תקשורת ספורט

[גדי]

https://www.ice.co.il/media/news/article/753496

אי אפשר ששניהם יפסידו?
בכל מקרה אני שמח שיקוב הפסיד הרבה כסף במקרה הזה כי זה חלק ממסכת השקרים שלו בכלל ועלינו בפרט.

[The red one]

שייקה מה לא תפרגן לנו את הטור אצל ה0מולנים? הכותרת נראית מבטיחה

[MikiRed]

האיש חולה, והבן לא היה מסוגל, או שהיה לו נוח עם המצב הזה ולא השתחרר עג היום מהכבלים.

[ניב]

מכה כלכלית קשה במיוחד ששני הבנים מושבתים

[Totti]

שייקה מה לא תפרגן לנו את הטור אצל ה0מולנים? הכותרת נראית מבטיחה

תקופה כזו של שבתות וחגים שמתערבבים להם וקיץ נורא שמסרב להגמר. ספטמבר השחור מאחורינו, אבל גם ביממה הראשונה של אוקטובר אלופת המדינה לא זכתה לטעום טעמו של נצחון ואם זה בכלל לוח השנה העברי שמסמן את בוא הסתיו, אז המחזור הבא יחול בכ"ז בתשרי. מה קורה עם חשוון? למה הוא מתעכב כל כך?

"אז כמה נגמר אתמול" שואלת אשתי היקרה עם שחר וכלל לא מחכה לתשובה, מנהג כזה של עורכי דין. "רק אל תגיד לי ששוב לא ניצחתם". לא ניצחנו. מה באת לעצבן?

עכשיו זה "ניצחתם". כשניצחנו, בעבר, היא קפצה על העגלה, התהדרה בחולצה של ברדה ושינתה את תמונת הפרופיל בפייסבוק, גאה בשורשים הבאר שבעיים. כשקצת קשה, היא מתנערת. הספינה שוקעת וטל נרדמת ב-22:00, לא שמחה ולא תורה. כשמכוונים לאוהדי הצלחות, מתכוונים אליה- אהדה את הפועל תל אביב בשתי תקופות זוהר, "תינוקות" קשטן והאימפריה של גוטמן, כשהתחילו הצרות, "התמקדה בלימודים".

בוקר תפילת מוסף של שמיני עצרת, המוני דתיים, מסורתיים או סתם טרמפיסטים של הקפות, נושאים עיניהם אל על וזועקים שוועתם אליו; "משיב הרוח ומוריד הגשם" או בשפה שלנו, חלאס שמש, היה נחמד, מתי מגיע המבול?

אבל לבונה עולם כוונות משלו ואין שום התחייבות מצידו להביא את הגשם חיש קל. אז המחמירים, כאשר מבחינים שהגשם איננו, נאספים בהמוניהם ברחבת הכותל וזועקים ביתר שאת, "עלינו רחם, מוריד הרוח ומשיב הגשם" או בשפתנו, בחייאת, מה עם הגשם? נחנקנו.

הקיץ השחון של הפועל באר שבע נמשך אתמול במגרש צפוני ומקולל, האלפים שהתאספו באיצטדיון החיפאי, הכי רחוק מכותל שאפשר, נשאו עיניהם למרומים והתחננו לטפטוף. משהו קטן, גול באופסייד, שער עצמי, אפילו אחד חוקי שיפסל, רק לחזות בתזוזה של הרשת ומשהו קטן להתנחם בו, "כבשנו, אבל...", אבל לא. שוב לא כבשנו.

חלוצים על חלוצים, כשרון ומהירות ורוח, מלא רוח. הרוח כבר כאן, אבל מה עם הגשם ריבונו? גשם אין. הדקות עוברות, התיאום בחלק הקדמי הולך ונעשה מדויק פחות וחיפה תוקפת גלים. קבוצה שעונה שלמה חוטפת מכולן בבית, עולה מולנו כמו במשחק ההוא נגד היוניטד בצ'מפיונס, מועדון גאה. מחלחמה על כל כדור, שטף ומהירות בחלק הקדמי, מפגש של צמרת פליאוף תחתון במיטבו.

ואם כבר בתפילות עסקינן, לא הזכרתי את התרת הנדרים הכרוכה בכל נסיעה למתקן החיפאי על שם איל הספנות, איצטדיון יפה ומפואר, שמאיר פנים לכל קבוצות הליגה, אבל האורחים מהדרום נשבעים בכל שריקת סיום של משחק בו, "בראש של אבא שלי, גם אם יהיה כאן משחק הכתרה, אני לס.ע לא חוזר". חשוב לציין, אנחנו לא נושאים את שמו לשווא, אלא משתמשים בכינויים, שמות תואר חלופיים או כל דבר אחר.

המחזור החמישי מאחורינו והדבר הטוב ביותר שקרה בו, הוא שהפער בצמרת נשמר. נשמע מפתיעה שנועלת הטבלה ערב המחזור, עוד מביטה למעלה על חדרה ומתעדכנת "כמה כמה?", כאשר היריבות הישירות שלה על הזכות לשחק בליגת העל בעונה הבאה, הן סכנין ורעננה. הלו, תתעוררו שם.

עד למוצאי שבת, ימשכו הבדיחות, צילומי המסך מהחבר'ה, על נועלת הטבלה עם הסגל היקר בעולם לגילו. אף אחד לא שם לב בכלל, שטיפסנו בשקט בשקט למקום ה-11.

בינתיים, חשוב שנעמיק בתפילות, בעבודה קשה ובריקודים, לגשם ולנשמה והכי חשוב, נמשיך לצעוק בקול גדול, באר שבע לא תרד!

[גדי]

תקופה כזו של שבתות וחגים שמתערבבים להם וקיץ נורא שמסרב להגמר. ספטמבר השחור מאחורינו, אבל גם ביממה הראשונה של אוקטובר אלופת המדינה לא זכתה לטעום טעמו של נצחון ואם זה בכלל לוח השנה העברי שמסמן את בוא הסתיו, אז המחזור הבא יחול בכ"ז בתשרי. מה קורה עם חשוון? למה הוא מתעכב כל כך?

"אז כמה נגמר אתמול" שואלת אשתי היקרה עם שחר וכלל לא מחכה לתשובה, מנהג כזה של עורכי דין. "רק אל תגיד לי ששוב לא ניצחתם". לא ניצחנו. מה באת לעצבן?

עכשיו זה "ניצחתם". כשניצחנו, בעבר, היא קפצה על העגלה, התהדרה בחולצה של ברדה ושינתה את תמונת הפרופיל בפייסבוק, גאה בשורשים הבאר שבעיים. כשקצת קשה, היא מתנערת. הספינה שוקעת וטל נרדמת ב-22:00, לא שמחה ולא תורה. כשמכוונים לאוהדי הצלחות, מתכוונים אליה- אהדה את הפועל תל אביב בשתי תקופות זוהר, "תינוקות" קשטן והאימפריה של גוטמן, כשהתחילו הצרות, "התמקדה בלימודים".

בוקר תפילת מוסף של שמיני עצרת, המוני דתיים, מסורתיים או סתם טרמפיסטים של הקפות, נושאים עיניהם אל על וזועקים שוועתם אליו; "משיב הרוח ומוריד הגשם" או בשפה שלנו, חלאס שמש, היה נחמד, מתי מגיע המבול?

אבל לבונה עולם כוונות משלו ואין שום התחייבות מצידו להביא את הגשם חיש קל. אז המחמירים, כאשר מבחינים שהגשם איננו, נאספים בהמוניהם ברחבת הכותל וזועקים ביתר שאת, "עלינו רחם, מוריד הרוח ומשיב הגשם" או בשפתנו, בחייאת, מה עם הגשם? נחנקנו.

הקיץ השחון של הפועל באר שבע נמשך אתמול במגרש צפוני ומקולל, האלפים שהתאספו באיצטדיון החיפאי, הכי רחוק מכותל שאפשר, נשאו עיניהם למרומים והתחננו לטפטוף. משהו קטן, גול באופסייד, שער עצמי, אפילו אחד חוקי שיפסל, רק לחזות בתזוזה של הרשת ומשהו קטן להתנחם בו, "כבשנו, אבל...", אבל לא. שוב לא כבשנו.

חלוצים על חלוצים, כשרון ומהירות ורוח, מלא רוח. הרוח כבר כאן, אבל מה עם הגשם ריבונו? גשם אין. הדקות עוברות, התיאום בחלק הקדמי הולך ונעשה מדויק פחות וחיפה תוקפת גלים. קבוצה שעונה שלמה חוטפת מכולן בבית, עולה מולנו כמו במשחק ההוא נגד היוניטד בצ'מפיונס, מועדון גאה. מחלחמה על כל כדור, שטף ומהירות בחלק הקדמי, מפגש של צמרת פליאוף תחתון במיטבו.

ואם כבר בתפילות עסקינן, לא הזכרתי את התרת הנדרים הכרוכה בכל נסיעה למתקן החיפאי על שם איל הספנות, איצטדיון יפה ומפואר, שמאיר פנים לכל קבוצות הליגה, אבל האורחים מהדרום נשבעים בכל שריקת סיום של משחק בו, "בראש של אבא שלי, גם אם יהיה כאן משחק הכתרה, אני לס.ע לא חוזר". חשוב לציין, אנחנו לא נושאים את שמו לשווא, אלא משתמשים בכינויים, שמות תואר חלופיים או כל דבר אחר.

המחזור החמישי מאחורינו והדבר הטוב ביותר שקרה בו, הוא שהפער בצמרת נשמר. נשמע מפתיעה שנועלת הטבלה ערב המחזור, עוד מביטה למעלה על חדרה ומתעדכנת "כמה כמה?", כאשר היריבות הישירות שלה על הזכות לשחק בליגת העל בעונה הבאה, הן סכנין ורעננה. הלו, תתעוררו שם.

עד למוצאי שבת, ימשכו הבדיחות, צילומי המסך מהחבר'ה, על נועלת הטבלה עם הסגל היקר בעולם לגילו. אף אחד לא שם לב בכלל, שטיפסנו בשקט בשקט למקום ה-11.

בינתיים, חשוב שנעמיק בתפילות, בעבודה קשה ובריקודים, לגשם ולנשמה והכי חשוב, נמשיך לצעוק בקול גדול, באר שבע לא תרד!

כותב בחסד. נהדר.

[אריאל2]

כותב בחסד. נהדר.

ניכר שמדובר בד"ר לספרות. יפה מאוד.

[nitsande]

יפה מאוד... אבל תגיד, אין עניין של זכויות קניין רוחני? יכול להיות שאסור לך לפרסם את זה מחוץ לפלטפורמה שלהם...
בדקת? או שאתה כותב להם בהתנדבות?

[dardasmiley]

תקופה כזו של שבתות וחגים שמתערבבים להם וקיץ נורא שמסרב להגמר. ספטמבר השחור מאחורינו, אבל גם ביממה הראשונה של אוקטובר אלופת המדינה לא זכתה לטעום טעמו של נצחון ואם זה בכלל לוח השנה העברי שמסמן את בוא הסתיו, אז המחזור הבא יחול בכ"ז בתשרי. מה קורה עם חשוון? למה הוא מתעכב כל כך?

"אז כמה נגמר אתמול" שואלת אשתי היקרה עם שחר וכלל לא מחכה לתשובה, מנהג כזה של עורכי דין. "רק אל תגיד לי ששוב לא ניצחתם". לא ניצחנו. מה באת לעצבן?

עכשיו זה "ניצחתם". כשניצחנו, בעבר, היא קפצה על העגלה, התהדרה בחולצה של ברדה ושינתה את תמונת הפרופיל בפייסבוק, גאה בשורשים הבאר שבעיים. כשקצת קשה, היא מתנערת. הספינה שוקעת וטל נרדמת ב-22:00, לא שמחה ולא תורה. כשמכוונים לאוהדי הצלחות, מתכוונים אליה- אהדה את הפועל תל אביב בשתי תקופות זוהר, "תינוקות" קשטן והאימפריה של גוטמן, כשהתחילו הצרות, "התמקדה בלימודים".

בוקר תפילת מוסף של שמיני עצרת, המוני דתיים, מסורתיים או סתם טרמפיסטים של הקפות, נושאים עיניהם אל על וזועקים שוועתם אליו; "משיב הרוח ומוריד הגשם" או בשפה שלנו, חלאס שמש, היה נחמד, מתי מגיע המבול?

אבל לבונה עולם כוונות משלו ואין שום התחייבות מצידו להביא את הגשם חיש קל. אז המחמירים, כאשר מבחינים שהגשם איננו, נאספים בהמוניהם ברחבת הכותל וזועקים ביתר שאת, "עלינו רחם, מוריד הרוח ומשיב הגשם" או בשפתנו, בחייאת, מה עם הגשם? נחנקנו.

הקיץ השחון של הפועל באר שבע נמשך אתמול במגרש צפוני ומקולל, האלפים שהתאספו באיצטדיון החיפאי, הכי רחוק מכותל שאפשר, נשאו עיניהם למרומים והתחננו לטפטוף. משהו קטן, גול באופסייד, שער עצמי, אפילו אחד חוקי שיפסל, רק לחזות בתזוזה של הרשת ומשהו קטן להתנחם בו, "כבשנו, אבל...", אבל לא. שוב לא כבשנו.

חלוצים על חלוצים, כשרון ומהירות ורוח, מלא רוח. הרוח כבר כאן, אבל מה עם הגשם ריבונו? גשם אין. הדקות עוברות, התיאום בחלק הקדמי הולך ונעשה מדויק פחות וחיפה תוקפת גלים. קבוצה שעונה שלמה חוטפת מכולן בבית, עולה מולנו כמו במשחק ההוא נגד היוניטד בצ'מפיונס, מועדון גאה. מחלחמה על כל כדור, שטף ומהירות בחלק הקדמי, מפגש של צמרת פליאוף תחתון במיטבו.

ואם כבר בתפילות עסקינן, לא הזכרתי את התרת הנדרים הכרוכה בכל נסיעה למתקן החיפאי על שם איל הספנות, איצטדיון יפה ומפואר, שמאיר פנים לכל קבוצות הליגה, אבל האורחים מהדרום נשבעים בכל שריקת סיום של משחק בו, "בראש של אבא שלי, גם אם יהיה כאן משחק הכתרה, אני לס.ע לא חוזר". חשוב לציין, אנחנו לא נושאים את שמו לשווא, אלא משתמשים בכינויים, שמות תואר חלופיים או כל דבר אחר.

המחזור החמישי מאחורינו והדבר הטוב ביותר שקרה בו, הוא שהפער בצמרת נשמר. נשמע מפתיעה שנועלת הטבלה ערב המחזור, עוד מביטה למעלה על חדרה ומתעדכנת "כמה כמה?", כאשר היריבות הישירות שלה על הזכות לשחק בליגת העל בעונה הבאה, הן סכנין ורעננה. הלו, תתעוררו שם.

עד למוצאי שבת, ימשכו הבדיחות, צילומי המסך מהחבר'ה, על נועלת הטבלה עם הסגל היקר בעולם לגילו. אף אחד לא שם לב בכלל, שטיפסנו בשקט בשקט למקום ה-11.

בינתיים, חשוב שנעמיק בתפילות, בעבודה קשה ובריקודים, לגשם ולנשמה והכי חשוב, נמשיך לצעוק בקול גדול, באר שבע לא תרד!

נהדר! כתיבה מופלאה.

[Totti]

יפה מאוד... אבל תגיד, אין עניין של זכויות קניין רוחני? יכול להיות שאסור לך לפרסם את זה מחוץ לפלטפורמה שלהם...
בדקת? או שאתה כותב להם בהתנדבות?

אל תלשינו עליי...

תודה חברים (-:

[delta7]

אל תלשינו עליי...

תודה חברים (-:

Well done
תמשיך להדליף

[אלדר]

כתיבה מעולה

[nir767676]

אני ניר, ואני מכור לכתבות מוזמנות של גידי ליפקין.

https://www.one.co.il/Article/18-19/1,1 ... tml?ref=hp" onclick="window.open(this.href);return false; - עופר עיני בהלם

להלן כמה פנינים:

אפשר כעת לחזור אחורה, לישיבה האחרונה של הנהלת ההתאחדות לכדורגל שעיני ניהל כיו"ר ההתאחדות לכדורגל. הוא אמר לנוכחים שזו הישיבה האחרונה שלו, אבל אף אחד לא קם ואמר לו תודה, אף אחד מחברי ההנהלה לא דאג להיפרד ממנו, או לומר משהו. עיני פשוט גורש מההתאחדות לכדורגל, זו האמת. אנשי ההתאחדות לא רצו שהוא יישאר, והראו לו את הדרך החוצה בצורה אכזרית. בהתאחדות לכדורגל לא זוכרים התנהגות כזו עד היום ליושבי הראש שהיו.

בשלב זה, עופר עיני בוחר שלא לדבר. הוא כל כך בהלם, מאוכזב, לא מבין, שהוא מעדיף לשתוק ולא לומר את מה שעל לבו.

חייב להודות, הבחור הזה שובר גבולות של עיתונות כל פעם מחדש וכמה שזה מביך, ככה זה ממכר.

יש שיגידו שצריך להחרים את האתר הזה, אבל העיתונות ביבים הזאת ממכרת, אי אפשר שלא לצחוק.

אה ואם זה כל מה שחשוב לעופר עיני, שהוא טרח לבקש כתבה מליפקין, הכדורגל שלנו עמוק בזבל, זה כבר פחות מצחיק.

[CrazyRed7]

זה ענק.
ה״טורים״ שלו זה אחד הדברים הכי מצחיקים שקיימים.

[ניב]

איזה כיייף לחזור לקרוא תקשורת בימי ראשוןןןןןן