זהירות, ארוך:
העובדות הן שהמדינה הוקמה ללא ייצוג ליוצאי עדות המזרח שבאו מאשפתות בהשוואה ליישוב היהודי שהיה טרם קום המדינה שהושתת באופן גורף על יוצאי אירופה וכדי להוסיף חטא על פשע הם גם יישבו את האוכלוסיות האלה באיזורי הספר.
הפוליטיקה האולטרה מגזרית שהייתה פה נולדה בגלל הפערים האסטרונומיים האלה שלא קיבלו יחס בעשורים הראשונים למדינה והבעיה הוחרפה.
אין ואקום פוליטי, ברגע שיש מסה קריטית של חוסר איזון לבעיה או בעיות מסויימות מגיעה תגובת נגד וזה כל כך טבעי שזה כמעט פיזיקה.
•כשהמזרחים לא קיבלו ייצוג בא המהפך של 77’
•כשהתעלמו מהבעיות של אוסלו הימין עלה למרות רצח רבין (המצער מאוד, שלא ישתמע אחרת) כשבכל סיטואציה אחרת רצח פוליטי מתועב מסדר גודל כזה היה מביא לתמיכה חסרת תקדים בעבודה
•כשיצאתם לקרב חסר פרופורציה נגד ביבי אישית ואימצתם את מחבקי המחבלים בשביל להוריד אותו קיבלתם כעבור שלוש שנים ממשלה סופר ימנית עם בן גביר
זו לא תגובת קיפוח, הטענה הראשונה באה פשוט להזכיר שפערים מטורפים כאלה לא נסגרים באופן מוחלט גם ב45 שנים למהפך למרות שהם הצטמצמו מאוד.
לגבי הטענה השנייה- הדור הראשון והשני למדינה (אלו שמנהלים אותה כיום) צמח בצל הפערים האלה ואותו לדעתי כבר אי אפשר לתקן. השמאל היה צריך כבר מזמן להיערך מחדש ולבנות אלקטורל חזק שמבוסס על הדור השלישי (שלמרות הנטייה לזלזל בו מבין עניין) שלא מעניין אותו קיפוח ואינטרסים של קבוצות לחץ.
המשיכה לימין תמשיך עד שתעלים את השמאל של פעם וחילופי הדורות יעלימו את טראומת יום כיפור וטראומת אוסלו, שהביאו את השיח הבטחוני לקדמת הבמה, מהזיכרון הקולקטיבי. השיח יחזור להיות כלכלי כי זה מה שמעניין את הדור הזה שכבר פחות קונה את הבלוף של הסיסמאות המצוצות מהאצבע (של שני הצדדים אגב). מי שישכיל לבנות את העתיד ולהציג עמוד שדרה רעיוני יצוק יקצור את הפירות ומי שלא ישקע בתהומות ההיסטוריה.
ובנימה אישית בתור בחור צעיר (ואגב אני מגיע ממשפחה של חצי חצי ככה שאין עליי שום השפעה ״שבטית״) אני לא מרגיש שהשמאל מנסה לדבר אליי בכלל או להציע לי אלטרנטיבה רעיונית נורמלית, בטח לא כזו שתקלע לדעות הכלכליות שלי שהן יותר חשובות לי (וזה לא שהליכוד מציע משהו יותר אפוי בגזרה הזו ככה שההכרעה עוברת לנושא המדיני).
מהשמאל אני חש ניתוק וזילזול בלבד וזה בעוכריו, לא סתם העבודה ומרץ מצומקות כך בהשוואה לעבר
