לפני שנים רבות, אי שם בתחילת המילניום הנוכחי, היה באתר האוהדים 'HBS' המיתולוגי עלם חמודות, שובב ותזזיתי, ששמו בישראל שי, שהגיב תחת היוזר 'זה שי!'. שי כאמור, היה ילד שובב עם לשון קצת (הרבה..) ארוכה, מה שגרר נזיפות וקריאות לסדר לעיתים תכופות מצד מנהלי הפורום, אולם שי השובב נותר בשלו... לאחר שכלו כל הקיצין וכל האזהרות לא הועילו, הגיע הסוף המר והבלתי נמנע - היוזר האגדי קיבל חסימה לצמיתות... אולם לא בחור כשי יאמר נואש! לדגל נקרא משתמש אחר (ניסו אביטן - לא השחקן ) שכביטוי לחברות העמוקה ביניהם אשר הכתה שורשים בליבם, נידב בצעד אצילי את יוזרו למטרה הקדושה ('red ultras'), הכל כדי ששי שלנו ימשיך במלאכת הקודש ויפיץ את הגיגיו באין מפריע! וכדי שחלילה לא יהיה למישהו ספק לגבי זהות המגיב - נהג שי לחתום בסוף כל הודעה 'זה שי!'. כך נהג במשך שנים ארוכות, עד שההרגל נעשה טבע, וחרף העובדה שבפורום זה חזר שי ליוזר המיתולוגי, המסורת נמשכת גם בו עד עצם היום הזה...
) שכביטוי לחברות העמוקה ביניהם אשר הכתה שורשים בליבם, נידב בצעד אצילי את יוזרו למטרה הקדושה ('red ultras'), הכל כדי ששי שלנו ימשיך במלאכת הקודש ויפיץ את הגיגיו באין מפריע! וכדי שחלילה לא יהיה למישהו ספק לגבי זהות המגיב - נהג שי לחתום בסוף כל הודעה 'זה שי!'. כך נהג במשך שנים ארוכות, עד שההרגל נעשה טבע, וחרף העובדה שבפורום זה חזר שי ליוזר המיתולוגי, המסורת נמשכת גם בו עד עצם היום הזה...
