אליק כתב:'כדי לשרוד פוליטית' אה אורי? מעניין מה זה מלמד על הציבור במגזר...
התובנה לגבי ערביי ישראל ברורה כשמש...
עד כמה העניין שורשי ועמוק נפל אצלי האסימון כבר בתקופת שירותי הצבאי כשוטר מג"ב, במהלכו השתתפתי לא אחת בפיזור הפגנות על רקע לאומני במגזר. בין שלל הקריאות הלאומניות, בלטה אחת מסויימת בתדירותה ובאופן בו איגדה את ערביי ישראל ואחיהם בשטחים: "חייבר חייבר יא יהוד, ג'יש מוחמד סא יעוד".
שיעור קצר בהיסטוריה למי שהמילים נשמעות סתומות וחסרות משמעות: חייבר היה מקום ישוב בחצי האי ערב בשנת 628 לספירה בו התגורר שבט יהודי בשם "קורייש". שבט קורייש היה בסכסוך דמים עם הנביא מוחמד וצבא מאמיניו שניסו להשמידם, רק ששבט קורייש היה חזק ורב ממנו. באין בכוח מוחמד וצבאו להשמידם, החליט לנהוג בעורמה ולחתום עימם הודנה והסכם "שלום". היהודים הנאיבים האמינו בכל ליבם לשלום של הנביא מוחמד, שקטו על שמריהם ונחו על זרי הדפנה, כשבינתיים, בשקט בשקט מתחת לפני השטח מוחמד מתחמש ומאמן את צבאותיו..ואז כעבור זמן לא רב אכן הגיעה שעת הכושר. באישון ליל מוחמד וצבא מאמיניו מפתיעים את יהודי חייבר, שוחטים את כולם אנשים, נשים וטף לפי חרב, לא לפני שאונסים באכזריות את נשות השבט.
"זכרו יהודים את גורל יהודי חייבר כי גם גורלכם יהיה זהה, צבאו של מוחמד עוד יחזור" ("ג'יש מוחמד סא יעוד"). זוהי הכוונה באותה משפט...
