* הטור נכתב לפני פתיחת העונה:
ההגדרה המילונית של התפכחות היא: "התעוררות מתפיסה מוטעית או מגבילה". לטעמי, אין הגדרה מתאימה יותר לפתוח איתה את דברי במגזין פתיחת העונה.
בקיץ 2007 התעוררנו לעידן חדש – אלונה ברקת החליפה את אלי זינו. מאז ומתמיד אנחנו טוענים שהפועל באר שבע היא אחת מהקבוצות הגדולות בארץ. ולמה שלא נטען כך? כמעט שליש מהמדינה מיוצג ע"י הקבוצה. וכעת, כשאלונה ברקת, אישה בעלת משאבים כלכליים גבוהים מאוד, קנתה את הקבוצה, השמיים הם הגבול. או לפחות ככה חשבנו.
לאחר שנים של חוסר יציבות ומחסור בתארים, השאיפה הייתה אחת, להגיע לצמרת הגבוהה ולהיאבק על כל התארים. הגיע הזמן, ככה חשבנו לעצמנו, לזכות בתארים וליצור זיכרונות חדשים שלא קשורים לקבוצה הקסומה משנות ה70. הגיע הזמן, ככה ציפינו, שנחזור לאירופה, רק הפעם בראש מורם, בלי לרדת מובסים ומושפלים.
נראה כי היום, בחלוף ארבע עונות עם אלונה ברקת, התפכחנו. התהליך הוא תהליך כואב והוא נמשך גם בימים אלה, אבל הוא קיים. יש כאלה שהתפכחו מוקדם יותר, יש כאלה שהתפכחו מאוחר יותר ויש כאלה שיתפכחו רק בעתיד, אבל בסופו של דבר, כולם יתפכחו בשלב כזה או אחר.
חשוב לקחת את הדברים בפרופורציות המתאימות. אלונה ברקת הצילה את הקבוצה מידיו של אלי זינו ואין ספק כי אלונה ברקת עדיפה על רוב בעלי הקבוצות בליגת העל. אבל הקיץ הזה נראה שמשהו השתנה אצל אוהדי הקבוצה.
אחרי שנים של בינוניות, אחרי שנים של הסתפקות במועט, האוהדים רוצים יותר, האוהדים דורשים יותר. אנחנו ימים ספורים לפני פתיחת העונה והפרסומים מלמדים על מכירה של פחות מאלף מנויים למשחקי הקבוצה. מדובר במספרים הנמוכים ביותר בתקופת אלונה ברקת והם מלמדים על המציאות הקיימת יותר מכל נתון אחר.
הפועל באר שבע עברה תהליכים רבים הקיץ. ניר קלינגר היה למאמן הראשון מאז אלי גוטמן שממשיך לעונה שנייה בקבוצה. בסיס הקבוצה שהיה בנוי לאורך שנים על שחקני רכש מבוגרים ושבעים הוחלף בסגל שבנוי על טהרת הצעירים ביניהם שחקני בית רבים. וכמובן האצטדיון החדש, זה שעל בנייתו אנחנו שומעים כבר שנים רבות, מתחיל לרקום עור וגידים במציאות ולא רק על גבי השרטוטים.
אבל כל אלה הם תהליכי משנה לתהליך האמיתי שהחל הקיץ והוא תהליך ההתפכחות של אוהדי הקבוצה. לא כי אלונה ברקת מובילה את הפועל באר שבע לחורבן, אלא כי אלונה ברקת מובילה את הפועל באר שבע לבינוניות, ואחרי שנים רבות של ציפיות ואכזבות, גם אחרוני האוהדים מתעוררים מהתפיסה המוטעית שאחזה בנו כשאלונה ברקת קנתה את הקבוצה.
נמאס לנו לחלום, אנחנו רוצים להיאבק על התארים גם במציאות.
