CrazyRed | מועדון האוהדים הפועל באר-שבע | קרייזי רד

הסיפור של בן כהן שבר את לבי והצטערתי שלא יכולתי להגיע להלווייה שלו עם חולצה אדומה למרות שלא היכרנו.
מפרסם פה פוסט שנכתב על שי אל קנפו:
לזכרו של רב סמל ראשון, שי-אל קנפו.

אחד מהאוהדים הכי גדולים של הקבוצה, גיבור ישראל שהציל עשרות אזרחים בשבעה באוקטובר.

שי-אל קנפו ז״ל היה חלק מהכוח שאיבטח את המסיבה ברעים.
ברגע שהכל התחיל והמחבלים החלו להציף את האיזור, קנפו דאג לפינוי עשרות מבלים מהמסיבה. בכל פעם הוביל קבוצה של מבלים, פינה אותם לאיזור בטוח, ניהל קרבות וחזר לשטח האש בכדי להציל אזרחים נוספים.

בלי לחשוב פעמיים, הוא נלחם בקרב כמו אריה, עד הכדור האחרון, הציל את כל מי שאפשר. לצערנו, גיבור ישראל, שי אל קנפו ז״ל נפל בקרב ביום הקשה של מדינת ישראל.

שי-אל נולד ביום כ”ב באלול תשנ”ג (8.9.1993) בבאר שבע. אח לעידן והלה. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

ביום 28.8.2022 התגייס למשטרת ישראל ושירת במחוז דרום.

בן שלושים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב סמל ראשון.

שי-אל הקפיד ללוות את הפועל באר שבע לכל משחק, בכל מקום בארץ ובעולם.
ממקימי ארגוני האוהדים ומהמובילים של תרבות העידוד ביציע.
הוא הונצח בקיר ההנצחה שמוביל לאצטדיון טרנר ובתפאורה מרגשת ומצמררת באצטדיון טרנר בכדי להעביר מסר ששי-אל קנפו ז״ל עדיין חי ביציעים של הפועל באר שבע וכל מי שעושה את הדרך למשחקי הבית של הקבוצה יכול לחזות בו.

את הרוח שהגיבור הזה השאיר, אף אחד לא יוכל לקחת.
שי אל תמיד יישאר בליבנו, יהיה חלק מאיתנו, חלק מהדרך של הפועל באר שבע.

גיבור ישראל
יהי זכרו ברוך.

מתוך ואללה, על בן כהן ז"ל:

סמ"ר בן כהן היה אוהד שרוף של הפועל באר שבע, שהנציחה אותו בשלל מחוות מאז שנפל בלבנון לפני שלושה שבועות. לרגל יום הזיכרון, אחותו שי מספרת על עומק החיבור לקבוצה, החבר הקרוב ממחלקת הנוער שכבר הקדיש לו צמד מרגש ומעכלת: "לא נתפס שבן לא יהיה לידי ביציע הדרומי".
המשחק האחרון של הפועל באר שבע בו צפה בן כהן מהיציע הדרומי באצטדיון טרנר היה ב-9 בפברואר מול בית"ר ירושלים. "הוא היה רגיל לשבת עם כל האוהדים השרופים ביציע, כשאני ואבא שלי יושבים באותו יציע אבל בצד, איפה שיש פחות בלאגן", מספרת שי כהן, אחותו. "יהיה מאוד מוזר ויהיה קשה לעכל שביום שבת הקרוב כשהפועל באר שבע תשחק מול בית"ר שוב בטרנר, אנחנו נשב ביציע אבל בן לא יהיה שם. לא נתפס שהוא לא יהיה יותר לידי ביציע".

סמ"ר בן כהן מלהבים בן 21 נפל לפני שלושה שבועות בקרב בדרום לבנון. לוחם סיירת הנח"ל היה אוהד מושבע של הפועל באר שבע. דמות מוכרת מאוד בין יושבי היציע בבית ובמשחקי החוץ. "הוא אהב את הפועל באר שבע בכל הגוף", ממשיכה שי. "אבל נדמה לי שזה אפילו התעצם כשניב וקנין, שחקן קבוצת הנוער שלנו, התחיל להיות גורם משמעותי. בן היה בן 21, ניב בן 19 אבל הם הפכו לחברים מאוד קרובים כי בנות הזוג שלהם היו אחיות. כשבן היה בבית בשבתות הוא היה נוסע למשחקי חוץ של הנוער של הפועל באר שבע כדי להיות עם ניב מהיציע ומיד חוזר למשחק של הקבוצה הבוגרת כדי להיות גם איתה מהטריבונה".
בשבת האחרונה, כמה שעות לפני המשחק של הפועל באר שבע מול הפועל פתח תקווה, ניב וקנין כיכב עם צמד במדי קבוצת הנוער של הפועל באר שבע מול מכבי חיפה והיה שותף למהפך אדיר בתוצאה. אחרי כל שער רץ השחקן שבקרוב יהפוך לשחקן קבוצת הבוגרים ליציע כדי לקבל לידיו חולצה לבנה ועליה תמונה של חברו בן כהן. את החולצה נישק והציג אל מול המצלמות שהעבירו את המשחק לערוץ הספורט.

שי הייתה עם ההורים ביציע בטרנר יותר מאוחר בלילה וראתה את הפועל באר שבע מנצחת את הפועל פתח תקווה בתחילת הפלייאוף. אחרי המשחק ביקשו ממנה להיכנס לחדר ההלבשה של הפועל באר שבע ושם חגגו לה יום הולדת 17 כשכל השחקנים, הצוות המקצועי וההורים שלה ושל בן שרית וצביקה, דומעים בחדר ההלבשה. הימים שלפני מותו היו קשים לה מאוד.

"השיחה האחרונה שלנו עם בן הייתה ב-25 במרץ. חמישה ימים לפני שהוא נפל. בן עבר הרבה בשנתיים וחצי האחרונות בצבא. הוא לחם בעזה. הוא לחם בג'נין. אבל מעולם לא חששתי לחייו כמו אחרי אותה שיחה שקיימנו במשפחה איתו ושבה הוא סיפר שהוא נכנס ללבנון ושהוא לא יהיה זמין. אחרי אותה שיחה הייתי ממש לחוצה. באחד הימים אפילו ביקשתי מאמא לבוא מהר הביתה. ממש בכיתי. היו לי מחשבות לא טובות. פחדתי מאוד שמשהו רע יקרה לו ושזה יהיה הכי רע. אני בדרך כלל לא הייתי כזו כשהוא לחם בעזה ובג'נין. אני דווקא הייתי רגועה יחסית בבית ולא חשבתי לרגע על מחשבות רעות". נפילתו של בן כה טרייה וקורית ממש בסמיכות ליום הזיכרון. המשפחה מלהבים נכנסת אל משפחת השכול.


"אני לא חושבת שאנחנו כבר מעכלים. אנחנו בתוך החודש הראשון. אני גם לא יכולה לראות אותנו מעכלים את זה בעתיד כל כך מהר", אומרת שי. "אנחנו נצטרך לחיות לצד השכול. לצד המוות של בן. אבל לעכל את זה, יהיה כנראה בלתי אפשרי. הפועל באר שבע עוטפת אותנו באהבה עצומה ובכל הזדמנות היא מזכירה אותו וזה עוזר. בן אהב את המדינה. אהב את מה שהוא עושה. היה חולה על החברים שלו, על הצוות שלו. למרות הסכנה אין לי בכלל ספק שהוא היה עושה שוב את הדברים ומתייצב לכל משימה כפי שעשה במשימה, שבמהלכה מצא את מותו. הוא חסר להרבה אנשים. הוא חסר מאוד ביציע. אנחנו כבר מאוד מתגעגעים אליו ומחבקים בחזרה את הפועל באר שבע, שכבר עשתה כל כך הרבה כדי להנציח את אחי".

שי יודעת היכן בדיוק היא תחפש את אחיה. "בן מאוד חסר לי גם בכל ההיבט של הכדורגל. היינו מדברים הרבה על הקבוצה. יש סטיקר מתוך שיר של אייל גולן שמלווה אותו מאז מותו וזה גם שיר השחקן של גיא מזרחי וכשבשבת האוהדים התחילו לשיר את השיר הזה היה לי מאוד קשה ובכיתי. כל גול, כל מסירה, כל דבר שעושה הפועל באר שבע על הדשא מחזיר אותי לבן. הפועל באר שבע הייתה נוכחת בצורה מלאה בחיים של כולנו. יום הזיכרון תמיד היה יום כואב מאוד עבורי ועבור המשפחה. עכשיו זה יהיה פי כמה. אבל אנחנו נקום על הרגליים ואנחנו נהיה משפחה שמתמודדת וחיה עם האובדן, הכאב והשכול כי זה מה שבן רצה. אני בטוחה בכך. אנחנו נהיה משפחה צוחקת, משפחה מתרגשת, משפחה שזוכרת את בן אבל חיה ומתמודדת עם הכאב והאובדן שלו".

זו השעה לזכור גם את שאר אוהדי הקבוצה שנפלו בעת שירותם הצבאי על הגנת המולדת; אסף גולן (אחיה של האוהדת שמוכרת לרובנו, עדי גולן תבדל"א), עוזי פרץ, דורון אסולין, נדב גולדמכר ונווה אסולין - זוכרים ומצדיעים.

הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפלו גיבורים.
השם יקום דמם ושאר חללי עמו ישראל. יהי זכרם ברוך

לזכרו של רס״מ אלון ברד ז״ל.

אלון ברד, אוהד גדול של הפועל באר שבע, איבטח את המסיבה ברעים ומהרגע שהמחבלים החלו להגיע לשטח המסיבה, ברד כיוון ופינה עשרות אזרחים לאזורים בטוחים, הוא הציל לא מעט אנשים בגבורה רבה כשהוא נשאר בשטח ומנהל קרבות תוך כדי דאגה לכל מי שמסביב.

אלון ברד ז״ל הוא גיבור ישראל, הוא משלנו, אוהד הפועל באר שבע שתמיד יהיה חלק מהקבוצה הזאת.

יהי זכרו ברוך