חאתם עבד אלחמיד

[גדי]

גדי תסתכל על מועדונים אחרים בליגה ומועדונים בחו״ל בסדר גדול שלנו.
יש חוסר מזל. אבל באף מועדון אין את הכאוס הזה שיש אצלנו.
משהו חורק בהחלטות ובטיימינג, ולא צריך להיות רופא כדי לראות זאת.

על מי להסתכל? שואל באמת?

[RedBend]

אז יאללה. בוא נבוא עם קצת נתונים. בכדי שנוכל באמת להיות קצת יותר נחרצים. מה היו החלטות נכונות? מה היו רעות? על כל החלטה מה היו האלטרנטיבות?
ואז נתחיל להגיד איפה זה חלם ואיפה יש רופאים שעובדים עם מסור.

בואו נקרא קצת מאמרים על סיכון בניתוחים.

מתחבר

[hb7]

שואל באמת. איך בן אדם שלא יודע לבדוק עם יש אדום בגרון יכול לדבר כך על רופאים?

אני לא מגן על אף אחד ויכול להיות שמדובר בכלל על צוות של וטרינרים. אבל מאיפה העוז לדבר כך על אנשי מקצוע?

וואלה צודק לא מבין ברפואה אבל אתה יכול לגלגל אחורה ולבדוק שרשמתי כבר שזה בזבוז זמן ויגמר בניתוח כמו כל הפעמים הקודמות,אולי המועדון ממליץ לא לעשות ניתוח ולהחלים אולי הרופא אני לא יודע אבל בסוף זה נגמר בהעדרות של חצי שנה במקום חודשיים

[גדי]

וואלה צודק לא מבין ברפואה אבל אתה יכול לגלגל אחורה ולבדוק שרשמתי כבר שזה בזבוז זמן ויגמר בניתוח כמו כל הפעמים הקודמות,אולי המועדון ממליץ לא לעשות ניתוח ולהחלים אולי הרופא אני לא יודע אבל בסוף זה נגמר בהעדרות של חצי שנה במקום חודשיים

ואם אמרת? על סמך מה אמרת?

אני אומר שהבורסה תיפול 10 אחוז מחר. אני כבר אקפיץ אם זה יקרה.

[hb7]

ואם אמרת? על סמך מה אמרת?

אני אומר שהבורסה תיפול 10 אחוז מחר. אני כבר אקפיץ אם זה יקרה.

אני מסתמך על מקרי עבר בשנתיים האחרונות והיו כמה כאלה על מה אתה מסתמך ?

[RedBend]

אני מסתמך על מקרי עבר בשנתיים האחרונות והיו כמה כאלה על מה אתה מסתמך ?

רציונל?

[ForeverRed]

אתם מקטינים ראש.
היו פה בעבר 4-5 פציעות זהות שהסתיימו בדיוק באותה צורה (רק מליקסון יצא לניתוח ללא שיקום).
אחוזי ההצלחה של השיקומים האלה נמוכים מאוד. לא מכיר קבוצות אחרות שהולכות למהלכים כאלה.
הצוות הרפואי שלנו דוגל בגישה הזאת ובשורה התחתונה היא לא הוכיחה את עצמה אפילו פעם אחת.
רק טיפש ימשיך לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ויצפה לתוצאה שונה.

[גדי]

אתם מקטינים ראש.
היו פה בעבר 4-5 פציעות זהות שהסתיימו בדיוק באותה צורה (רק מליקסון יצא לניתוח ללא שיקום).
אחוזי ההצלחה של השיקומים האלה נמוכים מאוד. לא מכיר קבוצות אחרות שהולכות למהלכים כאלה.
הצוות הרפואי שלנו דוגל בגישה הזאת ובשורה התחתונה היא לא הוכיחה את עצמה אפילו פעם אחת.
רק טיפש ימשיך לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ויצפה לתוצאה שונה.

מי הטיפשים פה?
ויטור באליפות השנייה?
טוני שנה שעברה?
שני מהלכים של אליפויות. בשבילי זה סבבה.
חאתם אל חאמיד שנה שעברה. הפציעה התחילה עוד לפני סוף השנה.

ממה שאני קראתי אז ניתוח זה מוצא אחרון. אין ניתוח בלי סיכון לנזק.

ואת המשפטים של איינשטיין גם אני מכיר. הם אחלה בתור ססמאות.
אני אוהב לדבר על נתונים.

[yossi]

הייתי מבדיל בין רצועה לבקע.
בקע סבלנו מגאדיר, אוחיון, בוזגלו ועכשיו גם חאתם.
אפשר להזכיר את הפליאוף של ויטור ואפשר גם לספור את הכמות הקטנה של המשחקים ששיחק וישחק בשנה וחצי שאחרי.

[ForeverRed]

מי הטיפשים פה?
ויטור באליפות השנייה?
טוני שנה שעברה?
שני מהלכים של אליפויות. בשבילי זה סבבה.
חאתם אל חאמיד שנה שעברה. הפציעה התחילה עוד לפני סוף השנה.

ממה שאני קראתי אז ניתוח זה מוצא אחרון. אין ניתוח בלי סיכון לנזק.

ואת המשפטים של איינשטיין גם אני מכיר. הם אחלה בתור ססמאות.
אני אוהב לדבר על נתונים.

אני מדבר איתך נטו על נתונים.
אתה זה שזורק סיסמאות.

ויטור זאת פציעת ברך. אני מדבר על פציעות זהות של שרירי בטן, שהן מאוד שכיחות בכדורגל.

עובדתית, מליקסון יצא לניתוח ללא שיקום והצליח.
עובדתית, בוזגלו אוחיון אלחמיד ועוד כמה שאני לא זוכר כרגע ניסו שיקום ונכשלו.
עובדתית, לא זכורים לי מקרים רבים של שיקומים בפציעות מהסוג הזה בקבוצות אחרות. בטח לא כאלה שנמשכים כל כך הרבה זמן.

אתה מביא את חאתם בתור דוגמא למה בדיוק? הוא שיחק פצוע במשך תקופה.
כשהגיעו לצומת שצריך לבחור לגבי סוג הטיפול הלכו כצפוי על שיקום ונכשלו. שוב.

אבל אל תתן לעובדות לבלבל אותך.

[גדי]

לתופעה שמות נרדפים רבים הכוללים בתוכם מצבים רפואיים מסוגים שונים: קלים וקשים יותר, כאלה היכולים לחלוף בטיפול שמרני (לא ניתוחי) וכאלה המצדיקים ניתוח. אבחנות נפוצות הן: "סינדרום המפשעה", פובאלגיה, פובייטיס (pubeitis), אוסטאיטיס פוביס, אדוקטור טנדיניטיס ועוד. רק בחלק מהמקרים מוצדק להגיע לטיפול ניתוחי. על מנת להגיע לאבחנה כזו נדרשת היסטוריה רפואית מאד מדויקת המתייחסת למנגנון ואופי הופעת הכאב ובדיקה גופנית מדוקדקות על מנת לשלול הפרעות דומות אך שונות המחייבות טיפולים שונים. אחת השאלות העיקריות העומדות בפני הרופא הבודק היא האם הפתולוגיה ממנה סובל הספורטאי מצדיקה טיפול ניתוחי או לא. הטיפולים האחרים שאינם ניתוחיים (טיפול שמרני) כוללים: מנושחה, פיזיותרפיה ועיסויים, טיפולים נוגדי דלקת ועוד. למרות האמור לעיל "בקע ספורטאים" הינה הסיבה השכיחה ביותר לכאבים במפשעה אצל ספורטאים מקצועיים. מצב זה יופיע כמעט באופן בלעדי אצל גברים. השימוש במונח בקע עלול להטעות. הוא נובע מדימיון מסויים בתלונות המופיעות אצל אנשים הסובלים מבקע מפשעתי שלא על רקע פעילות ספורטיבית. בקע "רגיל" הינה תופעה הניתנת לאיבחון בקלות יחסית: לעיתים די בהסתכלות רגילה או בבדיקה גופנית פשוטה, בזיהוי בליטה תת-עורית באזור התעלה המפשעתית ולכוון שק האשכים. אצל ספורטאים, ברב המקרים, אין תופעות דומות והמונח בקע משמש אך ורק בגלל הדימיון והקירבה של האזורים בהם מופיע הכאב. מקור הכאב התופעה מאפיינת סוגי ספורט בהם מתקיימים מאמצים מוגברים על שרירי הבטן האגן והירכיים, האצות (ספרינטים), שינויי כוון חדים, ובעיטות. ענפי ספורט בהם התופעה שכיחה יותר כוללים: כדורגל, כדורסל, הוקי, שייט, טניס ועוד. בקע ספורטאים מאד אופייני לשחקני כדורגל, ספורט שבו פעילות ולחצים ספציפיים כרוכים בהאצות והאטות מהירות עם שינויי כוון פתאומיים. שחקני כדורגל סובלים לעתים קרובות מכאבים כרוניים במפשעה שעלולים להפריע לפעילות מקצועית, ואף עלולה לשים את הקריירה של השחקן בסיכון. מקור הכאב יכול להיות מתופעות הנגרמות אף הן מעומס יתר כמו מתיחה או דלקת בשרירים וגידים באזור המפשעה ומשני צידי עצם האגן הקדמית, (כגון מגידי השרירים המקרבים בירכיים, משרירי הבטן הישריםrectus abdominis) ) או האלכסוניים (obliques). חולשה של מבני תעלת המפשעה והדופן האחורית של התעלה תואמת מקרים רבים של בקע ספורטאים, קרעים קטנטנים ברקמות השונות באזורים אלה, לחץ על ענפי עצבים העוברים באזור, דלקות כרוניות של גידים ומעטפות שרירים כל אלה הם גורמים אפשריים לתלונות ולתופעות הקליניות .האבחון הדרך לאבחון היא בעייתית בשל העובדה כי רוב הפציעות לא ניתנת לזיהוי בקלות בבדיקה גופנית או אפילו עם הדמיה מיוחדת. האבחון מבוסס על שלילת פתולוגיות אחרות שאינן מצדיקות התערבות כירורגית לתיקון בקע. יש לבסס את האבחנה על הבנת ההיסטוריה הרפואית המדויקת של התפתחות הבעיה, על בדיקה גופנית קפדנית המבדילה בין הגורמים שונים לכאבים באזורים סמוכים זה לזה, ועל הדמיה מסוגים שונים, כאשר העיקריים בהם אנו עושים שימוש הם US דינמי ו- MRI של האגן והמפשעות. אין ספק שמדובר באחת האבחנות הקשות לרופא הכירורג, שכן התמשכות סימפטומים משמעותיים לאחר תיקון ניתוחי היא בהחלט אפשרית ויש להקטין עד למינימום את הסיכוי למצב זה. תאור מדוייק של השתלשלות העניינים והתפתחות הכאב מרגע הופעתו לראשונה היא קריטית לאבחנה. זיהוי מוקד הסימפטומים מבחינה אנטומית גם הוא קריטי. יש להבחין בין שלושה אזורים שונים: אזור התעלה המפשעתית (Inguinal canal), האזור הסופרא פובי והסימפיזיס פוביס והאזור של חיבור השרירים המקרבים אל עצמות האגן. יש לכל אחד מהאזורים הללו מאפיינים שונים ואבחנות סבירות שונות. ישנו קשר אנטומי ופיזיולוגי הדוק בין האזורים. התפתחות פתולוגיה באחד מהם עלולה להקרין על אזור סמוך. עובדה זו מכבידה על תהליך האבחון. האבחנה של "בקע ספורטאים" שמתאימה לטיפול ניתוחי נעזרת מאד בהבדלה של הממצאים בין האזורים הללו. כך שניתן להגיע לאבחנה מדויקת בעיקר על בסיס התיאור וההיסטוריה הקלינית והבדיקה הגופנית. למרות זאת אנו נעזרים ברב המקרים בבדיקות ההדמיה לתמיכה באבחנה ובעיקר לשלילת פתולוגיות אחרות. אבחון מדויק מחייב ניסיון ספציפי של הכירורג עם העוסקים בפעילות גופנית וספורטיבית מאומצת כמו גם שיתוף פעולה הדוק עם צוות רב תחומי העוסק בספורט מקצועי: רופאים בתחומים משיקים: רפואת ספורט, אורתופדיה, רדיולוגיה ועם העוסקים בפיזיותרפיה, פיזיולוגיה משקמת ומעסים.בקעהטיפול ההחלטה על התאמה לטיפול ניתוחי מחייבת במקרים רבים מאד טיפולים שמרניים מקדימים. תקופה של מנוחה והימנעות מפעולות הגורמות כאב, פיזיותרפיה ועיסויים, ניסיון טיפולי בתרופות נוגדות דלקת מסוגים שונים ולעיתים אף זריקות מקומיות ועד כדי טיפול סיסטמי בסטרואידים חיצוניים או אנדוגניים כל אלה יכולים להיות חלק מתהליך האבחון. משך הטיפולים המוקדמים הלא ניתוחיים משתנה ממטופל אחד למשנהו ותלוי בסוג וחומרת התלונות והממצאים. אחוזי ההצלחה של תיקון כירורגי ל"בקע ספורטאים" מדווחים בספרות הרפואית העולמים בין 85% ל- 95%. קשה להתייחס למספרים הללו משום ההבדלים העצומים בהבנת הפתולוגיה והפרשנויות השונות של החוקרים. התיקון הניתוחי המוצע כטיפול לבקע ספורטאים דומה מאד לניתוח בקע מפשעתי אצל מטופלים שאינם ספורטאים. הטיפול הכירורגי מתואר בספרות הכירורגית העולמית בשתי השיטות הקיימות: בשיטה הפתוחה והלפרוסקופית. בשתי השיטות נעשה שימוש ברשת סינטטית שיעודה תמיכה וחיזוק של דופן הבטן באזור התעלה המפשעתית. ניסיוני האישי מלמד על עדיפות מוחלטת לשיטה הפתוחה ממספר סיבות: שימוש ברשתות קטנות יותר, אפשרות נוחה יותר לזהות את העצבוב באזור ולטפל בו במידת הצורך, שחרור מתח במבנים אנטומיים גידים ומעטפות שרירים באזור התעלה המפשעתית זמין יותר דווקא בשיטה הפתוחה, ופוטנציאל נמוך לסיבוכים קשים. משך האשפוז לאחר הניתוח הוא קצר ביותר, בדרך כלל לא יותר מיממה.החלמה ושיקום ההחלמה מהניתוח עצמו אינה ארוכה ועיקרה מתקיים בימים ספורים. ההמלצה הכללית היא להמנע מפעילות בשבוע הראשון שלאחר הניתוח, שהוא גם מועד הביקורת והוצאת הסיכות או התפרים הבודדים בעור. המשך תהליך ההחלמה והשיקום חייב להיות מלווה ומפוקח על ידי אנשי מקצוע. החזרה לפעילות גופנית מאומצת חייבת להיות הדרגתית. הסכנה העיקרית אינה קשורה בניתוח עצמו אלא דווקא בעובדה שהספורטאי היה לא פעיל במשך תקופה משמעותית וחזרה לא מבוקרת לפעילות מאומצת עלולה לגרום לפציעות אחרות (קרסוליים, ברכיים, גב וכדומה) רב המנותחים חוזרים לפעילות מלאה אחרי תהליך שיקום של 4-5 שבועות.

[izguy83]

אז יאללה. בוא נבוא עם קצת נתונים. בכדי שנוכל באמת להיות קצת יותר נחרצים. מה היו החלטות נכונות? מה היו רעות? על כל החלטה מה היו האלטרנטיבות?
ואז נתחיל להגיד איפה זה חלם ואיפה יש רופאים שעובדים עם מסור.

בואו נקרא קצת מאמרים על סיכון בניתוחים.

גדי, עצם העובדה ששנה שלישית (או רביעית, לא זוכר) אנחנו מנהלים את הדיון הזה אומרת שכנראה יש בעיה בהתנהלות.
הליגה נגמרת במאי ואז יש בקושי חודשיים עד שנכנסים למסגרת אירופית וחודש אחרי זה מוסיפים גביע הטוטו וליגה ועומס מטורף של שני משחקים בשבוע. ללכת לשיקום שלא בטוח יתן את התוצאה הנדרשת זה הימור שאנחנו לוקחים כבר כמה שנים ברצף, נכשלים בו ומשלמים עליו במזומן בתחילת העונה.

[MikiRed]

אני חושב שבקבוצות המקצועניות באירופה, ההנהלה והצוות הרפואי "עוזרת" לפצוע לקבל את ההחלטה הנכונה למועדון.
יום יומיים אחרי הפציעה יוצאת הודעה מסודרת על הפציעה ומשך ההחלמה, ובדרך כלל זה מיתאמת.
נדמה לי שהגישה בבאר שבע היא להציג את החלופות לפצוע, והוא אמור לקבל את ההחלטה. במבט של 3 שנים אחורה, זה בעייתי.

[שמעון א]

מתי אמור לחזור?

[REDZED]

כשיר למכבי ?