פורפורציות.
נשלח: 16 אוגוסט 2018, 22:43
מצ''ב פוסט של Yossi Medina בפייס:
עונת 2001/2. הפועל תל אביב מגיעה לרבע גמר גביע אופ"א.
בעונה לאחר מכן היא הודחה בסיבוב השני של המפעל מול לידס, אבל בהמשך לא תהיה קרובה לשחזור ההישג. בין היתר היא תמצא את עצמה בחוץ בגלל הפסד מול גזיאנטפספור ותפטר מאמן באמצע שלב הבתים בגביע אופ"א (כולל ניצחון חוץ במשחק לפרוטוקול עם המאמן הזמני, יוסי אבוקסיס).
*
עונת 2002/3, מכבי חיפה מגיעה לשלב הבתים של ליגת האלופות ומסיימת שלישית בבית עם 7 נקודות.
מכאן מכבי חיפה תפתח ברצף של אכזבות.
הדחה מול רוזנבורג שאחריה מגיעה הדחה מול דניפרו דניפרופטרובסק בגביע אופ"א ו"אוי דוידוביץ'" מול מאלמה הרחיקו זמנית את חלום האלופות. באמצע הגיעה עונה מוצלחת עם שמינית גמר גביע אופ"א, אבל אחריה הגיע הפסד נשכח לגלוריה ביסטריצה באינטרטוטו.
*
בנייה של מסורת אירופית נבנית באיטיות והיא רצופה באכזבות וכישלונות. בניגוד לתפיסה הרווחת בקרב אוהדים ופרשנים, בהפועל באר שבע המסורת עדיין בבנייה.
ברגע שתתגבש ההבנה שעונת 16/17 והניצחון הכפול על אינטר הייתה בגדר "היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל", אולי אז ידעו בהפועל באר שבע (או לפחות האוהדים) לכוון למטרות ריאליות שהולמות את מידותיה של הקבוצה.
בשבוע הבא מתחילה המשימה שלה מול אפואל ניקוסיה. אם היא תצליח להתאפס ולהגיע לשלב הבתים של הליגה האירופית בפעם השלישית ברציפות, אפשר להגיד שהקבוצה כבר בתחילת הדרך של מסורת אירופית.
עד אז, אוהדי הפועל באר שבע יכולים להיות שמחים בחלקם. מי האמין שהקבוצה הזאת תשחק שלוש עונות ברצף במוקדמות ליגת האלופות?