CrazyRed | מועדון האוהדים הפועל באר-שבע | קרייזי רד

קיבלנו מכה אתמול , מכה כואבת מאוד. לילה בלי שינה , ותסכול מצטבר.
מכבי עשו לנו מה שאנחנו עשינו להם בסיבוב הראשון , היו טובים מאיתנו בכל פרמטר.
שחקנים שלנו איבדו את הצפון , אוגו עם האדום , טאהא עם האדום הטיפשי , ביטון עם היריקה לכיוון אוהדי מכבי(?).
אבל ויש אבל גדול , אם נכנס למרה שחורה , העונה הזאת תלך לאיבוד.
חייב לקום חזקים , הפער נקודה סך הכל.
חייבים להתאחד , להיות מאוחדים , אגרוף אחד , הכל נגדנו כרגע ,
כל מה שקורה העונה זה דברים שקורים בחמש עונות בקבוצה אחרת.
סיפור שיר , פציעת ויטור , נס ברדה , פציעות של 3/4 סגל ובעיקר של שחקני מפתח , ועוד..
ממן , קבהא , זריהן , אלו , פקהראט , מלמד , ואולי אפילו קאוונקה מפה אני קורא אליכם , הצאנס שלכם לקבל דקות קרוב מתמיד , תקחו אותו בבקשה.
הפסדנו במערכה , אבל ממש לא בקרב.
תרימו תראש, אנחנו הפועל באר שבע , להזכירכם עדיין אלופת המדינה בשנתיים האחרונות.
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר , אל תשכחו את זה.
הפנים לרביעי , נתראה בטרנר מול קריית שמונה.

במהרה בימינו

קןדם כל ברק בכר חייב יחד עם הצוות שלו לעשות חושבים ולחשוב טוב טוב מה לא עובד העונה מבחינה מקצועית.
לא ייתכן שחוץ מ4 משחקים שבאמתנראנו בהם כמו קבוצת כדורגל שאר המשחקים אנחנו נראים רע.
גם אם אנחנו מנצחים זה לא ממש עוזר.
אנחנו מנצחים בזכות איכות שעוד נשארה לנו כמו מליקסון וואקמה ולא בזכות יכולת קבוצתית.

הדרישה הראשונה מבחינתי היא לרוץ יותר מהיריבה. בתור התחלה זה נשמע טוב. משם נמשיך

עזוב
משחק כזה צריך עוד יום להרגע ולעכל

טירוף מערכות

אין ספק שמה שנדרש כרגע זה לייצב את המערכת. להרגיע ולסמן את מי שיכול להוציא את העגלה מהבוץ הטובעני שבא אנחנו נמצאים.
זה מזכיר לי את מה שקרה אחרי חצי גמר הגביע לפני שנתיים כאשר הובסנו על ידי מכבי פאקינג חיפה והייתה הרגשה שהכל מתפרק. היינו בליגה עם ארבע תוצאות תיקו מתוך שישה משחקים ואיבדנו כמעט לחלוטין יתרון של חמש נקודות בליגה וגליינור פלט במשחקו האחרון בקריירה חגג עלינו. הפורום פה היה בייאוש מוחלט.
כבר אחרי ארבעה ימים נתנו בראש לרעננה.

עד עכשיו אני מחפש סיבה לאופטימיות ולא מוצא, נקודת אור שאפשר להישען עליה כשאני מנסה לשכנע את עצמי שעוד יהיה בסדר.
שנה שעברה היו כמה כאלה, היום אין אפילו אחת.
מעצבן אותי כמה אפשר לדבר על להרגיע מערכת שמתה מרוב שהיא רגועה, מרגיש כאילו הם בכלל לא מבינים מה לא בסדר כי תמיד מלטפים אותם ולא מבקרים.
לא צריך לשרוף צמיגים מחוץ לטרנר, לא צריך לקלל את השחקנים ולהצית אש במועדון, אבל צריך להשמיע ביקורת בלי הפסקה כי זה כבר מזמן עבר את הגבול, הם אשמים והם צריכים לדעת את זה טוב טוב.
לא צריך ללטף ולהרגיע כל דבר, המערכת הזאת רגועה מדי למי שעדיין לא שם לב.

South Boy כתב:עד עכשיו אני מחפש סיבה לאופטימיות ולא מוצא, נקודת אור שאפשר להישען עליה כשאני מנסה לשכנע את עצמי שעוד יהיה בסדר.
שנה שעברה היו כמה כאלה, היום אין אפילו אחת.
מעצבן אותי כמה אפשר לדבר על להרגיע מערכת שמתה מרוב שהיא רגועה, מרגיש כאילו הם בכלל לא מבינים מה לא בסדר כי תמיד מלטפים אותם ולא מבקרים.
לא צריך לשרוף צמיגים מחוץ לטרנר, לא צריך לקלל את השחקנים ולהצית אש במועדון, אבל צריך להשמיע ביקורת בלי הפסקה כי זה כבר מזמן עבר את הגבול, הם אשמים והם צריכים לדעת את זה טוב טוב.
לא צריך ללטף ולהרגיע כל דבר, המערכת הזאת רגועה מדי למי שעדיין לא שם לב.

מערכת רגועה? יש כאוס מוחלט. אוחנה ושות משתוללים בתקשורת ועל המגרש שחקנים פורקים עול.

אני מבין שאתה אומר שבמערכת לא נותנת פתרונות אבל תנאי מקדים זה לעשות סדר ולהשקיט את הרוחות. לא מתוך טמינת ראש בחול.
בלאגן של הקהל רק יוסיף שמן למדורה.

יותר נכון היה לומר אדישה מדי.
בלי קשר לבעיות מחוץ למגרש נראה שהם לא מבינים שהם עושים משהו לא בסדר, הם פשוט לא עושים שום דבר כדי להתנער מהאדישות הזאת. כל שבוע מחדש זה אותו דבר.
לא אמרתי בשום אופן שהקהל צריך להוסיף שמן למדורה, אבל להפסיק עם החיבוק הזה כל הזמן. להראות להם שהם צריכים להרוויח את אהדת הקהל.
יש איזה סף מסוים של כבוד עצמי שצריך להיות להם ולנו, צורה מסוימת שבה גם אחרי הפסדים אפשר להיות גאה ולמחוא כפיים, לא יכול להיות שנראה ככה כל כך הרבה זמן וזה יעבור כאילו כלום.

מה שהולך בפורום מאתמול זה ממש ליל הסכינים הארוכות בגרסת הנגב.
שהמערכת תעשה את בדק הבית שלה ושהאוהדים יעשו את שלהם וזה לתמוך בקבוצה בכל מצב, בטח כשלא הולך.

מקווה שתחושת ה"הכל נגדינו" תתורגם למוטיבציה

eitam כתב:מקווה שתחושת ה"הכל נגדינו" תתורגם למוטיבציה

מי שנגדינו זה בעיקר הפועל באר שבע.

בכוונה כתבתי "הכל" ולא "כולם"

אולי כדאי להתחיל להיות ריאליים ולהבין שהסגל הזה לא מספיק טוב, במקום לדבר על אדישות וחוסר גישה כל שבוע.

xboy כתב:אולי כדאי להתחיל להיות ריאליים ולהבין שהסגל הזה לא מספיק טוב, במקום לדבר על אדישות וחוסר גישה כל שבוע.

מסכים שהסגל משמעותית פחות טוב ושהאופציות פחות איכותיות.
אולם בכל זאת יש כאן שחקנים שנתנו הצגות מול אינטר וסלטיק וההיחלשות שלהם קיצונית, העניין הוא שאני לא חושב שמדובר בשובע, אולי בתחילה זה היה המצב, אלא חושב שיש פה חוסר ביטחון שמשפיע על כל האספקטים של המשחק - גם לרוץ הם לא מסוגלים כבר.
איך יכול להיות שבטופ 6 של השחקנים שרצו הכי הרבה אתמול יש רק שחקן אחד וזה דן אייבינדר.
איך יכול להיות ש10 שחקנים רצו פחות מ10 ק"מ אתמול?