אוקונגו וסימיוני
נשלח: 21 מרץ 2009, 21:43
על ידי Marin
מישהו יודע מה עם אוקונגו?איך הפציעה שלו מתקדמת ואם הוא ישחק השנה עוד?
לגבי סימיוני,לא יודע אם שמתם לב,אבל אתמול ממתי שסימיוני נכנס הקבוצה התחילה לשחק הרבה יותר טוב.
הוא לא הפסיק לעשות תנועה,הוריד הרבה כדורים בראש לשחקנים,וקיבל הרבה תשומת לב מההגנה דבר שפינה מקום לקדוסי ופדידה.
אני מקווה שאולי גיא לוי ישקול לשחק עם 3 חלוצים:קדוסי-סימיוני-חיים,שיכול להיות מאוד מאוד מאיים.
Re: אוקונגו וסימיוני
נשלח: 21 מרץ 2009, 23:06
על ידי זה שי !
זה מה שאמרתי תמיד סמיוני לא רק עושה תנועה של חלוץ אלה גם מוריד כל כדור גובה בראש הוא לוקח
שלא לדבר על הבעיטות מרחוק ועל הכדורים החופשים שיכולים לסיים משחק !!
זה שי !
Re: אוקונגו וסימיוני
נשלח: 22 מרץ 2009, 07:21
על ידי moti
לליגה השנייה סימיוני טוב.....לליגת העל נצטרך להעיף כמה חלוצים מהסגל ולהתבסס על קדוסי....אלקיים,והייתי מנסה להביא את שלומי ארבטיימן,...הייתי משאיר עוד שני חלוצים בסגל....פדידה,ואופיר חיים!
Re: אוקונגו וסימיוני
נשלח: 28 מרץ 2009, 00:56
על ידי אדומה דרומית
דנדי אולי יחזור למשחק ליגה האחרון
לגבי סימיוני הלוואי ויישאר שנה הבאה אבל לא נראה לי בכלל לצערי.
Re: אוקונגו וסימיוני
נשלח: 28 מרץ 2009, 08:04
על ידי הסניגור האדום
moti כתב:לליגה השנייה סימיוני טוב.....לליגת העל נצטרך להעיף כמה חלוצים מהסגל ולהתבסס על קדוסי....אלקיים,והייתי מנסה להביא את שלומי ארבטיימן,...הייתי משאיר עוד שני חלוצים בסגל....פדידה,ואופיר חיים!
שלומי ארייבטמן!! בחייך מוטי עוד פעם הפכנו להיות כיתה טיפולית?
נמאס כבר לעלות את השמות של אלא שלא הצליחו בשום מקום.אנ י לא מדבר על הבלחות אני מדבר על תקופה
על רצף של הצלחות.אני מחפש בהיסטוריה שלו ולא מוצא שום רצף שניים שלושה משחקים ונפילה.
די כבר מהכיתה הטיפולית .
https://www.haaretz.co.il/hasite/spages/999869.html" onclick="window.open(this.href);return false;
תקרא ותבין
Re: אוקונגו וסימיוני
נשלח: 28 מרץ 2009, 10:09
על ידי Marin
הסניגור האדום כתב:
שלומי ארייבטמן!! בחייך מוטי עוד פעם הפכנו להיות כיתה טיפולית?
נמאס כבר לעלות את השמות של אלא שלא הצליחו בשום מקום.אנ י לא מדבר על הבלחות אני מדבר על תקופה
על רצף של הצלחות.אני מחפש בהיסטוריה שלו ולא מוצא שום רצף שניים שלושה משחקים ונפילה.
די כבר מהכיתה הטיפולית .
https://www.haaretz.co.il/hasite/spages/999869.html" onclick="window.open(this.href);return false;
תקרא ותבין
מזלזלים פה יותר מדי בארבייטמן...לפי דעתי הוא באמת אחד החלוצים הטובים שידעה המדינה שלנו.
הוא מהיר מאוד,יש לו משחק ראש מצויין(אולי החלוץ עם המשחק ראש הכי טוב בארץ),עושה המון תנועה והדבר הכי חשוב לחלוץ-יש לו כושר התמצאות מעולה.
נכון שהוא די מחמיצן אבל לפי דעתי זה קטע של בטחון.אני מאוד מאוד ישמח אם שחקן כזה שרעב לכדורגל יגיע אלינו עונה הבאה.
Re: אוקונגו וסימיוני
נשלח: 28 מרץ 2009, 16:35
על ידי moti
ארבטיימן חלוץ מצויין.....ותמיד שאני רואה אותו משחק בחיפה,אני נהנה ממנו,..הלוואי ויגיע לבאר שבע עונה הבאה,הלוואי!
Re: אוקונגו וסימיוני
נשלח: 29 מרץ 2009, 09:46
על ידי 8red
מישל, אתה שוכח שגם מליקסון הובא לפה רק אחרי שנכשל במקומות אחרים.
אתה גם שוכח שביחד היו להם ימים יפים בבית"ר.
יהיה נחמד אם ישחזרו את זה גם פה אצלנו.
סה"כ בחור צעיר ואני הייתי מחתים אותו לעונה אחת עם אופציה לעוד שנתיים שלוש.
Re: אוקונגו וסימיוני
נשלח: 29 מרץ 2009, 10:19
על ידי הסניגור האדום
8red כתב:מישל, אתה שוכח שגם מליקסון הובא לפה רק אחרי שנכשל במקומות אחרים.
אתה גם שוכח שביחד היו להם ימים יפים בבית"ר.
יהיה נחמד אם ישחזרו את זה גם פה אצלנו.
סה"כ בחור צעיר ואני הייתי מחתים אותו לעונה אחת עם אופציה לעוד שנתיים שלוש.
זה פשע ספורטיבי לעלות באותה נשימה את שמו של מיליקסון וארייבטמן ניר.
אתה מדבר כאן על שני אנשים שונים בתכלית גם מנטלית וגם מיקצועית.
את ההסטוריה של מיליקסון אעלה בהמשך.
Re: אוקונגו וסימיוני
נשלח: 29 מרץ 2009, 12:37
על ידי אריק
הסניגור האדום כתב:
זה פשע ספורטיבי לעלות באותה נשימה את שמו של מיליקסון וארייבטמן ניר.
אתה מדבר כאן על שני אנשים שונים בתכלית גם מנטלית וגם מיקצועית.
את ההסטוריה של מיליקסון אעלה בהמשך.
מישל אתה לא עומד בהסכמים. סיכמנו כבר כמה פעמים שכל אחד מתעסק בדברים
שהוא טוב בהם והבטחת שתמשיך לצלם ותפסיק לדבר על כדורגל, זה מוריד מהערך שלך

Re: אוקונגו וסימיוני
נשלח: 29 מרץ 2009, 18:14
על ידי הסניגור האדום
מביני כדורגל ומכבסי מילים למיניהם שלום. צר לי שעולמכם הצר בהבנת כדורגל
מתבססת כול פעם על בסיס דברים של פרשני כדורגל בשקל. שכול אמירה וכול
תיאוריה שלהם מתקבלת אצל קטני האמונה כתורה מסיני.
ואתחיל בארבייטמן. כמה פרשנים אומרים עליו שהוא פוטנציאל וכמה כדורגל יש
לו ברגליו. וזה חוזר על עצמו כול פעם מחדש. בכול קבוצה שהוא עובר אליה
אנחנו שומעים את אותם אמירות. ואתם מקשיבים ומהנהנים בראשכם כאילו
מסכימים עם הדוברים ועם הפרשנים בשקל.
וכולם מתעלמים מהתנהגותו במגרש אותם דיבורים עם השופטים הוויכוחים
החוזרים ונשנים. אותם תנועות ידיים של כאילו בבקשה תסלח לי תוותר לי.
תנועות שמתאימות למגרש הקטרגל השכונתי ולא לליגה מקצוענית.
מישהו ממביני הכדורגל לא הבין עדיין שאי אפשר לשנות אותם!
לאחר רבע שעה של משחק. שהחמצן מתקשה להגיע לאותם תאים אשר מופקדים
על החלטות שיש לבצע בתנועה. פשוט יוצאים מכלל פעולה אצל הפוטנציאל.
צר לי על ההשוואה למאור.
נכון ששניהם שיחקו בביתר ירושלים וגם בחיפה וזה הקשר היחיד ביניהם.
זהו הראיון של מאור לעיתון הארץ בשנת 2008 שלא הייתה לו קבוצה.
מאור מליקסון הוא מסוג השחקנים שלא אוהבים להסתכל לאחור. כך לפחות הוא מעיד על עצמו. את העבר צריך למחוק, הוא אומר, צריך להביט אל העתיד. אבל את בית"ר ירושלים הוא עדיין מתקשה להדחיק. "לפחות עשר פעמים ביום תופסים אותי אנשים ושואלים אותי ?למה אתה לא בבית"ר?', ?מתי אתה חוזר לבית"ר?'", אומר מליקסון בראיון ל"ספורט הארץ", "גם אם אני רוצה להתנתק, אני לא מצליח.
"אחת הדרכים שלי להתמודד עם הקשיים, עם המשברים ועם הגעגועים לבית"ר, זה חוף פלמחים. אני מרבה ללכת לים, לתפוס שלווה, לסדר את המחשבות ולשאוב הרבה עידוד. הים זה המקום הכי מרגיע שאני מכיר. הרבה פעמים מצאתי את עצמי יושב בחוף הים וחושב על הקריירה שלי. למה אני לא מצליח לפרוץ קדימה? למה הקריירה שלי נעצרה? למה זה קורה לי? יכול להיות שהייתי צעיר, דברים באו לי בקלות, הייתי פזיז".
כבר תקופה ארוכה שמליקסון בורח מהתקשורת ומסרב לשתף אותה בתחושותיו. הסיבה: "הבנתי שרק דרך עבודה קשה אצליח לחזור להיות אותו שחקן שהייתי בבית"ר. החלטתי לא לדבר ולאמץ את מה שלימד אותי רוני לוי, שאין הוקוס פוקוס בכדורגל, שמי שרוצה להצליח צריך להשקיע את כל כולו ולא בכאילו". אתמול הוא החליט לדבר.
אם אתה כל כך מתגעגע לבית"ר, למה עזבת?
"בבית"ר היתה לי את התקופה הכי טובה בחיים, אבל אני באמת רוצה להסתכל קדימה ולא לאחור. לא נשארתי שם כי הציעו לי חוזה מצחיק - רק 70 אלף דולר. ארבע עונות שיחקתי בבית"ר תמורת משכורת חייל - 4,000 שקל בחודש. כולל נסיעות. נשארו לי 2,000 שקל בחודש. כשסיימתי את השרות הצבאי, לא קיבלתי מענק. במקום לפצות אותי על השכר העלוב שנתנו לי, הציעו לי חוזה מעליב של 70 אלף דולר, כאשר במקביל נתנו חוזים גבוהים מאוד לאבירם ברוכיאן, ברק יצחקי ועמית בן שושן. לשחקנים האלה מגיע חוזה גבוה, אני מפרגן להם, אבל לי הציעו חוזה מצחיק. במלים אחרות, אמרו לי ?לא רוצים אותך'".
נפגעת?
"בטח, איזו שאלה?! הרי לשאר השחקנים הצעירים הציעו חוזים של מאות אלפי דולרים. בנוסף, הביאו שחקנים בחצי מיליון דולר ואמרו לי ?לואיס פרננדז לא רוצה אותך, אז אנחנו נותנים לך רק 70 אלף דולר'. זה היה הדבר המצחיק ביותר ששמעתי, מכיוון שהדבר הראשון שלואיס אמר היה ש'מאור מליקסון שחקן מצוין, אני רוצה אותו בקבוצה. אם יש שחקן שהוא ייקח אתו לצרפת, ברגע שהוא יעזוב, זה יהיה אני'.
כאשר הם לא רצו להחתים אותי על חוזה נורמלי, לואיס כבר לא היה בבית"ר. הוא התקשר אלי מצרפת והציע לי לבוא לחתום אצלו. הבעיה היא שבאותה תקופה מי שבחר את השחקנים בבית"ר היה דודו דהאן. הוא זה שקבע לוולדימיר שקלאר מי יישאר ומי ישוחרר. זו הסיבה שאני לא בבית"ר. נפגעתי מהם, הם יכולים היו להתייחס אלי בצורה יותר יפה. בשלב מסוים, אחרי שכבר אמרו לי שרוצים אותי, הם החתימו את מיכאל זנדברג, שמשחק בתפקיד שלי. אז הבנתי שלא כדאי לי לחתום על חוזה של 70 אלף דולר וגם לשבת על הספסל".
מסתבר שגם המעבר למכבי חיפה לא היה כדאי?
"נכון, זו היתה טעות. בדיעבד, המעבר לחיפה לא עזר לי ולא קידם אותי. בכלל כל מה שקרה לי בחיפה היה מוזר. רוני לוי אהב אותי, העריך אותי ומאוד הפתיע אותי שהוא לא נתן לי לשחק. בכל אימון הוא היה מתלהב מהביצועים שלי, שמעתי אותו מפרגן לי, תמיד הוא היה אומר לסלובודן דראפיץ' ?מאור גדול, הוא יהיה השחקן הכי טוב בארץ'. לשחקנים בקבוצה הוא היה אומר שאני עושה דברים גדולים ו'תגידו לו שלא ידאג, אני אתן לו לשחק, אני מחזיק ממנו'. אישית הוא אמר לי שהוא מעריך אותי ושהוא מחזיק ממני. זה מצב מוזר, לא? באימונים אני מצוין, המאמן מפרגן ומתלהב ממני, ובשבתות אני בקושי משחק חמש דקות. החלטתי שזהו זה, התייאשתי וביקשתי לעזוב. עד עכשיו אני לא מבין מה קרה שם. בכל זאת, רוני לוי הוא מאמן מצוין, אחד הטובים בארץ. אני בטוח שזה לא היה אישי, כי הוא רצה להצליח".
עד לא מזמן דיברו עליך כאל הדבר הבא בכדורגל, היום אתה עוד שחקן ליגה.
"סבלתי מחוסר מזל ומפציעות רבות. אני לא מאשים אף אחד, רק את עצמי. למדתי והבנתי שצריך לעבוד קשה כדי להצליח. יש אנשים שמסתכלים עלי כאל שחקן בסוף הקריירה, אבל אני רק בן 23. בגלל שאני כבר שש שנים בליגת העל, אנשים חושבים שאני כבר מבוגר. הלו, אני לא מבוגר, אני עדיין ילד. עידן טל וזנדברג הפכו להיות הכי טובים בארץ רק בגיל 26-27. אני מאמין שאגיע למעמד הזה, יש לי עוד זמן, אני אופטימי. אני עדיין השחקן עם היכולות הטובות מבית"ר. לא הפכתי לשחקן עם פחות כישרון".
חברים שלך כבר הגיעו לאירופה. זה לא מתסכל?
"אם יש משהו שאני שונא, זה קנאים. שיהיה להם לבריאות, שכולם ירוויחו מיליונים, אני לא מסתכל על אחרים. אני רוצה להצליח ואם אעבוד קשה, גם אני אגיע לאירופה. הכל מלמעלה, זה הגורל וזה מה שאלוהים רצה. אני עובד הרבה במכון כושר, אני מתאמן חזק, ובעזרת השם אחזור מהר מאוד להיות מאור מליקסון של בית"ר ירושלים".
אתה מזכיר לא מעט את בורא עולם.
"בתקופה האחרונה התקרבתי לאלוהים. אני מניח תפילין מדי יום. אמרו לי שזה לא יזיק. גם התחלתי ללכת לשיעורי תורה באלפי מנשה. הלכתי פעם אחת, ראיתי שזה נחמד ומעניין, והמשכתי ללכת. מאז אני מרגיש שהולכים אתי מלאכים. אני מרגיש הקלה ויודע שהכל מלמעלה. נכון שהרבה תלוי בי, אבל הבנתי שאם קרה מה שקרה, זה היה צריך לקרות".
יש אפשרות שתפרוש מכדורגל ותחזור בתשובה?
"קשה לי להאמין, אבל אני חושב שאין בעיה לשלב את הכדורגל עם הנחת תפילין ושיעורי תורה. זה לא מפריע, להיפך, זה מחזק. היום אני אדם יותר אופטימי, אני לא בדיכאון, אני כבר אחרי המשברים. אני מאמין שאני הולך לתת עונה גדולה. מגיע לי להצליח ואני מאמין שזה יקרה כבר העונה".
אבל עדיין אין לך קבוצה.
"זה נכון שעדיין לא חתמתי. אמנם אף קבוצה לא חטפה אותי, אבל אני במשאים ומתנים ואני מאמין שאחתום. מאמן שייקח אותי יעשה לעצמו רק טוב. הוא יקבל שחקן מוכשר, שחקן שרעב לכדור. אני בכושר טוב, אני רעב לכדור, אני רעב להצלחה ואני צריך רק את המקום המתאים. תן לי לחתום בקבוצה בליגת העל ולהראות לכולם שמאור מליקסון לא שכח לשחק כדורגל ונשאר שחקן מוכשר".
לא נפגעת מהעובדה שהפועל כפ"ס ויתרה עליך למרות שאתה חתום לעוד שנתיים?
"מה פתאום, בכלל לא רציתי לשחק בליגה הלאומית. נכון שיש לי חוזה יקר ובכפ"ס לא רצו לשלם אותו, אבל אם הייתי רוצה להישאר, הם היו מכבדים את החוזה. הגענו להסכמה משותפת על פרידה".
מאמנים טוענים שאתה מאוהב בכדור ולא יודע לשחרר אותו בזמן.
"אם רונאלדיניו היה יודע לנגוח, הוא היה השחקן הכי גדול בעולם. אם הייתי יודע לקבל החלטות, הייתי בברצלונה. היו מאמנים שאמרו לי שאני משחרר את הכדור מהר מדי, והיו מאמנים שאמרו לי שאני מחזיק בכדור יותר מדי. לכל מאמן יש את התפישה שלו. אחת הבעיות שלי היא קבלת ההחלטות, זה הדבר החשוב ביותר שאני צריך לשפר ואני עובד על זה".
סוף ציטוט
אותו כתב משה בקר גם עשה כתבה על שלומי ארבייטמן
איך אפשר להשוואות היסטוריה מלאה בבעיות משמעת שלו למאור.
מאור מבחינתי כמו אליניב ברדה. פשוט שחקן שהגיע למאמנים שחושבים שהם המציאו
את הכדורגל. והם לא נותנים לשחקנים מסוגם של מאור ואליה להתפתח והם חושבים שעל
ידי הושבתם בספסל הם גורמים להם להיות יותר טובים.הזוי נכון אבל אלו העובדות לצערי.