נקודות למחשבה - דרכו של מועדון
נשלח: 12 יוני 2009, 19:00
סיפור אופיר חיים שוב גרם להרבה מחשבות ודעות לצוף על פני השטח. אני לא מתכוון להיכנס לפרשה שכן עסקו בה באריכות במקומות רבים, אלא לציין כמה צעדים שלדעתי שווה לדון בהם. שימו לב שהצעדים הם בכוונה לא בנושא המקצועי. כמו כן, ראוי לציין שהנהלת הפועל באר שבע עושה המון דברים טובים וצעדים נכונים, אולם הדרך היא עדיין ארוכה כדי שנהפוך למה שכולנו חולמים עליו.
1. הבנת המרכזיות של הקהל בחיי הקבוצה -
אולי הנקודה הבולטת והחשובה ביותר שבאה לידי ביטוי בכל הנקודות שאני אכתוב. מראש אני אומר, שכן יבואו אותם קיצונים ויקחו זאת לקיצוניות כזאת או אחרת, אני מדבר על הבנת המרכזיות והחשיבות של הקהל מבחינת מהות. להפסיק להתייחס לקהל הכדורגל כנרקומנים ולהתייחס אליהם כצרכנים ולקוחות בעל עדיפות מיוחדת.
א. לא יתכן, ואני בטוח שאני לא היחיד שהרגיש צריבה, שסמל כמו אסי רחמים יפרוש לעיני 2000 איש ביציע. אין ספק שגם לקהל יש חלק גדול בעניין, אבל על קבוצת כדורגל להסתכל על המציאות וכך לתכנן את דרכיה.
נושא השיווק בקבוצה בשנה שעברה לא מיצה אפילו 50% מיכולתו. למלא את וסרמיל במשחק העלייה, כמו שלמלא את וסרמיל בשנה הבאה במשחקים מול הגדולות, זה לא הצלחה וזה לא מעיד מאומה על השיווק. במשחקים גדולים הקהל יבוא גם בלי שיווק מיוחד. אבל למלא את וסרמיל במשחקים האחרונים של העונה כשהעלייה הובטחה, או בשנה הבאה במשחקים חסרי חשיבות כאלה ואחרים, זאת צריכה להיות המטרה.
ב. איך עושים זאת? קודם כל איש שיווק שיעבוד 24 שעות ביממה ויקדיש להפועל באר שבע את זמנו. בניית דור עתיד לקבוצה עם מבצעים מתחילת השנה כמו - ילד מתחת לגיל מסוים שמגיע באדום, נכנס חינם לשער 3. הוצאת מנוים של אב + בן, מבצעים למשחקים לא אטרקטיבים כמו מנוי מביא חבר, הוצאת הסעות ממרכז הארץ למשחקי בית, הבאת אוהדים מהפריפירה למגרשים, בדיקת האפשרות כמו בעבר להצגה כפולה כשהנוער ישחקו לפני הקבוצה הבוגרת.
ג. הפיכת משחקי הפועל באר שבע להפנינג. בובות מתנפחות, ליצנים, קוסמים, רקדניות, אומנים שישרו בהפסקות, הגרלות של מנוים וחולצות הקבוצה בהפסקה של האנשים שקנו כרטיס או מחזיקים במנוי, מערכת הגברה איכותית, סרטים לאורך כל האיצטדיון, הכנסת אביזרי הקבוצה (צעיפים, דגלים, חולצות) לתוך המגרש על ידי אנשי הקבוצה ולא על ידי מוכרים מהשוק.
זאת כדי להפוך כל משחק לקרנבל ולא להסתפק בלעשות דברים אלה במשחקים הגדולים בלבד.
כדורגל יכול וצריך להיות הצגה, מופע, אירוע תרבותי לכל המשפחה. ברגע שהפועל באר שבע תעשה זאת, יהיו לאנשים סיבה נוספת לבוא למשחקים, חוץ מהכדורגל (שהוא לא תמיד איכותי וטוב).
ד. שיפוץ וסרמיל ככל שניתן. אני לא מדבר כרגע על התכניות הגדולות לוסרמיל אלא על השקעות בהווה הנוכחי כמו תאי שירותים, ברזיות נורמלים, מכרז על הדוכנים באיצטדיון (כדי שהמחירים יהיו סבירים), ואף למידה מחווית שנה שעברה כשהגיעה כמות אנשים גדולה והתמודדות הייתה לקויה. פתיחת הקופות מוקדם, שינוי כל השערים באיצטדיון למתכונת של שער 5, שינוי מבנה הקופות הנוכחי.
ה. סבלנות וחשיבה לעתיד. לא לשבור את הכלים אם מספר הצופים במשחק כזה או אחר מאכזב. לא לשבור את הכלים אם רק 10 אנשים קנו כרטיסים להסעות. הבנה שהאוהדים זה השקעה לעתיד שתחזיר את עצמה. הבנה שאם ההנהלה תיתן את הבסיס אז הדברים יתקדמו וההנהלה תפיק מכך בעתיד.
אני חושב שיש אפילו לקבוע בתקציב הקבוצה סעיף לאוהדים למען קניית אביזרי עידוד, תשלום להסעות (שתמיד יהיה מיניבוס בכוננות, להוציא אוטובוס גם אם לא הצליחו למלא חצי מהאוטובוס וכדומה).
הפועל באר שבע חייבת להבין שכדי לבנות את עצמה באמת כקבוצה גדולה, היא חייבת להבין את הכוח של אוהדי הפועל באר שבע ולנצל זאת לטובתה. אותם אוהדים שלפעמים באים אליהם בטענות, הם גם אותם אנשים שבאים בכמויות מדהימות כבר שנים למרות האכזבות והדשדוש בבינוניות ולעיתים אף יותר מכך. יש לראות באוהדי באר שבע כעמוד התווך של המועדון, ומשם להתקדם קדימה.
2. קביעת הדרך למועדון הפועל באר שבע -
לכל מועדון בעולם יש דרך שהוא קובע. דרך שלפיה קובעים את הציפיות, הכספים שמושקעים וגם את האנשים במערכת.
בהפועל באר שבע זה נראה יותר מידי כביכול האנשים במערכת, הגם שהם זמניים, קובעים את הדרך. כלומר, גם אם הדובר חושב שאין מקום להוציא מיניבוס לאוהדים כי זה מעליב, אולי צריכה לבוא הוראה מלמעלה בתחילת השנה, איזה שהיא תבנית שכל דובר או איש במערכת יכנס אליה, שלכל משחק עומד לפחות מיניבוס בכוננות, גם אם מדובר רק ב10 אוהדים.
כלומר, גם אם המאמן לא מוכן שהטקס של השחקן המצטיין של האוהדים יהיה במגרש, אולי צריכה לבוא מלמעלה הנחיה מתחילת השנה שטקס נבחר השנה של האוהדים יערך בצורה המכובדת ביותר.
לצערי לפעמים נראה כאילו בהפועל באר שבע אין גבולות ברורים, אין ראייה מסוימת לעתיד שמכתיבה את הדברים. נתתי בכוונה 2 דוגמאות משנה שעברה שבהם אייל חטאב וגיא לוי לדעתי נכנסו לתחומים לא שלהם, וקבעו קביעות לא נכונות בגלל חוסר בתבנית.
אני רוצה להבהיר שאין אני מתכוון שאלונה תתחיל להתערב לכל איש מקצוע בעניינו, אלא, שאלונה תחליט על תבנית מסוימת (חשוב מאוד בשיתוף עם האוהדים) ולפי אותה תבנית תחליט על דרכה של הפועל באר שבע.
לפי אותה דרך יקבעו הקווים של כל אנשי המקצוע במועדון, לפי אותה תבנית יתנהלו הדברים במועדון. שלא יתרחשו מצבים שאנשים במועדון מתערבים בנושאים לא שלהם וכתוצאה מכך פוגעים באנשים אחרים בקבוצה או לוקחים החלטות לא נכונות.
אולי אם אכן תקבע דרך כזאת, בפעם הבאה ששחקן שמוערך על ידי האוהדים, ולא משנה האם מדובר באסי רחמים או אופיר חיים, יפרוש, ההחלטה לגביו תהיה החלטה של דרך של מועדון.
אולי אם אכן תקבע כזאת דרך, אותם מאבקים כלפי מספר כזה או אחר של שחקני בית בסגל, או סוגיות דומות, ימנעו.
אני חושב שהדרך שהמועדון הולך בו הוא הדבר הכי חשוב במועדון. סגל מקצועי בזמן נתון, סכומי כסף בזמן נתון זה אחר, הם דברים משתנים. קביעת דרך למועדון, קביעת ערכים למועדון, קביעת נורמות במועדון, הם דברים שצריכים להיות גם בזמנים הטובים וגם בזמנים הרעים, והם צריכים להכתיב לכל עובד מהמועדון, מלמטה עד למעלה, את דרכו.
הנקודה הזאת מתחברת גם לנקודה הראשונה. אם אלונה תקבע מהיום שהדרך של מועדון הפועל באר שבע זה להיות קבוצה שמבינה שיש לשווק עצמה מבחינת האוהדים, או להשקיע באוהדים בכל שנה מתוך מבט לעתיד, למשל סכום מסוים מתוך התקציב שילך לאוהדים, אז זה לא משנה האם הצוות המקצועי או הצוות הניהולי שמתחת לאלונה מעריך את הקהל של באר שבע, מבין אותו או סופר אותו, זאת תהיה דרכה של הקבוצה ואלה הנורמות שיהיו קבועות. או למשל אם הקבוצה תחליט שהפועל באר שבע צריכה להיות גאוות הנגב למשל, ושכל שנה חלק מסוים וקבוע מהתקציב הולך לשיפור מתקני הנוער, או השקעה בנוער, או בשביל תפעול קבוצת בת של המועדון. אז לא באמת משנה מה המאמן, החשב או המנכ"ל של המועדון יחשבו על הנושא, זאת תהיה דרכו של המועדון והנורמה שהוא קובע. זה יהיה משהו שיהיה מושרש במועדון.
וכאן בעצם הנקודה שלי. על אלונה, כאישה שהוציאה אותנו מעבדות לחירות, כאישה שכל כך הרבה תקווה מוטלות עליה, לקבוע את הדרך של הפועל באר שבע. אני חושב שהדרך הזאת חייבת להבנות יד ביד עם האוהדים, אבל אני חושב שכאשר להפועל באר שבע תהיה דרך מסוימת, אחת שלא זזים ממנה גם אם מאמן זה או אחר או איש זה או אחר בהנהלה לא מסכים איתה, אלא דרך שהיא מושרשת והיא המהות של המועדון, אז בעתיד ההחלטות שיתקבלו יהיו נכונות יותר, וגם אם תתקבל החלטה כזאת או אחרת שלא תהיה מקובלת על חלקים מהקהל, היא תהיה החלטה שהיא חלק מדרך של מועדון, ולא קפריזה של אדם זמני זה או אחר הנמצא במערכת.
כל דרך אחת שילך בה המועדון, ולא תהיה אמיתית, מהותית, בשיתוף עם האוהדים וכשהיא מהווה תבנית לשנים רבות, סופה להיכשל.
1. הבנת המרכזיות של הקהל בחיי הקבוצה -
אולי הנקודה הבולטת והחשובה ביותר שבאה לידי ביטוי בכל הנקודות שאני אכתוב. מראש אני אומר, שכן יבואו אותם קיצונים ויקחו זאת לקיצוניות כזאת או אחרת, אני מדבר על הבנת המרכזיות והחשיבות של הקהל מבחינת מהות. להפסיק להתייחס לקהל הכדורגל כנרקומנים ולהתייחס אליהם כצרכנים ולקוחות בעל עדיפות מיוחדת.
א. לא יתכן, ואני בטוח שאני לא היחיד שהרגיש צריבה, שסמל כמו אסי רחמים יפרוש לעיני 2000 איש ביציע. אין ספק שגם לקהל יש חלק גדול בעניין, אבל על קבוצת כדורגל להסתכל על המציאות וכך לתכנן את דרכיה.
נושא השיווק בקבוצה בשנה שעברה לא מיצה אפילו 50% מיכולתו. למלא את וסרמיל במשחק העלייה, כמו שלמלא את וסרמיל בשנה הבאה במשחקים מול הגדולות, זה לא הצלחה וזה לא מעיד מאומה על השיווק. במשחקים גדולים הקהל יבוא גם בלי שיווק מיוחד. אבל למלא את וסרמיל במשחקים האחרונים של העונה כשהעלייה הובטחה, או בשנה הבאה במשחקים חסרי חשיבות כאלה ואחרים, זאת צריכה להיות המטרה.
ב. איך עושים זאת? קודם כל איש שיווק שיעבוד 24 שעות ביממה ויקדיש להפועל באר שבע את זמנו. בניית דור עתיד לקבוצה עם מבצעים מתחילת השנה כמו - ילד מתחת לגיל מסוים שמגיע באדום, נכנס חינם לשער 3. הוצאת מנוים של אב + בן, מבצעים למשחקים לא אטרקטיבים כמו מנוי מביא חבר, הוצאת הסעות ממרכז הארץ למשחקי בית, הבאת אוהדים מהפריפירה למגרשים, בדיקת האפשרות כמו בעבר להצגה כפולה כשהנוער ישחקו לפני הקבוצה הבוגרת.
ג. הפיכת משחקי הפועל באר שבע להפנינג. בובות מתנפחות, ליצנים, קוסמים, רקדניות, אומנים שישרו בהפסקות, הגרלות של מנוים וחולצות הקבוצה בהפסקה של האנשים שקנו כרטיס או מחזיקים במנוי, מערכת הגברה איכותית, סרטים לאורך כל האיצטדיון, הכנסת אביזרי הקבוצה (צעיפים, דגלים, חולצות) לתוך המגרש על ידי אנשי הקבוצה ולא על ידי מוכרים מהשוק.
זאת כדי להפוך כל משחק לקרנבל ולא להסתפק בלעשות דברים אלה במשחקים הגדולים בלבד.
כדורגל יכול וצריך להיות הצגה, מופע, אירוע תרבותי לכל המשפחה. ברגע שהפועל באר שבע תעשה זאת, יהיו לאנשים סיבה נוספת לבוא למשחקים, חוץ מהכדורגל (שהוא לא תמיד איכותי וטוב).
ד. שיפוץ וסרמיל ככל שניתן. אני לא מדבר כרגע על התכניות הגדולות לוסרמיל אלא על השקעות בהווה הנוכחי כמו תאי שירותים, ברזיות נורמלים, מכרז על הדוכנים באיצטדיון (כדי שהמחירים יהיו סבירים), ואף למידה מחווית שנה שעברה כשהגיעה כמות אנשים גדולה והתמודדות הייתה לקויה. פתיחת הקופות מוקדם, שינוי כל השערים באיצטדיון למתכונת של שער 5, שינוי מבנה הקופות הנוכחי.
ה. סבלנות וחשיבה לעתיד. לא לשבור את הכלים אם מספר הצופים במשחק כזה או אחר מאכזב. לא לשבור את הכלים אם רק 10 אנשים קנו כרטיסים להסעות. הבנה שהאוהדים זה השקעה לעתיד שתחזיר את עצמה. הבנה שאם ההנהלה תיתן את הבסיס אז הדברים יתקדמו וההנהלה תפיק מכך בעתיד.
אני חושב שיש אפילו לקבוע בתקציב הקבוצה סעיף לאוהדים למען קניית אביזרי עידוד, תשלום להסעות (שתמיד יהיה מיניבוס בכוננות, להוציא אוטובוס גם אם לא הצליחו למלא חצי מהאוטובוס וכדומה).
הפועל באר שבע חייבת להבין שכדי לבנות את עצמה באמת כקבוצה גדולה, היא חייבת להבין את הכוח של אוהדי הפועל באר שבע ולנצל זאת לטובתה. אותם אוהדים שלפעמים באים אליהם בטענות, הם גם אותם אנשים שבאים בכמויות מדהימות כבר שנים למרות האכזבות והדשדוש בבינוניות ולעיתים אף יותר מכך. יש לראות באוהדי באר שבע כעמוד התווך של המועדון, ומשם להתקדם קדימה.
2. קביעת הדרך למועדון הפועל באר שבע -
לכל מועדון בעולם יש דרך שהוא קובע. דרך שלפיה קובעים את הציפיות, הכספים שמושקעים וגם את האנשים במערכת.
בהפועל באר שבע זה נראה יותר מידי כביכול האנשים במערכת, הגם שהם זמניים, קובעים את הדרך. כלומר, גם אם הדובר חושב שאין מקום להוציא מיניבוס לאוהדים כי זה מעליב, אולי צריכה לבוא הוראה מלמעלה בתחילת השנה, איזה שהיא תבנית שכל דובר או איש במערכת יכנס אליה, שלכל משחק עומד לפחות מיניבוס בכוננות, גם אם מדובר רק ב10 אוהדים.
כלומר, גם אם המאמן לא מוכן שהטקס של השחקן המצטיין של האוהדים יהיה במגרש, אולי צריכה לבוא מלמעלה הנחיה מתחילת השנה שטקס נבחר השנה של האוהדים יערך בצורה המכובדת ביותר.
לצערי לפעמים נראה כאילו בהפועל באר שבע אין גבולות ברורים, אין ראייה מסוימת לעתיד שמכתיבה את הדברים. נתתי בכוונה 2 דוגמאות משנה שעברה שבהם אייל חטאב וגיא לוי לדעתי נכנסו לתחומים לא שלהם, וקבעו קביעות לא נכונות בגלל חוסר בתבנית.
אני רוצה להבהיר שאין אני מתכוון שאלונה תתחיל להתערב לכל איש מקצוע בעניינו, אלא, שאלונה תחליט על תבנית מסוימת (חשוב מאוד בשיתוף עם האוהדים) ולפי אותה תבנית תחליט על דרכה של הפועל באר שבע.
לפי אותה דרך יקבעו הקווים של כל אנשי המקצוע במועדון, לפי אותה תבנית יתנהלו הדברים במועדון. שלא יתרחשו מצבים שאנשים במועדון מתערבים בנושאים לא שלהם וכתוצאה מכך פוגעים באנשים אחרים בקבוצה או לוקחים החלטות לא נכונות.
אולי אם אכן תקבע דרך כזאת, בפעם הבאה ששחקן שמוערך על ידי האוהדים, ולא משנה האם מדובר באסי רחמים או אופיר חיים, יפרוש, ההחלטה לגביו תהיה החלטה של דרך של מועדון.
אולי אם אכן תקבע כזאת דרך, אותם מאבקים כלפי מספר כזה או אחר של שחקני בית בסגל, או סוגיות דומות, ימנעו.
אני חושב שהדרך שהמועדון הולך בו הוא הדבר הכי חשוב במועדון. סגל מקצועי בזמן נתון, סכומי כסף בזמן נתון זה אחר, הם דברים משתנים. קביעת דרך למועדון, קביעת ערכים למועדון, קביעת נורמות במועדון, הם דברים שצריכים להיות גם בזמנים הטובים וגם בזמנים הרעים, והם צריכים להכתיב לכל עובד מהמועדון, מלמטה עד למעלה, את דרכו.
הנקודה הזאת מתחברת גם לנקודה הראשונה. אם אלונה תקבע מהיום שהדרך של מועדון הפועל באר שבע זה להיות קבוצה שמבינה שיש לשווק עצמה מבחינת האוהדים, או להשקיע באוהדים בכל שנה מתוך מבט לעתיד, למשל סכום מסוים מתוך התקציב שילך לאוהדים, אז זה לא משנה האם הצוות המקצועי או הצוות הניהולי שמתחת לאלונה מעריך את הקהל של באר שבע, מבין אותו או סופר אותו, זאת תהיה דרכה של הקבוצה ואלה הנורמות שיהיו קבועות. או למשל אם הקבוצה תחליט שהפועל באר שבע צריכה להיות גאוות הנגב למשל, ושכל שנה חלק מסוים וקבוע מהתקציב הולך לשיפור מתקני הנוער, או השקעה בנוער, או בשביל תפעול קבוצת בת של המועדון. אז לא באמת משנה מה המאמן, החשב או המנכ"ל של המועדון יחשבו על הנושא, זאת תהיה דרכו של המועדון והנורמה שהוא קובע. זה יהיה משהו שיהיה מושרש במועדון.
וכאן בעצם הנקודה שלי. על אלונה, כאישה שהוציאה אותנו מעבדות לחירות, כאישה שכל כך הרבה תקווה מוטלות עליה, לקבוע את הדרך של הפועל באר שבע. אני חושב שהדרך הזאת חייבת להבנות יד ביד עם האוהדים, אבל אני חושב שכאשר להפועל באר שבע תהיה דרך מסוימת, אחת שלא זזים ממנה גם אם מאמן זה או אחר או איש זה או אחר בהנהלה לא מסכים איתה, אלא דרך שהיא מושרשת והיא המהות של המועדון, אז בעתיד ההחלטות שיתקבלו יהיו נכונות יותר, וגם אם תתקבל החלטה כזאת או אחרת שלא תהיה מקובלת על חלקים מהקהל, היא תהיה החלטה שהיא חלק מדרך של מועדון, ולא קפריזה של אדם זמני זה או אחר הנמצא במערכת.
כל דרך אחת שילך בה המועדון, ולא תהיה אמיתית, מהותית, בשיתוף עם האוהדים וכשהיא מהווה תבנית לשנים רבות, סופה להיכשל.
.