אני מתכוון לעמידה התקפית שנראית יותר ככה:
לא ממש ראיתי משהו דומה לזה במשחק.
הכוונה פה להראות שפוקו מצטרף ממש ליד גורדנה, לופז נשאר מאחור, שמיר חופשי להצטרף כשיש הזדמנות (הפלוס הכי רציני שלו שכמעט ולא בא לידי ביטוי. ועד אז הוא כמובן מייצר שלישייה במרכז השדה שנותנת יותר אופציות מסירה והנעה), ועומאר חופשי ללכת לעזור לאחד האגפים או לחילופין להצטרף בעצמו.
חושב שככה אפשר גם ליצור חלק אחורי שיותר קשה ללחוץ, גם יש אמצע מגרש עם 4 שחקנים פוטנציאליים, מה שנותן אפשרות גם להצטרפות מקו שני וגם לעזרה בכדור אליו האגף הולך.
פוקו לא טוב עם הכדור, הצטרפות שלו ל6 יכולה להועיל יותר לטעמי.
שוב, אולי זה יעבוד ממש גרוע, שחקנים לא יצאו בתזמונים נכונים ונקבל בראש.
אבל האם זה משהו שהייתי מנסה?
כן.
אני חושב שעיקר הביקורת שלי היא לא על משחק כזה או אחר.
אני מבקר כל הזמן את חוסר השינויים ואת הקיבעון בהרכב ובתבניות, ומקבל תגובות שזה סגל מוגבל וזה מה יש.
אני בהחלט מסכים שזה סגל מוגבל, ואני לגמרי חושב שכל עוד אנחנו תקציב 3 בגודלו, זה גם יישאר ככה.
אז אני חושב שמאמן של קבוצה כמונו, ובטח של הקבוצה הזו בסגל הזה, שבאחוז מאוד נמוך של הזמן בעונה הזו מצליחה לכפות את הכדורגל שהיא רוצה על היריב, צריך לעשות התאמות סגנוניות בהתאם ליריב.
וזה משהו שלא נעשה בעיניי. בכלל. ואין פה שום חוכמה שבדיעבד, זה נאמר כבר המון פעמים.
גם למשחק מול נתניה, נזרום עם הטענות שלא דיינר ולא עומאר מוכנים פיזית לעלות בהרכב.
האם ההחלטה לעלות עם פוקו מגן ימני הייתה נכונה?
הרי כבר נאמר גם לפני שמצד שמאל של נתניה אין שום סכנה. סלמאן הוא שחקן איטי שפוטנציאל הנזק שלו מוגבל מאוד, לא עדיף לעשות התאמות? לשנות קצת דברים?
אז ברור לי שלשנות דווקא בחצי הגמר זה משהו ריסקי וספק אם אתה לוקח סיכון כזה. אבל האם במהלך העונה לא היה נכון לנסות גם דברים אחרים?
ברור לי שלברדה יש את הסיבות שלו, וזה נוח לכתוב פה בפורום ולחשוב כל מיני מחשבות. לא אני אקבל את הבוז והלחץ במקרה שנפסיד.
אבל גם הגישה של "זה מגרד את ה1-0 אז אין מה לשנות למרות שזה נראה לא טוב" אני מתקשה מאוד לקבל.
כמו שהסברתי למעלה, בעיניי מאמן של קבוצה כמונו, צריך לדעת לתמרן בין סגנונות ולדעת לעשות התאמות למשחקים ספציפיים, וצריך להכין סגל שמתורגל בזה. כי אין לנו כוכבים בסגל, הפערים לא כאלה גדולים מקצועית, ואם יש התאמות שנכונות ליריב x, אז פשוט תנסה לעשות אותם.
וברדה מן הסתם כן מאמן שיכול לעשות התאמות כאלה. ראינו מול חיפה בטרנר את השימוש בעומאר שעמדת המוצא הייתה אמנם באגף, אך בא כל הזמן למרכז כדי לעזור בהנעת כדור.
דוגמא קלאסית לשינוי טקטי קטן שאתה עושה שההשפעה שלו על המשחק היא גדולה.
כי זה לדעתי היה המשחק הכי טוב שלנו העונה עם הכדור. וזה לא קרה מהשמיים, הייתה הכנה, היו התאמות, וזה הצליח.
אז גם אם זה לא היה מצליח, עצם הניסיון שווה המון בעיניי.