אמונה. גאווה. נשמה. (לא מה שחשבתם)
נשלח: 16 מרץ 2009, 23:42
טורו של דודו עזריה:
דקה 88 בסאן ממס , אתלטיק בילבאו ניגפת 5-2 בפני היריבה הכי שנואה על יושבי האצטדין וזו מייצגת את כל מה שהבאסקים מתעבים.
את השלטון של פרנקו שרצח ורמס אותם, את השנים בהם אסור היה לדבר בבאסקית , את העושר של מדריד והממשלה שמצילה אותה מצרות לא פעם...
ועכשיו, אחרי שכבר חזרו מ 2-0 ל 2-2 ממש סמוך למחצית הם שוב יפסידו, בפעם החמישית ברציפות בבית לשנואת נפשם.
אבל זה לא מה שישתיק אותם, יגרום להם להתכוף או להרגיש מושפלים, אצטדיון שלם, מפוצץ באנשים מאוכזבים יודע שהשחקנים שלו נתנו הכל בשביל האוסקודי (הכינוי של באסקים), יודע שהשחקנים שלו נלחמו בשביל הסמל ו"העדה" ואצטדיון שלם מעודד בטירוף , מנופף בצעיפים ובדגלי האדום לבן של אתלטי ובדגלים הירוקים של הבאסקים ואתה לא יכול שלא להתרגש.
בילבאו היא קבוצה אנלוגית בעולם דיגיטלי, האחרונה מבין קבוצות הלידה הראשונה שנתנה את המקום בחולצה שלה לספונסר , מועדון שרואה ביעוד שלו הרבה יותר משאיפה להישגיות , מדובר במועדון של הקהילה, עבר הקהילה, כזה שרק באסקים ישחקו בו.
לא זרים, לא ספרדים קסטלינאנים,קטלונים או מחבלים אחרים, רק באסקים.
והקהילתיות הזו שמעורבבת גם בלאומיות (או שאולי נגיד לאומנות) היא שהופכת את בילבאו למועדון עם כזו תשוקה. מועדון כ"כ מחובר לקהילה, כ"כ מרגש.
מרגש בלי טיפת ציניות.
נכון, אפילו בעיני ה"רק באסקים" נראה כמו הצמדות מוגזמת ומצד שני מאוד יתכן שאם לא היו נצמדים לרעיון הזה לא היו שם באסקים בכלל, אולי איזה אחד שניים, כמו כל מועדון "נורמאלי" בספרד או בעולם.
אבל אי אפשר לנתק בין התשוקה המולפאה כ"כ לבין השחקנים המקומייןם, שחקנים כמו אצ'בריה שמשחק בחינם העונה, חינם לגמרי, בעונה האחרונה שלו בקריירה על מנת להעניק למועדון היחיד בו שיחק כבוגר את מה שהמועדון העניק לו.
אנחנו רחוקים מזה, גם במחלקת הנוער ובעיקר באמונה שלנו בעצמנו, בקרב חלקים מאיתנו יש משהו שאי אפשר שלא להגדיר כשינאת באר שבעים, שמונה שחקני רכש לא יפגעו ביחד עם עוד 3 מקומיים? הבעיה היא כמובן במקומיים.
חוסר אמונה עצמית, מנטליות של כאלו שאולפו להאמין שהם שווים פחות, שעלינו לקבל 10 שחקני רכש בצורה הגיונית, להפסיק להאמין שהתקומה היחידה של המועדון הוא כשהוא יהייה מחובר באמת לקהילה, עם שחקנים שהם חלק מהקהילה, כאלו שמלבד התלוש בסוף החודש משחקים בשביל הקהילה.
כשזה קרה בעבר הצלחנו איכשהו להעמיד כמה קבוצות בכלל לא גרועות, בעיקר כאלו שהיו מחוברות מאוד לקהל, 9 באר שבעים סיימו את המשחק ההוא מול מכבי ת"א, זה שהסתיים במספרת ההיא.
מי ישכח את זה? מי ישכח את הגאווה על כך שמה שניצח לא היה הכסף אלא הנשמה והגאווה ?
כשזה קרה בעבר הקהל (כחלק מתהליך, לא סתם ככה) עודד ושר גם אחרי הפסדים.
בשנה האחרונה התפוצצו כמה וכמה בלונים, השוק החופשי ,הגידמקיזם והקפיטליזם החזירי , יש לי תחושה שגם העדר הקשר בין שחקנים למועדונים הוא אחד מהם.
כשזה יקרה אולי בילבאו תחזור להיות קבוצת מרכז טבלה -צמרת, כשבאר שבע תתחבר לקהילה ולנגב היא תחזור לעצמה.
דקה 88 בסאן ממס , אתלטיק בילבאו ניגפת 5-2 בפני היריבה הכי שנואה על יושבי האצטדין וזו מייצגת את כל מה שהבאסקים מתעבים.
את השלטון של פרנקו שרצח ורמס אותם, את השנים בהם אסור היה לדבר בבאסקית , את העושר של מדריד והממשלה שמצילה אותה מצרות לא פעם...
ועכשיו, אחרי שכבר חזרו מ 2-0 ל 2-2 ממש סמוך למחצית הם שוב יפסידו, בפעם החמישית ברציפות בבית לשנואת נפשם.
אבל זה לא מה שישתיק אותם, יגרום להם להתכוף או להרגיש מושפלים, אצטדיון שלם, מפוצץ באנשים מאוכזבים יודע שהשחקנים שלו נתנו הכל בשביל האוסקודי (הכינוי של באסקים), יודע שהשחקנים שלו נלחמו בשביל הסמל ו"העדה" ואצטדיון שלם מעודד בטירוף , מנופף בצעיפים ובדגלי האדום לבן של אתלטי ובדגלים הירוקים של הבאסקים ואתה לא יכול שלא להתרגש.
בילבאו היא קבוצה אנלוגית בעולם דיגיטלי, האחרונה מבין קבוצות הלידה הראשונה שנתנה את המקום בחולצה שלה לספונסר , מועדון שרואה ביעוד שלו הרבה יותר משאיפה להישגיות , מדובר במועדון של הקהילה, עבר הקהילה, כזה שרק באסקים ישחקו בו.
לא זרים, לא ספרדים קסטלינאנים,קטלונים או מחבלים אחרים, רק באסקים.
והקהילתיות הזו שמעורבבת גם בלאומיות (או שאולי נגיד לאומנות) היא שהופכת את בילבאו למועדון עם כזו תשוקה. מועדון כ"כ מחובר לקהילה, כ"כ מרגש.
מרגש בלי טיפת ציניות.
נכון, אפילו בעיני ה"רק באסקים" נראה כמו הצמדות מוגזמת ומצד שני מאוד יתכן שאם לא היו נצמדים לרעיון הזה לא היו שם באסקים בכלל, אולי איזה אחד שניים, כמו כל מועדון "נורמאלי" בספרד או בעולם.
אבל אי אפשר לנתק בין התשוקה המולפאה כ"כ לבין השחקנים המקומייןם, שחקנים כמו אצ'בריה שמשחק בחינם העונה, חינם לגמרי, בעונה האחרונה שלו בקריירה על מנת להעניק למועדון היחיד בו שיחק כבוגר את מה שהמועדון העניק לו.
אנחנו רחוקים מזה, גם במחלקת הנוער ובעיקר באמונה שלנו בעצמנו, בקרב חלקים מאיתנו יש משהו שאי אפשר שלא להגדיר כשינאת באר שבעים, שמונה שחקני רכש לא יפגעו ביחד עם עוד 3 מקומיים? הבעיה היא כמובן במקומיים.
חוסר אמונה עצמית, מנטליות של כאלו שאולפו להאמין שהם שווים פחות, שעלינו לקבל 10 שחקני רכש בצורה הגיונית, להפסיק להאמין שהתקומה היחידה של המועדון הוא כשהוא יהייה מחובר באמת לקהילה, עם שחקנים שהם חלק מהקהילה, כאלו שמלבד התלוש בסוף החודש משחקים בשביל הקהילה.
כשזה קרה בעבר הצלחנו איכשהו להעמיד כמה קבוצות בכלל לא גרועות, בעיקר כאלו שהיו מחוברות מאוד לקהל, 9 באר שבעים סיימו את המשחק ההוא מול מכבי ת"א, זה שהסתיים במספרת ההיא.
מי ישכח את זה? מי ישכח את הגאווה על כך שמה שניצח לא היה הכסף אלא הנשמה והגאווה ?
כשזה קרה בעבר הקהל (כחלק מתהליך, לא סתם ככה) עודד ושר גם אחרי הפסדים.
בשנה האחרונה התפוצצו כמה וכמה בלונים, השוק החופשי ,הגידמקיזם והקפיטליזם החזירי , יש לי תחושה שגם העדר הקשר בין שחקנים למועדונים הוא אחד מהם.
כשזה יקרה אולי בילבאו תחזור להיות קבוצת מרכז טבלה -צמרת, כשבאר שבע תתחבר לקהילה ולנגב היא תחזור לעצמה.