הטוב הרע ומה שבאמצע: סיקור יום בווסרמיל מ8 וחצי בבוקר
נשלח: 26 אפריל 2009, 01:50
אז הרבה כבר נאמר על המשחק, על התוצאה, על הקהל, על המשטרה...
יום שישי, השעה 8:30, כבר יש רכבים בחנייה של המועדון. ההכנות מטעם המועדון לאותו היום כבר החלו. סחטיין.
הקישוט -
הטוב:
לא יודעת כמה מכם יודעים, אבל היו כמה אוהדים שכבר ב9 בבוקר הגיעו עמוסים בשלטים ואביזרי עידוד שונים והחלו במלאכת קישוט הדבר הזה שמתיימר להיקרא אצטדיון (אולי לבני ישראל במצרים זה מתאים...)
בקול תרועה וצופרים הגיעו הרכבים בזה אחר זה ונכנסו לתוך תחומי המגרש מכניסת המשטרה.
שולפים דגלים, שלטי פריסה, בלונים, תופים, חולצות אדומות, כלים שונים ויאללה לעבודה.
פשוט מרשים לראות בני נוער ובוגרים כאחד, עומלים ומקשטים את ווסרבוז (שמו החדש שמתאים יותר)
מישל מגיע כשמהרכב בוקע בפול ווליום הלהיט הבלתי מעורער של הפועל באר שבע וכולם נכנסים לאטרף!
הרע:
גם ביום חג שכזה (עזבו שהתברר כלא, בבוקר עוד לא ידענו), האינטריגות והמלחמות בין מחנות האוהדים צצות ומציפות את פני השטח.
כל כך מיותר. זה עושה לזה דווקא, וזה מסנן את זה, וזה לא נותן לזה וזה צועק וההוא מאשים וכולם עם בטן מלאה אחד על השני.
האמצע:
בכל זאת ולמרות הכל ווסרבוז קושט בצורה יפה לעין. והח'ברה עבדו שם כמעט עד שריקת הפתיחה ש להמשחק של מכבי (שניצחה אגב)
המועדון
הטוב:
בקבוצה נערכו למשחק בצורה רצינית יותר מלמשחק נגד כפר סבא, הוציאו למכירה 10 אלף כרטיסים (לא חושבת שהמשטרה אישרה מעבר לזה) וערכו כל השבוע פגישות ותיאומים לקראת המשחק הגדול. באמת היתה תחושה שהלקח נלמד.
בצעד חכם נפתחה קופה ליד שער 2 כבר ב10:00 בבוקר. ואכן היה ביקוש. יצאתי החוצה לצלם את התור, לא האמנתי למראה עיניי. השעה 10:20 ויש תור בקופה! ואנשים לא הפסיקו להגיע. שמועות על כך שהכרטיסים הולכים ואוזלים הקפיצה עוד יותר את המכירה. למרות דרישת כמה אוהדים לא נפתחה עוד קופה ב10:00, לדעתי היה זה מיותר לפתוח עוד אחת, אז היה תור של כמה דקות, מה קרה? הכל רגוע, אנשים היו בסדר, מחוייכים וממילא יתר הקופות נפתחו בשעה 12.
אווירה חגיגית, כולם עסוקים. הכל בסדר. השקיעו, הביאו זמרת, להקת מתופפים שהנעימה את המתנתם של יושבי שער 2 לפני המשחק. הDJ השמיע שוב ושוב את השיר המדהים שיצר אופיר בן שטרית. כל הכבוד.
הרע:
בשעה 14:30 התברר כי לא עזרו כל הפגישות והתיאומים שנעשו עם המשטרה המקומית כי בשער 5 היה מופע מבייש ומבזה. "ביזיון ביזיון" צעקו אלפי האוהדים מבחוץ שחלקם עמד שם כבר מ12:45 (!) ובצדק.
"תקדימו להגיע, למנוע לחץ תקדימו להגיע למגרש" קראו אנשי המועדון מעל כל במה תקשורתית. והאוהדים צייתו ומ12 וחצי כבר החלה תנועה של אנשים באדום לכיוון ווסרבוז. מטורף לנוכח העובדה שהמשחק ב16:00. בשעה 12:45 כבר היתה התקהלות של עשרות אנשים סביב שער 5.
אף אחד מטעם המועדון לא היה שם. למרות שהסברנו שבמשחק שכזה צריך נציג מהמועדון בכל כניסה, בטח ובטח בשער 5 שבו היתה ההתקהלות הרבה ביותר. מישהו עם מוח יצירתי, קור רוח וכלים למציאת פתרונות אל מול עשרות שוטרים ואלפי אוהדים. הלקחים אולי נלמדו אך לא יושמו בפועל במלואם. אין ספק שהיה הרבה רצון טוב, אבל זה לא הספיק.
המשטרה -
הטוב:
שמרו על סדר במהלך המשחק. סגרו את הכבישים כבר משעה 13:00. היו בסדר (נראה לי) ברוב ביציעים מלבד הביזיון בשער 5.
בסופו של דבר ארגון האוהדים הספיק לחלק את החולצות הניתנו במתנה מהספונסרים בכניסה לכל היציעים.
הרע:
דרשו לבדוק את עשרות השקים עם החולצות שנתרמו לכבוד המשחק והתעקשו לבדוק חולצה חולצה! רק לזה יש להם זמן באמת. 5000 חולצות.
התדריך של השוטרים והסדרנים התחיל באיחור, נמשך יותר מדי זמן (אפילו השוטרים התלוננו על הקשקשת המיותרת שבגללה נוצר בלאגן בשערים) והסתיים באיחור. כמו כן אף אחד לא חשב להעמיד שוטרים בכניסה לשער כדי לשמור על אזור הבידוק ריק מאוהדים. אף אחד לא הגדיל ראש וחשב להרחיב את אזור הבידוק ולהאריך אותו על ידי מחסומי ברזל או אפילו סרטי משטרה (או כל אמצעי אחר לשם העניין) כדי להתמודד טיפה יותר טוב עם עומס האנשים שגדשו כל יציע. שוב, בעיקר את 2 ו5 שהעומס בהם היה צפוי.
התוצאה:
כאשר נזכרו לסיים את התדריך בשעה 14:30 ושלחו את השוטרים המסכנים לפתוח את שער 5 (שהיה האחרון להפתח משום מה) החל המופע המביש.
מתוך היציע ניתן היה לראות את האלפים שבחוץ. השוטר שבא לפתוח את הדלת התחרט כאשר הבין שההמון דופק על שער הברזל וחיכה לתגבור וחגורה אנושית של שוטרים שהתכוננה להדוף בשניה ששערי הגיהנום נפתחים. וכך היה, וכשנפתחו השערים וממדי האבסורד נגלו לעין השוטרים הפכו חיוורים. חסרי אונים, ממלאים הוראות של הקצין שעומד מלמעלה וקורא להם להדוף את כולם אחורה אל מחוץ לאזור הבידוק. 20 שוטרים, אלפי אוהדים. שירת השמחה של האוהדים שהמתינו בחוץ כשעתיים התחלפה מהר בשריקות בוז וקריאות "ביזיון". היו אוהדים שעמדו בצד וראו את הקטסטרופה והחליטו ללכת הביתה, עם כרטיס משחק ביד. חווית הכניסה הוציאה להם את החשק להשאר למשחק והבריחה אותם משם. כמובן שאותם 20 לא הצליחו ואז הגיעה תגבורת של מג"ב ועוד שוטרים ואז הופעל לחץ נוסף על האוהדים שנמחצים מכל הכיוונים. השוטרים הודפים מצד אחד, האוהדים מאחור דוחפים לצד השני ובתוך כל זה יש ילדים קטנים. כשלא הלך וקריאות הקהל לעבר השוטרים שיש ילדים שנמחצים עשו את שלהם והם החליטו פשוט על קוו הדלת לבדוק כרטיסים, וויתרו על בידוק גופני קפדני והכניסו בעיקר את הילדים שהיו בחזית. ואז הגיע קצין נוסף שהחליט שככה הוא לא מוכן והוא רוצה בידוק כמו שצריך והורה על סגירת השער. בזמן ששער 2, 6 ואפילו 9 כבר כמעט התמלאו, שער 5, עם 20-30 אוהדים בני מזל שהצליחו לעבור את קריעת ים סוף של שער 5 נסגרו הדלתות על האנשים והבלאגן הגיע לשיאו. הוא זימן את יחידת הפרשים. בתוך המון של אנשים נכנסו סוסים, לתוך איזור הבידוק כדי להבריח את האוהדים ו"להשתלט מחדש" על האזור המגודר של השער. השער נפתח מחדש, וכל מי שעוד נותר בחזית הוכנס פנימה במהירות עד שהמשטרה התאפסה על עצמה קצת והוציאו את הפרשים. אבל היו שם איבודי עשתונות של שוטרים שהוציאו את התסכול על אוהדים שרק רצו להכנס כבר ולשמוח עם קבוצתם אחרי שהמתינו בחוץ קרוב לשעתיים.
היה חוסר תיאום בין השוטרים לגבי מה שמותר ומה שאסור להכניס. אוהד שעבר כבר בידוק הגיע לכניסת השער ואז השוטר בקוו האחרון אמר לו שהוא לא יכול להכנס עם חכה ודגל וכל תחינותיו של האוהד לא עזרו והוא נדחף בכוח מיותר החוצה. (דוגמה אחת מני רבות, זו פשוט גם תועדה).
לסיכום: ב-י-ז-י-ו-ן
יום שישי, השעה 8:30, כבר יש רכבים בחנייה של המועדון. ההכנות מטעם המועדון לאותו היום כבר החלו. סחטיין.
הקישוט -
הטוב:
לא יודעת כמה מכם יודעים, אבל היו כמה אוהדים שכבר ב9 בבוקר הגיעו עמוסים בשלטים ואביזרי עידוד שונים והחלו במלאכת קישוט הדבר הזה שמתיימר להיקרא אצטדיון (אולי לבני ישראל במצרים זה מתאים...)
בקול תרועה וצופרים הגיעו הרכבים בזה אחר זה ונכנסו לתוך תחומי המגרש מכניסת המשטרה.
שולפים דגלים, שלטי פריסה, בלונים, תופים, חולצות אדומות, כלים שונים ויאללה לעבודה.
פשוט מרשים לראות בני נוער ובוגרים כאחד, עומלים ומקשטים את ווסרבוז (שמו החדש שמתאים יותר)
מישל מגיע כשמהרכב בוקע בפול ווליום הלהיט הבלתי מעורער של הפועל באר שבע וכולם נכנסים לאטרף!
הרע:
גם ביום חג שכזה (עזבו שהתברר כלא, בבוקר עוד לא ידענו), האינטריגות והמלחמות בין מחנות האוהדים צצות ומציפות את פני השטח.
כל כך מיותר. זה עושה לזה דווקא, וזה מסנן את זה, וזה לא נותן לזה וזה צועק וההוא מאשים וכולם עם בטן מלאה אחד על השני.
האמצע:
בכל זאת ולמרות הכל ווסרבוז קושט בצורה יפה לעין. והח'ברה עבדו שם כמעט עד שריקת הפתיחה ש להמשחק של מכבי (שניצחה אגב)
המועדון
הטוב:
בקבוצה נערכו למשחק בצורה רצינית יותר מלמשחק נגד כפר סבא, הוציאו למכירה 10 אלף כרטיסים (לא חושבת שהמשטרה אישרה מעבר לזה) וערכו כל השבוע פגישות ותיאומים לקראת המשחק הגדול. באמת היתה תחושה שהלקח נלמד.
בצעד חכם נפתחה קופה ליד שער 2 כבר ב10:00 בבוקר. ואכן היה ביקוש. יצאתי החוצה לצלם את התור, לא האמנתי למראה עיניי. השעה 10:20 ויש תור בקופה! ואנשים לא הפסיקו להגיע. שמועות על כך שהכרטיסים הולכים ואוזלים הקפיצה עוד יותר את המכירה. למרות דרישת כמה אוהדים לא נפתחה עוד קופה ב10:00, לדעתי היה זה מיותר לפתוח עוד אחת, אז היה תור של כמה דקות, מה קרה? הכל רגוע, אנשים היו בסדר, מחוייכים וממילא יתר הקופות נפתחו בשעה 12.
אווירה חגיגית, כולם עסוקים. הכל בסדר. השקיעו, הביאו זמרת, להקת מתופפים שהנעימה את המתנתם של יושבי שער 2 לפני המשחק. הDJ השמיע שוב ושוב את השיר המדהים שיצר אופיר בן שטרית. כל הכבוד.
הרע:
בשעה 14:30 התברר כי לא עזרו כל הפגישות והתיאומים שנעשו עם המשטרה המקומית כי בשער 5 היה מופע מבייש ומבזה. "ביזיון ביזיון" צעקו אלפי האוהדים מבחוץ שחלקם עמד שם כבר מ12:45 (!) ובצדק.
"תקדימו להגיע, למנוע לחץ תקדימו להגיע למגרש" קראו אנשי המועדון מעל כל במה תקשורתית. והאוהדים צייתו ומ12 וחצי כבר החלה תנועה של אנשים באדום לכיוון ווסרבוז. מטורף לנוכח העובדה שהמשחק ב16:00. בשעה 12:45 כבר היתה התקהלות של עשרות אנשים סביב שער 5.
אף אחד מטעם המועדון לא היה שם. למרות שהסברנו שבמשחק שכזה צריך נציג מהמועדון בכל כניסה, בטח ובטח בשער 5 שבו היתה ההתקהלות הרבה ביותר. מישהו עם מוח יצירתי, קור רוח וכלים למציאת פתרונות אל מול עשרות שוטרים ואלפי אוהדים. הלקחים אולי נלמדו אך לא יושמו בפועל במלואם. אין ספק שהיה הרבה רצון טוב, אבל זה לא הספיק.
המשטרה -
הטוב:
שמרו על סדר במהלך המשחק. סגרו את הכבישים כבר משעה 13:00. היו בסדר (נראה לי) ברוב ביציעים מלבד הביזיון בשער 5.
בסופו של דבר ארגון האוהדים הספיק לחלק את החולצות הניתנו במתנה מהספונסרים בכניסה לכל היציעים.
הרע:
דרשו לבדוק את עשרות השקים עם החולצות שנתרמו לכבוד המשחק והתעקשו לבדוק חולצה חולצה! רק לזה יש להם זמן באמת. 5000 חולצות.
התדריך של השוטרים והסדרנים התחיל באיחור, נמשך יותר מדי זמן (אפילו השוטרים התלוננו על הקשקשת המיותרת שבגללה נוצר בלאגן בשערים) והסתיים באיחור. כמו כן אף אחד לא חשב להעמיד שוטרים בכניסה לשער כדי לשמור על אזור הבידוק ריק מאוהדים. אף אחד לא הגדיל ראש וחשב להרחיב את אזור הבידוק ולהאריך אותו על ידי מחסומי ברזל או אפילו סרטי משטרה (או כל אמצעי אחר לשם העניין) כדי להתמודד טיפה יותר טוב עם עומס האנשים שגדשו כל יציע. שוב, בעיקר את 2 ו5 שהעומס בהם היה צפוי.
התוצאה:
כאשר נזכרו לסיים את התדריך בשעה 14:30 ושלחו את השוטרים המסכנים לפתוח את שער 5 (שהיה האחרון להפתח משום מה) החל המופע המביש.
מתוך היציע ניתן היה לראות את האלפים שבחוץ. השוטר שבא לפתוח את הדלת התחרט כאשר הבין שההמון דופק על שער הברזל וחיכה לתגבור וחגורה אנושית של שוטרים שהתכוננה להדוף בשניה ששערי הגיהנום נפתחים. וכך היה, וכשנפתחו השערים וממדי האבסורד נגלו לעין השוטרים הפכו חיוורים. חסרי אונים, ממלאים הוראות של הקצין שעומד מלמעלה וקורא להם להדוף את כולם אחורה אל מחוץ לאזור הבידוק. 20 שוטרים, אלפי אוהדים. שירת השמחה של האוהדים שהמתינו בחוץ כשעתיים התחלפה מהר בשריקות בוז וקריאות "ביזיון". היו אוהדים שעמדו בצד וראו את הקטסטרופה והחליטו ללכת הביתה, עם כרטיס משחק ביד. חווית הכניסה הוציאה להם את החשק להשאר למשחק והבריחה אותם משם. כמובן שאותם 20 לא הצליחו ואז הגיעה תגבורת של מג"ב ועוד שוטרים ואז הופעל לחץ נוסף על האוהדים שנמחצים מכל הכיוונים. השוטרים הודפים מצד אחד, האוהדים מאחור דוחפים לצד השני ובתוך כל זה יש ילדים קטנים. כשלא הלך וקריאות הקהל לעבר השוטרים שיש ילדים שנמחצים עשו את שלהם והם החליטו פשוט על קוו הדלת לבדוק כרטיסים, וויתרו על בידוק גופני קפדני והכניסו בעיקר את הילדים שהיו בחזית. ואז הגיע קצין נוסף שהחליט שככה הוא לא מוכן והוא רוצה בידוק כמו שצריך והורה על סגירת השער. בזמן ששער 2, 6 ואפילו 9 כבר כמעט התמלאו, שער 5, עם 20-30 אוהדים בני מזל שהצליחו לעבור את קריעת ים סוף של שער 5 נסגרו הדלתות על האנשים והבלאגן הגיע לשיאו. הוא זימן את יחידת הפרשים. בתוך המון של אנשים נכנסו סוסים, לתוך איזור הבידוק כדי להבריח את האוהדים ו"להשתלט מחדש" על האזור המגודר של השער. השער נפתח מחדש, וכל מי שעוד נותר בחזית הוכנס פנימה במהירות עד שהמשטרה התאפסה על עצמה קצת והוציאו את הפרשים. אבל היו שם איבודי עשתונות של שוטרים שהוציאו את התסכול על אוהדים שרק רצו להכנס כבר ולשמוח עם קבוצתם אחרי שהמתינו בחוץ קרוב לשעתיים.
היה חוסר תיאום בין השוטרים לגבי מה שמותר ומה שאסור להכניס. אוהד שעבר כבר בידוק הגיע לכניסת השער ואז השוטר בקוו האחרון אמר לו שהוא לא יכול להכנס עם חכה ודגל וכל תחינותיו של האוהד לא עזרו והוא נדחף בכוח מיותר החוצה. (דוגמה אחת מני רבות, זו פשוט גם תועדה).
לסיכום: ב-י-ז-י-ו-ן
