חכמה כי אין זמן אחר. זה שההוא מעצבן זה נכון אבל לא נכון לנו להתרגז עליו עכשיו כי זה על חשבון הזמן הקצר שיש לנו להשגת המטרה במועד!!! הזמן הקצר ו/או המסוים שנשאר למשחק כדי להציל או לנצח את המשחק או לפחות את הכבוד של הקבוצה והאוהדים. כי אחר כך לא יהיה זמן. שחקנים תשאירו את השטויות לאחר כך. ויחד איתם את העצבים והרגשות הלא נשלטים והעיפות. השאירו אותם מאחור. אנחנו עוזרים לשחקנים לקבל החלטות נכונות. אנחנו לא מקללים. קללה זה הסחה.

[הסניגור האדום]

לקרוא ולהפנים. מה עידוד ספציפי לשחקן כזה או אחר יגרום לו באותו זמן.
תחשבו על זה. בחיים, כשפתאום נגמר הכוח ושאין מאיפה לשאוב אנרגיות, מישהו מפרגן לכם.
מה קורה לכם אז? פתאום אתם לא מבינים איך הכוחות חוזרים אליכם, האנרגיות חוזרות.
תחשבו, תפנימו ותאמינו. בסוף נקבל תוצאות.

[RedRock]

לא אהבתי עד היום עידוד אישי לשחקנים במהלך המשחק.
אבל במחשבה שניה ולאחר קריאת הטופיק הזה, יש משהו בדברים שלך.
בעיקר לגבי שחקנים שעושים טעויות או לא במשחק טוב - לאו דווקא כאלה שגם ככה מצטיינים, להם נודה אח"כ.
אני יודע שזה קשה לרובינו, אבל אנחנו חייבים לנסות לשנס מותניים, לכוון את האנרגיות שלנו לתמיכה במקום כעס ואני די בטוח שזה ישתלם לנו.