אוהדי הצלחות ? או אולי אוהדים מציאותיים.
נשלח: 28 נובמבר 2011, 15:43
לשם שינוי ולמרות המצב, נושא אחר לדיון.
נכון להיום אני נחשב אם תרצו ל'אוהד הצלחות', כלומר לנוכח זה שהבנתי לקראת איזו עונה אנחנו הולכים
לנוכח הסגל שגובש הבנתי כבר בקיץ שאני רק אסבול בווסרמיל ועל כן באופן חריג ולאחר עשרות שנים לא רכשתי מנוי.
(זה לא אומר שלא הגעתי לאף משחק העונה וכמובן שהייתי במשחק מול אשדוד)
האמת ? הדבר מטריד אותי מעט שכן אני בטוח שלפני 15 שנה ויותר לא הייתי מעז שלא לקנות מנוי (ולא משנה באיזו ליגה שיחקנו)
אז מה קרה ? מה בעצם השתנה בי ובעוד מאות אוהדים וזאת לנוכח הירידה הברורה במכירות המנויים העונה ובכלל בהגעת האוהדים למשחקים.
או אם תרצו, מה גרם למאות אוהדים להפוך לאוהדי הצלחות ?
התשובה לעניות דעתי היא הפנמת המציאות המשתנה בשנים האחרונות בכדורגל העולמי בכלל וגם הישראלי.
הכוונה חברים היא לכסף הגדול שנכנס לכדורגל ואיתו גם המעברים התכופים של שחקנים מקבוצה אחת לשנייה,
אין כבר חיבור אמיתי, אין נאמנות למקום , לעיר,למסורת, אין הזדהות.
(אני לא שוכח איך תומר חליבה מנשק את הסמל של אשדוד כאשר הוא כובש שער כאילו מדובר בקבוצת נעוריו..)
בהעדר חיבור אמיתי של השחקנים לקבוצות בזמן שישנה תחלופה משמעותית של שחקנים כאשר כמעט כל עניינם של השחקנים
הינו הכסף וההצלחה האישית הדבר מחלחל גם........לקהל.
כלומר - אם השחקן דואג רק לעצמו והקבוצה אותה אני אוהד ואליה אני מחובר לא מעניינת את השחקנים באמת אז איפה אני בתמונה ?
ואז יוצא שגם האוהד מבין שבמציאות הנוכחית איש איש לעצמו ואיך אני דואג לצרכים שלי כאוהד ? אני קודם כול רוצה לקבל תמורה לכסף
ששילמתי עבור המנוי/הכרטיס, תמורה היא הנאה ממשחק כדורגל כמו שמצפים להנות מסרט טוב או מהצגה, אם לא מובטחת לי הנאה אני לא מגיע.
ברור שישנה עדיין תחושת שייכות ומחוברות לקבוצה האהובה עלייך אבל כאשר היא מורכבת משחקנים שבעצמם לא מחוברים לקבוצה ולמקום
זה מקרין גם על האוהדים וההזדהות והחיבור מקבלים פנים אחרות.
נכון להיום אני נחשב אם תרצו ל'אוהד הצלחות', כלומר לנוכח זה שהבנתי לקראת איזו עונה אנחנו הולכים
לנוכח הסגל שגובש הבנתי כבר בקיץ שאני רק אסבול בווסרמיל ועל כן באופן חריג ולאחר עשרות שנים לא רכשתי מנוי.
(זה לא אומר שלא הגעתי לאף משחק העונה וכמובן שהייתי במשחק מול אשדוד)
האמת ? הדבר מטריד אותי מעט שכן אני בטוח שלפני 15 שנה ויותר לא הייתי מעז שלא לקנות מנוי (ולא משנה באיזו ליגה שיחקנו)
אז מה קרה ? מה בעצם השתנה בי ובעוד מאות אוהדים וזאת לנוכח הירידה הברורה במכירות המנויים העונה ובכלל בהגעת האוהדים למשחקים.
או אם תרצו, מה גרם למאות אוהדים להפוך לאוהדי הצלחות ?
התשובה לעניות דעתי היא הפנמת המציאות המשתנה בשנים האחרונות בכדורגל העולמי בכלל וגם הישראלי.
הכוונה חברים היא לכסף הגדול שנכנס לכדורגל ואיתו גם המעברים התכופים של שחקנים מקבוצה אחת לשנייה,
אין כבר חיבור אמיתי, אין נאמנות למקום , לעיר,למסורת, אין הזדהות.
(אני לא שוכח איך תומר חליבה מנשק את הסמל של אשדוד כאשר הוא כובש שער כאילו מדובר בקבוצת נעוריו..)
בהעדר חיבור אמיתי של השחקנים לקבוצות בזמן שישנה תחלופה משמעותית של שחקנים כאשר כמעט כל עניינם של השחקנים
הינו הכסף וההצלחה האישית הדבר מחלחל גם........לקהל.
כלומר - אם השחקן דואג רק לעצמו והקבוצה אותה אני אוהד ואליה אני מחובר לא מעניינת את השחקנים באמת אז איפה אני בתמונה ?
ואז יוצא שגם האוהד מבין שבמציאות הנוכחית איש איש לעצמו ואיך אני דואג לצרכים שלי כאוהד ? אני קודם כול רוצה לקבל תמורה לכסף
ששילמתי עבור המנוי/הכרטיס, תמורה היא הנאה ממשחק כדורגל כמו שמצפים להנות מסרט טוב או מהצגה, אם לא מובטחת לי הנאה אני לא מגיע.
ברור שישנה עדיין תחושת שייכות ומחוברות לקבוצה האהובה עלייך אבל כאשר היא מורכבת משחקנים שבעצמם לא מחוברים לקבוצה ולמקום
זה מקרין גם על האוהדים וההזדהות והחיבור מקבלים פנים אחרות.