CrazyRed | מועדון האוהדים הפועל באר-שבע | קרייזי רד

clark kent כתב: ↑

07 מאי 2021, 11:46

לא הגיע הזמן להרים אירוע פרדה רשמי מהשחקן הענק הזה?

עוד לא
מגיע לו אצטדיון מלא
תחילת עונה הבאה בע"ה

היום לפני..
השחקן המרגש בהיסטוריה.
משוטט ביוטיוב ונדלק מחדש

מבחינה מקצועית אגב, שומע הרבה מאוד מחמאות מכל מי שקשור למועדון בנוגע לתפקוד שלו.
מספרים על מקצוען שעובד מסביב לשעון, שהביא גם דברים שנחשף אליהם בפולין וצרפת.

Sir Alex Ferguson כתב: ↑

11 יולי 2021, 15:19

מבחינה מקצועית אגב, שומע הרבה מאוד מחמאות מכל מי שקשור למועדון בנוגע לתפקוד שלו.
מספרים על מקצוען שעובד מסביב לשעון, שהביא גם דברים שנחשף אליהם בפולין וצרפת.

למישהו היה ספק בכלל? נכס

הגאונות של הקוסם שלנו מחייבת הקפצה. ראשית ברכות על הספר (שכמובן נרכש באותו רגע שיצא למכירה). מפורסמים כעת באתרים קטעים קטנים מספרו ואי אפשר שלא לחייך (ולהתגלגל מצחוק). מצא לנו עיסוק לפגרה.

קטע מתוך הספר:
באמצע עונת 2010/11 יצאנו למשחק חוץ קשה מול מ.ס אשדוד, אבל אני לא זוכר ממנו כמעט כלום. בסביבות הדקה ה-40 אני פתאום מוצא את עצמי באמצע מגרש כדורגל. ניגשתי לשופט ושאלתי איפה אנחנו. השופט פנה לכיוון הספסל שלנו וביקש מהמאמן ניר קלינגר להוציא אותי החוצה. יצאתי ודיברתי קצת עם הצוות הרפואי שלנו, ומשום מה הודעתי להם שהכל בסדר ואני חוזר.

חזרתי למשחק ולאחר ארבע דקות פניתי שוב לשופט ושאלתי אותו, "מה השעה כפרה?" פה הוא קצת נלחץ, ושוב פנה לספסל וביקש לבדוק אותי שנית. לפני שהספיקו להוציא אותי, נשרקה השריקה למחצית.

בדיעבד הסתבר שקיבלתי מכה חזקה בראש מברך של שחקן אשדוד בדקה החמישית. אני לא זוכר כלום עד הדקה ה-40, וגם משם זה מעורפל.

במחצית כולם הגיעו אליי ובדקו לשלומי. הודעתי לכולם שהכול בסדר, רק שיעשו לי טובה ויעדכנו אותי איפה אנחנו ומה המטרה שלנו. בזמן שקלינגר מתדרך את כולם אני הייתי עסוק בלבדוק עם שאר השחקנים מה התוצאה, מי הבקיע ואם התנפחו לי האוזניים או שזה ככה מלידה.

הבנתי שהתוצאה 2:2, שאני לא הבקעתי, וכן, האוזניים זה מלידה.

הצוות הרפואי ניגש אליי שוב לראות שאני נושם ומסוגל לצאת למחצית השנייה, ולאחר שרבתי עם כולם הבהרתי להם שאני יוצא למשחק ויהי מה. לפני היציאה שוב שאלתי את אופיר דוידזאדה מי הוא ולמה הוא נראה לי מוכר, ככה רק להיות סגור על עצמי.

יצאנו למגרש והתחלנו בחימום לקראת תחילת המחצית השנייה. ניצלתי את הזמן לבדוק עם כמה שחקנים באיזה צבע אנחנו משחקים ונגד מי. השחקנים הבינו שאני לא במצב של מאה אחוז ופנו לניר בבקשה שישים עליי עין.
המחצית החלה, ולאחר בערך חמש שניות פניתי לאופיר דוידזאדה ושאלתי ככה בנונשלנט, "אופיר, מאיפה אתה בארץ?".

זה כנראה הספיק לאופיר, שהתחיל לצרוח לניר, "תוציא אותו מהר", וזה מה שקרה.

לאחר מכן בערב רציתי לראות בטלוויזיה מה בדיוק קרה לי. אכן קיבלתי ברך לראש, שגם בהילוכים החוזרים לא ראו אותה בבירור. כנראה שאיבדתי הכרה וסבלתי מזעזוע מוח. מה שמטורף זה שאשכרה שיחקתי לאחר מכן 40 דקות. בווידאו ראיתי את עצמי מוסר ועובר שחקנים.

המשחק עצמו היה גם הזוי, והתפוצץ בדקה ה-90 במצב של 3:3 בגלל שלט פרסום שנפל על הקוון. זכינו בניצחון טכני 0:3 עם שלושער של הקפטן (אני). כיוון שזה לא מספר זוגי ויתרתי.

פנו לניר בבקשה שישים עליי עין

הזמנתי את הספר

עוד 2 קטע גאוניים

1.תמיד אמרתי שלא יחסר לי שמסתכלים עליי באמצע ביס במסעדה, או נותנים לי נשיקה רטובה בבפנים של האוזן ברחוב, וזה נכון. אני נורא אוהב את הפרטיות שלי ביום-יום. אני עדיין מקבל המון אהבה ברחוב, במיוחד כשאני מסתובב בבאר שבע, וזה מדהים בעיניי. זה גורם לי להרגיש שהשארתי חותם וממלא אותי בגאווה.
כמובן שעם הזמן גם זה עובר, ויוצא מדי פעם שאיזה אוהד קורא לי: "מלי, מלי, מלי, מלי, מלי, מלי, מלי, מלי, מלי", ואני עונה: "כן חמוד, מה אתה צריך? תמונה?" והוא עונה: "לא, תקרא רגע לרמזי ספורי". או שאיזה ילד בן שמונה נותן לי את הטלפון שלו ומבקש שאעשה לו תמונה עם איאד אבו עביד״

2. ״לפני תחילת האימון נשיא הקבוצה קרא לי לחדרו לפגישה עם מאמן הנבחרת סמודה ונציג של ההתאחדות הפולנית. ביקשתי שגם מסקאנט, המאמן ההולנדי שלי בקראקוב, יצטרף. בשיחה סמודה סיפר לי על כך שהוא עוקב אחריי כבר תקופה ארוכה, והבהיר לי שהוא מעוניין שאשחק בנבחרת פולין.

הוא לקח דף וצייר לי את ההרכב המסתמן, כשאני מתופקד כמספר 10 מאחורי לבנדובסקי. כמו כן, הוא סיפר על ההזדמנות המקצועית שתהיה לי בכך שאשחק בנבחרת כמו פולין ביורו, במיוחד כשהיא מארחת את משחק הפתיחה שישודר למאות מיליונים ברחבי העולם. בנוסף, סמודה הבהיר לי שאני, לבנדובסקי וג'אקוב בלצ'קובסקי מדורטמונד נהיה היחידים שיהיו רשאים לעשות קמפיינים אישיים משלנו לקראת היורו, מלבד הקמפיינים של ההתאחדות והנבחרת הפולנית. כלומר, רק שלושתנו נוכל לחתום עם ספונסרים מלבד הספונסרים של הנבחרת הפולנית, מה ששווה מיליונים.
הסתכלתי על מאמני רוברט מסקאנט, שהסתכל עליי מסתכל עליו מסתכל עליי, וחשבנו על אותו הדבר - איך לציפי שביט יש עדיין כל כך הרבה אנרגיות? טוב, לא בטוח שזה בדיוק מה שהוא חשב, אבל הבנו שיש פה הזדמנות מקצועית וכלכלית עבורי. בנבחרת ישראל לא סופרים אותי כבר כמה שנים טובות, ובאה נבחרת כמו פולין ומציעה לי הזדמנות כזאת. צריך להיות משוגע לסרב. אמרתי להם שאצטרך להתייעץ עם המשפחה שלי ולחשוב על זה. כשיצאנו מהפגישה מסקאנט אמר לי, "אני חושב שהאנרגיות של ציפי זה מיוגה, לא הגיוני שבגילה היא כל כך נמרצת", אני חושב. או שזה היה משהו כמו, "אתה פסיכי מאור, קפוץ על זה מהר״
שחקני הנבחרת הפולנית הביעו את דעתם בקשר להצטרפות שלי. בלצ'קובסקי, שהוא גדול שחקני ויסלה קראקוב, קפטן הנבחרת ושחקן דורטמונד באותה תקופה, היה בעד ואמר שהוא בטוח שאני יכול לתרום להם רבות. מהצד השני היה לבנדובסקי, שאמר שהוא היה מעדיף שכמה שיותר פולנים ישחקו בנבחרת וכמה שפחות זרים עם דרכונים פולניים - והיו חוץ ממני עוד שלושה כאלה בנבחרת. לא נעלבתי. אני מפה רוצה לאחל לו טחורים.

נראה לי שהוא קצת מגזים יותר מדי עם ההומור והבדיחות לא ?

הראל כתב: ↑

14 נובמבר 2022, 13:41

נראה לי שהוא קצת מגזים יותר מדי עם ההומור והבדיחות לא ?

נראה לי שזה הקטע של הספר, צחוק

הראל כתב: ↑

14 נובמבר 2022, 13:41

נראה לי שהוא קצת מגזים יותר מדי עם ההומור והבדיחות לא ?

זאת המהות של הספר
קצת כמו לקרוא ספר של חנוך דאום

לא הסופר הקלאסי, סטנדאפיסט בחסר וזה מה שהוא
מת שכבר יגיע הספר, בטוח שאקרא ואצחק תוך כדי בלי הפסקה

Itay כתב: ↑

14 נובמבר 2022, 12:56

הגאונות של הקוסם שלנו מחייבת הקפצה. ראשית ברכות על הספר (שכמובן נרכש באותו רגע שיצא למכירה). מפורסמים כעת באתרים קטעים קטנים מספרו ואי אפשר שלא לחייך (ולהתגלגל מצחוק). מצא לנו עיסוק לפגרה.

קטע מתוך הספר:
באמצע עונת 2010/11 יצאנו למשחק חוץ קשה מול מ.ס אשדוד, אבל אני לא זוכר ממנו כמעט כלום. בסביבות הדקה ה-40 אני פתאום מוצא את עצמי באמצע מגרש כדורגל. ניגשתי לשופט ושאלתי איפה אנחנו. השופט פנה לכיוון הספסל שלנו וביקש מהמאמן ניר קלינגר להוציא אותי החוצה. יצאתי ודיברתי קצת עם הצוות הרפואי שלנו, ומשום מה הודעתי להם שהכל בסדר ואני חוזר.

חזרתי למשחק ולאחר ארבע דקות פניתי שוב לשופט ושאלתי אותו, "מה השעה כפרה?" פה הוא קצת נלחץ, ושוב פנה לספסל וביקש לבדוק אותי שנית. לפני שהספיקו להוציא אותי, נשרקה השריקה למחצית.

בדיעבד הסתבר שקיבלתי מכה חזקה בראש מברך של שחקן אשדוד בדקה החמישית. אני לא זוכר כלום עד הדקה ה-40, וגם משם זה מעורפל.

במחצית כולם הגיעו אליי ובדקו לשלומי. הודעתי לכולם שהכול בסדר, רק שיעשו לי טובה ויעדכנו אותי איפה אנחנו ומה המטרה שלנו. בזמן שקלינגר מתדרך את כולם אני הייתי עסוק בלבדוק עם שאר השחקנים מה התוצאה, מי הבקיע ואם התנפחו לי האוזניים או שזה ככה מלידה.

הבנתי שהתוצאה 2:2, שאני לא הבקעתי, וכן, האוזניים זה מלידה.

הצוות הרפואי ניגש אליי שוב לראות שאני נושם ומסוגל לצאת למחצית השנייה, ולאחר שרבתי עם כולם הבהרתי להם שאני יוצא למשחק ויהי מה. לפני היציאה שוב שאלתי את אופיר דוידזאדה מי הוא ולמה הוא נראה לי מוכר, ככה רק להיות סגור על עצמי.

יצאנו למגרש והתחלנו בחימום לקראת תחילת המחצית השנייה. ניצלתי את הזמן לבדוק עם כמה שחקנים באיזה צבע אנחנו משחקים ונגד מי. השחקנים הבינו שאני לא במצב של מאה אחוז ופנו לניר בבקשה שישים עליי עין.
המחצית החלה, ולאחר בערך חמש שניות פניתי לאופיר דוידזאדה ושאלתי ככה בנונשלנט, "אופיר, מאיפה אתה בארץ?".

זה כנראה הספיק לאופיר, שהתחיל לצרוח לניר, "תוציא אותו מהר", וזה מה שקרה.

לאחר מכן בערב רציתי לראות בטלוויזיה מה בדיוק קרה לי. אכן קיבלתי ברך לראש, שגם בהילוכים החוזרים לא ראו אותה בבירור. כנראה שאיבדתי הכרה וסבלתי מזעזוע מוח. מה שמטורף זה שאשכרה שיחקתי לאחר מכן 40 דקות. בווידאו ראיתי את עצמי מוסר ועובר שחקנים.

המשחק עצמו היה גם הזוי, והתפוצץ בדקה ה-90 במצב של 3:3 בגלל שלט פרסום שנפל על הקוון. זכינו בניצחון טכני 0:3 עם שלושער של הקפטן (אני). כיוון שזה לא מספר זוגי ויתרתי.

פדיחה רצינית קרתה לי עם הקטע הזה.
קראתי אותו תוך כדי הרצאה וישבתי בשורה השנייה, ולא הפסקתי לצחוק תוך כדי שגם החברים לידי מתחילים לצחוק ממני עד שהמרצה נתן לנו מבט זועם.

איך אני מחכה שהספר יגיע יאללה. השחקן הכי גאון שהיה פה (תרתי משמע)

ואי ואי זה פיפי כל נגיעה מהספר שמפרסמים אני צוחק.
לא צפוי הקטע עם ציפי שביט חחחח.
מחכה לזה

הבן אדם פשוט גאון קראתי אתמול כמה קטעים מהפרק הראשון שבו הוא מספר על הילדות והמשחקים במחלקת נוער

שמועות שהוא עוזב
לא יודע מה קרה, לא יודע מה הסיבה