הבלוג הבאר שבעי - ספורט הארץ

[Shayke10]

מיודענו טוטי כותב בספורט הארץ בלוג מאוד יפה, שנדמה לי שכאן יכולים להנות ממנו הרבה אנשים (חושבים...).
זה האחרון, לאחר המשחק עם אחותנו הקטנה:


הבלוג הבאר שבעי : זה היה סיוט, אבל הקיץ של אלונה סוף סוף הסתיים

הגשם כבר כאן ולמרות שכל הדרכים מובילות אל הים, הפועל שלנו, מבאר שבע, תנסה להמשיך ולהילחם באליפות התל אביבית המתהווה - כבר בתחילת נובמבר. בחורף We Trust

שי כהן טביבי
06.11.2018
1958, המדינה חוגגת עשור, חיים חפר עליו השלום מוציא לאור את שירו, שהפך במרוצת השנים לאחד מסמליה הפואטיים החביבים של בירת הנגב; "בתחנה בבאר שבע עמד קטר". 2018 והקטר שוב בבאר שבע. קטר אדום, שהתעקש ללבוש שחור ולא הותיר זכר מצבעי הקומוניזם המוכרים שהפכו לסימן היכר מובהק. הפועל תל אביב הגיעה לטרנר וממועדון גאה ומפואר, שחתום על כמה מההצלחות הגדולות שידע הכדורגל הישראלי לדורותיו, נותרו 11 שחקנים, חלקם אלמוניים לצופה האובייקטיבי, שהתרכזו במשימה אחת עליונה - הצבת הקטר על פי השער או בשפת העם: בונקר.

החניה במתחם האיצטדיון הבאר שבעי שמורה למתי מעט, כך שהדרך מהשכונה הסמוכה אל כותלי טרנר רצופה מפגשים ושיחות מוזרות, שספק אם היו מתקיימות במקום אחר על הפלנטה. בין השבילים הצרים של הרחובות המקבילים למגרש, נפגשו שני אדומים, אוהדי הפועל, שהדרך לשייך אותם למי מן הקבוצות נשענת על סטריאוטיפים זולים. "תאמין לי, אנחנו הפועל בטעות", מפציר אוהדי מקומי באוהד תל אביבי שמנסה להכניס קצת פלפל לשיח, באמצעות התרסה מכוונת נגד מכבי. "הצבעים דומים, אבל איפה אנחנו ואיפה אתם". שלא תקראו לנו אחים במקרה, "אתם הפועל, אנחנו בארשבע". בלי רווח.

הבחירות לרשויות המקומיות מאחורינו, ראש העיר רוביק דנילוביץ' נבחר לקדנציה שלישית (ובצדק) מול מועמדי קש מזדמנים וניצני השינוי שלו מורגשים בכל פינה בעיר - בעיקר בטרנר. "שמע חבר, ראיתי אתכם העונה, אתם הכי משעממים באירופה", הפגין אוהד באר שבעי עליונות על תל אביבי. התנשאות ועילאיות זה כאן. מ-ה-פ-ך.

אם במהפך עסקינן, "אתם הפועל של שמאל, אנחנו הפועל של ימין", הסביר אוהד דרומי ותיק לעמיתו לדרך, שניסה להתערבב בהמון הצועד אל האיצטדיון. אין כמו מפגש עם האדומים ממתחם חודורוב כדי לתקן עוול היסטורי - הפועל זו אמנם תנועה שנוסדה על ברכי הסתדרות העובדים הכללית, אבל הצבת קלפי מדגם ביציעי טרנר תוביל לניצחון חד משמעי של ז'בוטינסקי. כמעט כמו רוביק.
אז בצל פער 13 הנקודות מהצהובים של תל אביב, היו גם רגעים של אחדות, תמימות דעים ורעות. בכל זאת, האויב של האויב שלי הוא החבר שלי. "אל תרימו ידיים, המשבר שלהם עוד יגיע", ניסו לעודד "האחים" מגוש דן, "הם תלויים במיכה ובפרץ, פציעה קטנה והם גמורים". אם אין אוהד הפועל לי, מי לי? ואין כמו מכנה משותף בדמות יריבה שנואה כדי לייצר שבת אחים גם יחד, "את מה שעשיתם באירופה עם קשטן, מכבי בחיים לא תעשה". הנה מה טוב ומה נעים.

והיה גם כדורגל, אם אפשר לכנות כך את 90 הדקות הבינוניות על הדשא הזועק לשזרוע. הקטר של הפועל מתל אביב הגן בחירוף נפש על התוצאה המאופסת, בעוד האלופה התעקשה לשחק דרך האמצע. הפלונטר במרכז המגרש ניצח כל רגע שפוי של ניסיון ליהנות מהמשחק. התל אביביים עקצו בשער יתרון וחזרו להתבצר בעמדות, באר שבע כבשה פעמיים משערים של מי שרק לפני חודשיים הוצע למכירה פומבית למרבה במחיר, והשמיים אותתו כי החורף מתקרב.

"גשם פורץ בונקרים, הלוואי יירד גשם", צעק אוהד דרומי לשמיים, כשהעננים סימנו שעוד רגע מרטיב. הרכש המסיבי יתקשה להדביק את הפער, הכישרון בחלק הקדמי לבדו לא יספיק, רק החורף הוא התשובה. "הקיץ של אלונה" הסתיים באווירה קרירה עם שלוש נקודות מול היריבה העירונית של מכבי. קיץ בלהות, הפסדים, מבוכה וגירודים עזים בכל הגוף למראה הטבלה המהדהדת. איפה גילה אלמגור כשצריך אותה. ועכשיו סגריר, הגשם כבר כאן ולמרות שכל הדרכים מובילות אל הים, הפועל שלנו, מבאר שבע, תנסה להמשיך ולהילחם באליפות התל אביבית המתהווה - כבר בתחילת נובמבר, בכלים של חורף.

אם כבר חורף, אז בירושלים. עד שנדביק את הפער ממכבי, מצפה לנו משחק פיקנטי מול בית"ר "חוגג" ירושלים ולמרות שבמרוצת השנים הפכה העלייה לבירה לטיול נחמד ומהנה, מאז שהצהובים-שחורים הפכו ל-"קבוצת בת", התחזקו בכוכבים מכל הבא ליד ושחקנים שמאוד רוצים להוכיח, צפויה מלחמה אמיתית. תשרי מאחורינו, הקיץ הארור תם, הגשם מטפטף על החלון, בחורף We Trust.

[אורי אדום בנשמה]

שמו כבר אחי, בפוסט המשחק עם הפועל ת''א.

[Totti]

תודה רבה חבר

[dardasmiley]

כותב בחסד....

[Shayke10]

שמו כבר אחי, בפוסט המשחק עם הפועל ת''א.

צודק, אבל נראה לי שבאתר בלי שמתחברים עם שם משתמש אפשר לקרוא רק חלקית, לא?

[אלדר]

כתיבה מרתקת.

[Totti]

תודה חברים

[אורי אדום בנשמה]

צודק, אבל נראה לי שבאתר בלי שמתחברים עם שם משתמש אפשר לקרוא רק חלקית, לא?

אפשר לקרוא הכל למעט פורום המלפפונים...

[Totti]

אפשר לקרוא הכל למעט פורום המלפפונים...

על מה הוא מדבר ועל מה אתה

[אורי אדום בנשמה]

על מה הוא מדבר ועל מה אתה

בפוסט ההוא היה ת'טור עצמו ולא רק לינק, אז מניח שדיבר על האתר הזה, לא ה'ארץ'...

[Totti]

מוצאי שבת בגבעתיים, פרבר סימפטי במדינת תל אביב, התכנונים האופרטיביים ליום שלמחרת קורמים עור וגידים ובעיקרם, עליה במעלה כביש 1 אל בירת מדינת ישראל. בלו"ז: ביקור במגרש הכי ביתי בעולם חוץ מטרנר, המקום המרגש ביותר לשחק בו כדורגל ולנצח- אצטדיון "טדי" בירושלים.

"מתי אתה יוצא מחר?" שואלת רעייתי שתחיה וכפי שכבר ציינתי בעבר, התשובה לא באמת משנה לה. המנעד הוא אומנם שאלה, אך בפועל יש אמרה חדה שנאמרת בין השורות ואוי אם לא אעכל; "אתה לא משאיר אותי למקלחות לבד".

בחשש כבד, ויתרתי על מנהג עתיק יומין לעלות לירושלים מוקדם, לגבור על עומסי התנועה שהולכים ונעשים כבדים יותר כשבגין דרום מתקרב אל נקודת המפגש בין מלחה וקטמון, לנשנש בייגלה-זעתר יבש על הגשר בין הקניון למגרש, בליווי הבטחות ירושלמיות חוזרות "היום אתם חוטפים בראששששש, הגיע הזמן", ויתרתי, מילאתי את האמבטיה, שרתי "הסבון בכה מאוד" ו-"שוטי שוטי ספינתי", חיבקתי, עטפתי, ניגבתי ורצתי לאסוף שלוש נקודות מבית"ר, בנוהל.

לטדי אני מקפיד להגיע בטרמפים ואין כמו ירושלמי אסלי, אוהד כורסא מושבע של הצהובים-שחורים וחבר אמת, להצטרף אליו למסע אל עבר היעד. הטרמפ אגב, אינו מטעמי חסכון בדלק או מחשבות ירוקות על זיהום האוויר הנחסך כתוצאה ממיעוט רכבים על הכביש, אלא הרגל טהור- "הרכב" מנצח לא מחליפים. עבור הקורא עומרי: כיף איתך ברכב, אתה נהג זהיר ומנוסה.

אם בבלוג הקודם דיברתי על החורף והתרגשתי מהחזרה לירושלים, מקום שהיה לי בית שנים ארוכות, אז היציאה מהרכב והצעדה אל המגרש הזכירו לי שהגעתי למקום הנכון; במדינת תל אביב המזגן עוד מכה על 18 מעלות בלחות המעיקה, בבירת ישראל קר כמו בלונדון, 335 יום בשנה. את החולצה האדומה כיסה מעיל שחור שהטמיע אותי היטב בתוך ההמון הצועד למגרש, מתהלך על הספק אם הצטרפתי לארגון הלה פמיליה, לארגון האולטראס הדרומי או הגעתי על תקן משקיף מהאו"ם. טוב שיש מעיל. אוהדי בית"ר נהדרים ובניגוד לדעה הרווחת, רובם המוחלט אוהבים כדורגל ובאים לדחוף את קבוצתם האהובה, אבל כמו שכמה שבאבניקים מסוגלים לקלקל אוויר הרים צלול כיין, איש לא יוכל לקלקל וסמטאות בדרך לא חסרות.

והיו גם 15 דקות של כדורגל. לא איכותי יתר על המידה, אבל חמישה שערים בפרק זמן קצר כל כך זה עונג צרוף. לאוהד הפועל, לצופה האובייקטיבי ולמי ששם בווינר "חבילה" על OVER בשערים, פחות עבור הירושלמים, שכבר כמה שנים טובות מובכים פעם אחר פעם בביתם ומשוועים לשים STOP לחגיגה. האסלביינק עלה מהספסל בתפקיד "נאווקמה", הכוכב התורן שמתעמר בהגנה הצהובה ונתן את האות לחגיגות האדומות ביציעים. בין לבין, בוזגלו הבליח עם בישול במצב נייח, קריאף הרוויח עוד 5 דקות של דרמה, אבל כל אלו לא העפילו על הניצחון הבאר שבעי.

1:05, שוב בגבעתיים, מדינת תל אביב. מרדים את הקטנה שנכנעה לרעב שהכריע אותה קצת אחרי חצות, ברקע, חדשות. עניינים בעזה, צבע אדום בעוטף והפער בטבלה עדיין בלתי ניתן למחיקה. סרט מוכר, בנאלי ומייאש. כמה טוב שלפחות פעמיים בשנה יוצאים לבירה, לחגוג.

אם כבר בירה וחגיגות, בשבילי, הכל, רק לא "מכבי".

[אורי אדום בנשמה]

לפחות דבר אחד טוב יצא מההתברגנות שלך, בחיים לא היית מספיק מב''ש גם מקלחות וגם משחק

[Shayke10]

יפה, כרגיל.
זה נהיה כבר נוהל -
רואים משחק,
נהנים (או סובלים) מהתקציר,
קוראים ת'טור של טוטי,
שומעים מה אמרו עלינו בפודקאסט "הפודיום".
תענוג.

[אלדר]

יפה, כרגיל.
זה נהיה כבר נוהל -
רואים משחק,
נהנים (או סובלים) מהתקציר,
קוראים ת'טור של טוטי,
שומעים מה אמרו עלינו בפודקאסט "הפודיום".
תענוג.

אם תוכלו לשתף כאן גם את הפודיום זה יהיה מצוין

[Totti]

הפודקאבט יוקלט היום ולאיר מכן אביא.

תודה חברים.

אורי, מצד שני, כל משחק הוא משחק חוץ.