CrazyRed | מועדון האוהדים הפועל באר-שבע | קרייזי רד

שמנצחים חוזרים הביתה ומנסים לשחזר מהלכים.מקווים שזה צולם ונראה עוד מעט.
נגיע הביתה ונראה את שוב פעם.
שמנצחים בלוטות האנדרלנין מתפוצצות ואתה לא מפסיק להיות מאושר.
איך אחרי ניצחון אנחנו הולכים כמו טווסים.
איך אנחנו גאים. איך אנחנו מאושרים אהובתי.

היום אהובתי אני עצוב.רע לי שאין לי הסבר.קצת קשה לדבר.
קצת קשה לשחזר.
איך הריקנות מחלחלת לכול פינה בגוף.
היום לא הבנתי מה קרה אהובתי.
רגע קפצתי כמו משוגע. ורגע הפסקתי לנשום לדקה.
אני מרגיש שאת משחקת בי.לי כבר אין כוח לחוסר השלווה.
למה את עושה לי כול כך רע.
אני לא יכול להסביר. על לתאר אין בכלל מה לדבר.
פתאום אני מרגיש שאני לא חייב תרוץ. למי שיגיד
תראה היא בגדה בך שוב.
היום הוא אפור. ואין מה לחשוב
מחר נתעורר ואני מקווה לא לזכור.
רע לי הפועל אהובתי.

כואב, באמת שכואב.
בטח להפסיד בצורה כזאת, אחרי שאתה מוביל 2-1 ובטח שזה בבית לקבוצה שכביכול נחותה ממך.
מבחן הגדול של הקבוצה יהיה ביום שישי, האם תדע לשוב למסלול הנצחונות או שתשקע בדכאון, אני בוחר באופצייה הראשונה.

ניצחון ביום שישי בע"ה וכל זה ישכח .
אין ספק זה היה אחד המשחקים המוזרים.מבחינת רמת השרון זה היה כל מטאטא יורה.
צריך להסתכל קדימה בתקווה לחזרה למסלול הניצחונות.
"התקווה מוזגת דבש לכוס של כאב ".