גישת פלייאוף עליון מול גישת פלייאוף כישלון
נשלח: 13 מאי 2011, 11:50
אז ככה.. לאחר תגובות חוזרות ונשנות בנושא הרכש בפורום, לא יכולתי שלא לשים לב לטעות בגישה של רוב האוהדים בפורום.
מאיפה להתחיל? אני אנסה להסביר את זה ככה:
אין דרך יותר גרועה לנצל את התקציב מלהביא שלושה שחקנים "גדולים ומוכחים" כמו שכולם מבקשים. למה? מאוד פשוט. קודם כל-הוא מוכח. ברגע ששחקן כבר הוכיח את עצמו בליגת העל ובא אלינו, הפוטנציאל בכרש הופך לנמוך מאוד. מלבד הדרישה לשכר גבוה ומוגזם ביחס לרמה שלו (ככה זה שבאים אלינו), קשה לראות מצב שהשחקן באמת מתעלה רמה או שניים ונותן עונה גדולה מהצפוי, מה שאצלנו לא קרה פעם אחת אפילו בשלוש שנים האחרונות.
רוב הפעמים מה שקורה זה שהשחקן לוקח נתח גדול מתקציב השחקנים, בא שבע ומעבר לשיא שגרם לו להגיע, ומאכזב את המועדון ואת אוהדיה.
הדוגמה הטובה ביותר היא ליאור ז'אן. לכל אלה שבאו להגיד שצריך להביא שחקנים גדולים ברמות הגבוהות ביותר- אי אפשר לבקש יותר משחקן שהיה בין המצטיינים הבודדים וקבוע בהרכב של מכבי תל-אביב. מה קרה עם הכוכב שלנו? כמו כולם, בזבז את התקציב לשווא.
מכבי תל-אביב ואף קבוצות כמו ריאל מדריד הן דוגמאות טובות לכישלון השיטה. קבוצות עם תקציב פי 3 מהמתחרים שלהם מביאות שחקנים מוכחים ולכאורה בטוחים ומציגות יכולת ירודה בהרבה מהצפוי.
אז מה כן צריך לעשות?:
איך לוקחים מועדון עם תקציב שחקנים מס' 5-7 והופכים אותו למקום טוב בפלייאוף עליון? מביאים כמות ולא איכות
כן כן מה ששמעתם. לפני שאתם קוטלים את הרעיון תנסו להבין אותו.
הכוונה בכמות היא לא לרמה נמוכה אלא לכמות גדולה של שחקנים צעירים עם פוטנציאל בלי יכולות "מוכחות לגמרי" בליגה שלנו.
ברגע שאתה מביא מסה גדולה של צעירים רעבים לקבוצה אתה לא רק מקבל שחקנים עם רצון מוגבר להצליח, אתה מגדיל את הרצינות שלהם באימונים ומשחקים על ידי תחרות.
תחרות על חולצת ההרכב בין שחקנים צעירים היא המתכון להצלחה. מתוך ה4 שחקנים צעירים שמשחקים על אותה עמדה יצא לפחות אחד שניים מוצלחים שלא רק יחזירו השקעה על כל הארבע אלא גם יצעידו את המועדון קדימה.
הדוגמה הטובה ביותר היא שחקני ההתקפה של הפועל עכו. ההשקעה של עכו, קבוצה עם תקציב נמוך יחסית בליגת העל, בהעמסת תפקיד החלוץ עשה רק פלאים לקבוצה. התחרותיות של 5 שחקנים על צמד החולצות בהרכב נתן להם שני מתמודדים על רשות מלכי השערים בליגה, ושני שחקנים ששוויהם גדול מתקציב השחקנים של המועדון עצמו. כתוצאה מכך יצאה שקבוצה שהייתה מועמדת לירידה לליגה לאומית הייתה כמה נקודות מלהיות בפלייאוף עליון.
לכן התגובות שהולכות פה הדומות ל- "מועדון דפוק מביאים לי פה שחקן ליגה ז' שלא עשה כלום בחיים שלו" פשוט מגוחכות.
אני שמח מכך שהמועדון לומד מטעות "הבאת הכוכבים בשקל" ומתחיל להבין שצעירים רעבים הם העתיד האמיתי של המועדון
שבוע טוב
מאיפה להתחיל? אני אנסה להסביר את זה ככה:
אין דרך יותר גרועה לנצל את התקציב מלהביא שלושה שחקנים "גדולים ומוכחים" כמו שכולם מבקשים. למה? מאוד פשוט. קודם כל-הוא מוכח. ברגע ששחקן כבר הוכיח את עצמו בליגת העל ובא אלינו, הפוטנציאל בכרש הופך לנמוך מאוד. מלבד הדרישה לשכר גבוה ומוגזם ביחס לרמה שלו (ככה זה שבאים אלינו), קשה לראות מצב שהשחקן באמת מתעלה רמה או שניים ונותן עונה גדולה מהצפוי, מה שאצלנו לא קרה פעם אחת אפילו בשלוש שנים האחרונות.
רוב הפעמים מה שקורה זה שהשחקן לוקח נתח גדול מתקציב השחקנים, בא שבע ומעבר לשיא שגרם לו להגיע, ומאכזב את המועדון ואת אוהדיה.
הדוגמה הטובה ביותר היא ליאור ז'אן. לכל אלה שבאו להגיד שצריך להביא שחקנים גדולים ברמות הגבוהות ביותר- אי אפשר לבקש יותר משחקן שהיה בין המצטיינים הבודדים וקבוע בהרכב של מכבי תל-אביב. מה קרה עם הכוכב שלנו? כמו כולם, בזבז את התקציב לשווא.
מכבי תל-אביב ואף קבוצות כמו ריאל מדריד הן דוגמאות טובות לכישלון השיטה. קבוצות עם תקציב פי 3 מהמתחרים שלהם מביאות שחקנים מוכחים ולכאורה בטוחים ומציגות יכולת ירודה בהרבה מהצפוי.
אז מה כן צריך לעשות?:
איך לוקחים מועדון עם תקציב שחקנים מס' 5-7 והופכים אותו למקום טוב בפלייאוף עליון? מביאים כמות ולא איכות
כן כן מה ששמעתם. לפני שאתם קוטלים את הרעיון תנסו להבין אותו.
הכוונה בכמות היא לא לרמה נמוכה אלא לכמות גדולה של שחקנים צעירים עם פוטנציאל בלי יכולות "מוכחות לגמרי" בליגה שלנו.
ברגע שאתה מביא מסה גדולה של צעירים רעבים לקבוצה אתה לא רק מקבל שחקנים עם רצון מוגבר להצליח, אתה מגדיל את הרצינות שלהם באימונים ומשחקים על ידי תחרות.
תחרות על חולצת ההרכב בין שחקנים צעירים היא המתכון להצלחה. מתוך ה4 שחקנים צעירים שמשחקים על אותה עמדה יצא לפחות אחד שניים מוצלחים שלא רק יחזירו השקעה על כל הארבע אלא גם יצעידו את המועדון קדימה.
הדוגמה הטובה ביותר היא שחקני ההתקפה של הפועל עכו. ההשקעה של עכו, קבוצה עם תקציב נמוך יחסית בליגת העל, בהעמסת תפקיד החלוץ עשה רק פלאים לקבוצה. התחרותיות של 5 שחקנים על צמד החולצות בהרכב נתן להם שני מתמודדים על רשות מלכי השערים בליגה, ושני שחקנים ששוויהם גדול מתקציב השחקנים של המועדון עצמו. כתוצאה מכך יצאה שקבוצה שהייתה מועמדת לירידה לליגה לאומית הייתה כמה נקודות מלהיות בפלייאוף עליון.
לכן התגובות שהולכות פה הדומות ל- "מועדון דפוק מביאים לי פה שחקן ליגה ז' שלא עשה כלום בחיים שלו" פשוט מגוחכות.
אני שמח מכך שהמועדון לומד מטעות "הבאת הכוכבים בשקל" ומתחיל להבין שצעירים רעבים הם העתיד האמיתי של המועדון
שבוע טוב
