מחאה נגד ONE

[The red one]

שאופירה מתחנפת למנהל הרדיו . שיש אייטמים על בש הוא עולה לשידור. שיש יום הולדת לתחנה משדרים מבש והשחקנים מגיעים להתראיין.
המועדון צריך לאסור על השחקנים להתראיין לאתר הזה ולרדיו הזה.

מנהל איזה רדיו? דרום?

[ForeverRed]

אלונה את הכאפה שלה כבר קיבלה, והיא לא תשכח אותה כל כך מהר.
המועדון צריך לשנות מדיניות.
הבעיה שלהתעסק עם אופירה זה כמו להתעסק עם החמאס.

[taltal]

כן אחי רדיו דרום...
רשמתי לה ביקורת באינסטגרם היא מחקה את ההודעה חחח

[אדום זקן]

אלונה את הכאפה שלה כבר קיבלה, והיא לא תשכח אותה כל כך מהר.
המועדון צריך לשנות מדיניות.
הבעיה שלהתעסק עם אופירה זה כמו להתעסק עם החמאס.

ממש לא.
הכוח שלה זה המאזינים.
ברגע שרדיו דרום יפסיקו את השתפ איתה,יורד לה בקל עוד 60 70 אלף מאזינים פוטנציאלים באיזור הדרום,פחות מאזינים,פחות פרסומות,פחות כסף,פשוט.
שם יש לנו השפעה,לא בלמחוק אפליקציות.
בכוח צריך להילחם בעוד יותר כוח.
אבל שנינו יודעים שזה לא יקרה,אצלנו אלופים בלעשות מחאות על כיסאות,כרטיסים וכו.

[The red one]

די צאו מהסרט .. רדיו דרום שילם המון כסף על השת"פ הזה, והם מקבלים תמורתו הרבה.

לא יפסיקו שום שת"פ אם 100...יודעםי מה נזרום..500..עזבו..1000 איש יחליטו לא לשמוע. זה מספרים שלא מדגדגים אף אחד.

[yossi]

יש את וואלה ספורט שהוא מעולה ובנוגע אלינו גם 90% אמין, ספורט 5 נסבל, וגם כמה פורומים איכותיים בהם אפשר ללמוד ולהתדיין לא מעט.
מה אנשים מחפשים בוואן?
אפילו צהוב אין שם. טמטום מזוקק וטהור מעורבב בספינים של סוכנים.

[ns75]

לחיצה ארוכה על האייקון

האייקון רוקד

לחיצה קלה על האיקס למעלה

ביי ביי אופירה ביי ביי ליפקין

שלום ולא להתראות

[Totti]

יש את וואלה ספורט שהוא מעולה ובנוגע אלינו גם 90% אמין, ספורט 5 נסבל, וגם כמה פורומים איכותיים בהם אפשר ללמוד ולהתדיין לא מעט.
מה אנשים מחפשים בוואן?
אפילו צהוב אין שם. טמטום מזוקק וטהור מעורבב בספינים של סוכנים.

תמונות של שיר אלמליח

[ns75]

אפרופו תקשורת

אני רואה שאחד האייטמים ביציע היום זה ״ מזרוני הנגב״

מעניין למי הכוונה

[The red one]

אפרופו תקשורת

אני רואה שאחד האייטמים ביציע היום זה ״ מזרוני הנגב״

מעניין למי הכוונה

תודה על העדכון. אעדכן.

[The red one]

טוב ביציע לא היה משהו מעניין.

מדיון על למה חטפנו 13 שערים ב3 משחקים זה הדרדר לדיון על אלונה ומנהל מקצועי, הם תהו מי לוחש לאלונה באוזניים בנוגע לשחקנים, פרימו טען שהוא שמע שמועה שגיא עזורי אחד מהיועצים.

בכללי לטעמי הם אמרו דברי טעם, הזכירו שוב את מכבי ביחס אלינו (אין מנהל מקצועי, אנשי מקצוע מקומיים ופחות טובים וכו') .

[גדי]

אם יש דבר שמעורר בי בחילה קשה אז זה בצמד הבזויים האלה.
מניח לפניכם את הדבר הבא:

https://www.the7eye.org.il/149168" onclick="window.open(this.href);return false;

אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' ישלמו עשרות אלפי שקלים לשני שופטים בליגת הנוער והילדים בשל הוצאת דיבתם בשידור חי במסגרת תוכנית רדיו שהגישו. כך פסקה השבוע השופטת רונית פינצ'וק-אלט מבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו. מדובר באותה שופטת שזיכתה השבוע את אסייג בפיצויים בגין תביעת דיבה שהיא עצמה הגישה נגד מבקריה.

בתוכנית הספורט של אסייג וברקוביץ' בתחנת רדיו-ללא-הפסקה 103FM מאוקטובר 2010 דיברו שני המנחים על משחק כדורגל שהתקיים במסגרת ליגת נוער וילדים בין מכבי הרצליה לבין מועדון הכדורגל נשר. את מועדון הכדורגל לנוער בנשר הקים ברקוביץ'. השיחה בין השניים נסבה על שני השופטים במשחק, דן בלומנפלד ואלחי גרמה, בני 16 ו-21 בזמן האירוע.




לפי כתבי התביעה שהוגשו, במסגרת התוכנית ניהלו השניים ביניהם את הדיאלוג הבא:

אופירה אסייג: ואז מה עשית?
אייל ברקוביץ': ואז אני לא, שני המאמנים ביקשו הפסקת מים, אמרו, הילדים מתמוטטים, די הילדים... וכמה דקות הם צורחים לו שני המאמנים בשני הקווים, תן להם הפסקת מים, זה כבר היה הסוף של המשחק והילדים כבר היו גמורים, התחילו ליפול מהרגליים. תן להם. לא, הוא החליט הוא לא נותן. עכשיו, מדובר בילד בן 16 או 17 או 18 גג.
אסייג: מדובר בשני שופטים הזויים, צריך לומר.
ברקוביץ': ילדים, ילדים.
אסייג: עידן בלומנפלד וגרמה אלחי.
ברקוביץ': אופירה, כל השופטים במשחקים האלה זה ילדים.
אסייג: כן, כן, כן.
ברקוביץ': בכיתות י"א-י"ב , שאין להם מושג בכדורגל, תסלחי לי, אין להם מושג בכדורגל, הם ילדים הזויים, ילדים מתוסכלים, ילדים, אני אומר לך את האמת, אני לא רוצה להגיד את זה, ילדים שלא מקבלים תשומת לב ובאים לקבל תשומת לב במגרשים, והם מוציאים את התסכול שלהם על הילדים הקטנים המסכנים האלה, שבסך-הכל מה ביקשנו? מים, מים לילדים.
[...]
אסייג: הוא לא עמד בסיכום, נו, רוצה תצ'ומי, הלאה.
[...]
אסייג: אז על מה אתה עומד לדין? שמה? שהצלת ילדים? שנתת לילדים לשתות מים?".

בלומנפלד טען, באמצעות עו"ד שקד דדוש, כי נפגע מאוד מהדברים, ובעקבות התוכנית ספג כינויי גנאי מחבריו לבית-הספר ומשכניו במושב שבו התגורר. לטענתו, נגרם לו נזק רב כתוצאה מכך ששני אנשים ידועים בתחום הספורט, ברקוביץ' ואסייג, ביזו אותו ברבים, במיוחד משום שהתכוון להשתלב בענף שיפוט הכדורגל בעתיד כבוגר. בתביעה שהגיש, נגד אסייג, ברקוביץ' וחברת נכסי רדיו-ללא-הפסקה 2000 בע"מ, דרש פיצוי בסך 150 אלף שקל, 50 אלף שקל מכל נתבע.

גרמה טען, באמצעות עו"ד טלי בן-סימון, כי דברי אסייג וברקוביץ' היו "ניסיון זדוני ומכוון ומכוער להשפיל" אותו. בתביעה שהגיש נגד אסייג, ברקוביץ' ואייל פאר (עורך התוכנית לטענתו), דרש פיצוי בסך 100 אלף שקל.

הנתבעים טענו בתשובה לשתי התביעות, באמצעות עו"ד שי אליאס, כי עומדת להם הגנת אמת דיברתי משום שהתובעים אכן החליטו שלא לתת הפסקת מים נוספת במשחק, בניגוד לדרישת מאמני הקבוצות. לטענתם, ההחלטה של השופטים "גבלה ברשלנות" ו"סיכנה את חייהם ובריאותם של ילדים בגילאי 8 ו-9".

עוד טענו הנתבעים כי התביעות נגדם הן "ניסיון נואל להלך אימים על הנתבעים, לפגוע בחופש הביטוי שלהם", וכי הסכום שדרשו התובעים הוא "אסטרונומי, חסר כל פרופורציה ובסיס". הביטויים "ילדים מתוסכלים" ו"ילדים שרוצים תשומת לב'", טענו אסייג וברקוביץ', אינם בבחינת לשון הרע משום שהם חלק מהשפה היומיומית השגורה, במיוחד בענף הכדורגל.

השופטת פינצ'וק-אלט דחתה את רוב טענותיהם של אסייג וברקוביץ'. "אין מדובר באמירות המעבירות ביקורת על החלטתו של התובע, אלא באמירות המתייחסות לשופט הכדורגל – התובע עצמו, והמתיימרות לקבוע אודותיו עובדות", כתבה בפסק הדין שמתייחס לבלומנטל.

"בין היתר נאמר על-ידי הנתבעים ביחס לתובע בתוכנית שהוא 'ילד', שהוא 'הזוי', שהוא מבקש 'תצ'ומי', שהוא 'סובל מתסכול שאותו הוא מוציא על הילדים המסכנים' ש'אינו מבין מהחיים שלו' ולא מבין בכדורגל. בעוד שאת האמירות כאילו התובע לא מבין בכדורגל ולא מבין מהחיים שלו הייתי מוכנה לקבל כאמירות שיש בהן משום הבעת דעה למרות שהן מנוסחות כציון עובדה, ולמרות שאין באמירות אלה ממש, שכן כעולה מחומר הראיות שלפני, התובע קיבל הכשרה נאותה, היה בעל ניסיון בשיפוט בכדורגל, ולא היו כלפיו טענות כלשהן ביחס לתפקודו המקצועי (והנתבע אף העיד כי אינו מכיר את התובע באופן אישי, כך שממילא אין הוא יכול לדעת אמיתות האמירות ביחס לתובע), הרי שבאשר לאמירות 'הזוי', 'דורש תצ'ומי', 'מוציא את תסכולו על הילדים המסכנים', 'שקרן', אין הדבר כך".

"חומרה מיוחדת ראיתי בנסיבות העניין שעה שמדובר בתובע שהוא קטין. כפי שניתן היה לצפות בנסיבות, וכפי שהעידו התובע ואמו, שעדויותיהם עשו עלי רושם כן ומהימן, נגרם לתובע סבל כתוצאה מכך שבעקבות התוכנית הפך ללעג ולקלס בסביבתו הקרובה, בבית-הספר ובמושב מקום מגוריו, ועקב כך חווה קשיים לבוא בחברה וקשיים בלימודיו"

השופטת פסקה כי אמירות אלו הן "אמירות חריפות ובוטות ביחס לתובע, להבדיל מאמירות המתייחסות להחלטה שקיבל. מדובר באמירות שלא הובאה ולו ראשית ראיה לאמיתותן, וכאמור, הנתבע העיד שאינו מכיר את התובע, וממילא אין הוא יודע עליו דבר המצדיק אמירות אלו, למעט, לטענתו, החלטת התובע ביחס להפסקת המים שלקראת סוף המשחק. החלטה זו, גם אם הנתבעים צודקים בביקורת שלהם ביחס אליה, דבר שלא הוכח, אינה מצדיקה את האמירות של הנתבעים ביחס לתובע עצמו כאמור לעיל.

"לא היתה כל מניעה כי הנתבעים יעבירו ביקורת, ואף ביקורת חריפה, על החלטות התובע במהלך המשחק, אולם לא היה מקום לקביעת עובדות אודות התובע עצמו, שאינן מתקיימות בו, ואשר יש בהן כדי להשפיל ולבזות אותו וכדי לפגוע בתפקידו כשופט כדורגל מטעם ההתאחדות לכדורגל. אמירות אלה מהוות לשון הרע כמשמעותן בחוק".

דברים דומים כתבה השופטת גם בפסק הדין המתייחס לתביעת גרמה.

השופטת פינצ'וק-אלט דחתה את הטענה של אסייג וברקוביץ' כי מדובר באמירות שכיחות בקרב ציבור חובבי הכדורגל, והזכירה בין היתר כי התובעים הבחינו בין אמירות שנאמרות כלפיהם במהלך המשחק, שאליהן הם מגלים יחס סלחני, לבין אמירות בשידור רדיו זמן-מה לאחר המשחק, כשהרוחות נרגעו, כפי שהיה במקרה זה.

"חומרה מיוחדת ראיתי בנסיבות העניין שעה שמדובר בתובע שהוא קטין", ציינה השופטת בהמשך פסק הדין המתייחס לבלומנפלד. "כפי שניתן היה לצפות בנסיבות, וכפי שהעידו התובע ואמו, שעדויותיהם עשו עלי רושם כן ומהימן, נגרם לתובע סבל כתוצאה מכך שבעקבות התוכנית הפך ללעג ולקלס בסביבתו הקרובה, בבית-הספר ובמושב מקום מגוריו, ועקב כך חווה קשיים לבוא בחברה וקשיים בלימודיו".

ביחס לסלע המחלוקת, החלטת השופטים שלא להעניק הפסקת מים נוספת כפי שדרשו ברקוביץ' ומאמן הקבוצה השנייה, הגיעה השופטת למסקנה כי היתה זו החלטה סבירה. היא העדיפה את עדותו של בלומנפלד, שטען כי שאל את הילדים ששיחקו לפניו אם הם זקוקים לעוד הפסקת מים ונענה בשלילה, על פני טענות הנתבעים כי לא שוחח עם הילדים במהלך המשחק.

עם זאת, השופטת קיבלה את עמדת אסייג וברקוביץ' כי לא היה עליהם לפנות לתובעים לבקשת תגובה. כמו כן קיבלה את בקשת חברת נכסי רדיו-ללא-הפסקה 2000 בע"מ לבטל את התביעה נגדה בטענה כי אינה בעלת תחנת רדיו-ללא-הפסקה ואינה מפעילה אותה, אלא מספקת שירותי תוכן, טלפוניה וסלולר לחברה המפעילה את תחנת הרדיו. מנגד דחתה השופטת את טענת פאר כי לא היה עורך התוכנית המדוברת של אסייג וברקוביץ' וציינה כי לא טרח להגיש תצהיר מטעמו, ואף שהיה אחד הנתבעים לא הגיע כלל לדיונים.

לנוכח קביעותיה פסקה השופטת פינצ'וק-אלט כי על אסייג וברקוביץ' לפצות את בלומנפלד ב-45 אלף שקל וכן לשלם שכר טרחת עורך-דין בסכום של 9,000 שקל נוספים, ועל אסייג, ברקוביץ' ופאר לפצות את גרמה ב-35 אלף שקל, ועוד 7,000 שקל שכר טרחת עורך-דין.

45605-02-11
24680-04-11



נו

[ns75]

אם יש דבר שמעורר בי בחילה קשה אז זה בצמד הבזויים האלה.
מניח לפניכם את הדבר הבא:

https://www.the7eye.org.il/149168" onclick="window.open(this.href);return false;

אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' ישלמו עשרות אלפי שקלים לשני שופטים בליגת הנוער והילדים בשל הוצאת דיבתם בשידור חי במסגרת תוכנית רדיו שהגישו. כך פסקה השבוע השופטת רונית פינצ'וק-אלט מבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו. מדובר באותה שופטת שזיכתה השבוע את אסייג בפיצויים בגין תביעת דיבה שהיא עצמה הגישה נגד מבקריה.

בתוכנית הספורט של אסייג וברקוביץ' בתחנת רדיו-ללא-הפסקה 103FM מאוקטובר 2010 דיברו שני המנחים על משחק כדורגל שהתקיים במסגרת ליגת נוער וילדים בין מכבי הרצליה לבין מועדון הכדורגל נשר. את מועדון הכדורגל לנוער בנשר הקים ברקוביץ'. השיחה בין השניים נסבה על שני השופטים במשחק, דן בלומנפלד ואלחי גרמה, בני 16 ו-21 בזמן האירוע.




לפי כתבי התביעה שהוגשו, במסגרת התוכנית ניהלו השניים ביניהם את הדיאלוג הבא:

אופירה אסייג: ואז מה עשית?
אייל ברקוביץ': ואז אני לא, שני המאמנים ביקשו הפסקת מים, אמרו, הילדים מתמוטטים, די הילדים... וכמה דקות הם צורחים לו שני המאמנים בשני הקווים, תן להם הפסקת מים, זה כבר היה הסוף של המשחק והילדים כבר היו גמורים, התחילו ליפול מהרגליים. תן להם. לא, הוא החליט הוא לא נותן. עכשיו, מדובר בילד בן 16 או 17 או 18 גג.
אסייג: מדובר בשני שופטים הזויים, צריך לומר.
ברקוביץ': ילדים, ילדים.
אסייג: עידן בלומנפלד וגרמה אלחי.
ברקוביץ': אופירה, כל השופטים במשחקים האלה זה ילדים.
אסייג: כן, כן, כן.
ברקוביץ': בכיתות י"א-י"ב , שאין להם מושג בכדורגל, תסלחי לי, אין להם מושג בכדורגל, הם ילדים הזויים, ילדים מתוסכלים, ילדים, אני אומר לך את האמת, אני לא רוצה להגיד את זה, ילדים שלא מקבלים תשומת לב ובאים לקבל תשומת לב במגרשים, והם מוציאים את התסכול שלהם על הילדים הקטנים המסכנים האלה, שבסך-הכל מה ביקשנו? מים, מים לילדים.
[...]
אסייג: הוא לא עמד בסיכום, נו, רוצה תצ'ומי, הלאה.
[...]
אסייג: אז על מה אתה עומד לדין? שמה? שהצלת ילדים? שנתת לילדים לשתות מים?".

בלומנפלד טען, באמצעות עו"ד שקד דדוש, כי נפגע מאוד מהדברים, ובעקבות התוכנית ספג כינויי גנאי מחבריו לבית-הספר ומשכניו במושב שבו התגורר. לטענתו, נגרם לו נזק רב כתוצאה מכך ששני אנשים ידועים בתחום הספורט, ברקוביץ' ואסייג, ביזו אותו ברבים, במיוחד משום שהתכוון להשתלב בענף שיפוט הכדורגל בעתיד כבוגר. בתביעה שהגיש, נגד אסייג, ברקוביץ' וחברת נכסי רדיו-ללא-הפסקה 2000 בע"מ, דרש פיצוי בסך 150 אלף שקל, 50 אלף שקל מכל נתבע.

גרמה טען, באמצעות עו"ד טלי בן-סימון, כי דברי אסייג וברקוביץ' היו "ניסיון זדוני ומכוון ומכוער להשפיל" אותו. בתביעה שהגיש נגד אסייג, ברקוביץ' ואייל פאר (עורך התוכנית לטענתו), דרש פיצוי בסך 100 אלף שקל.

הנתבעים טענו בתשובה לשתי התביעות, באמצעות עו"ד שי אליאס, כי עומדת להם הגנת אמת דיברתי משום שהתובעים אכן החליטו שלא לתת הפסקת מים נוספת במשחק, בניגוד לדרישת מאמני הקבוצות. לטענתם, ההחלטה של השופטים "גבלה ברשלנות" ו"סיכנה את חייהם ובריאותם של ילדים בגילאי 8 ו-9".

עוד טענו הנתבעים כי התביעות נגדם הן "ניסיון נואל להלך אימים על הנתבעים, לפגוע בחופש הביטוי שלהם", וכי הסכום שדרשו התובעים הוא "אסטרונומי, חסר כל פרופורציה ובסיס". הביטויים "ילדים מתוסכלים" ו"ילדים שרוצים תשומת לב'", טענו אסייג וברקוביץ', אינם בבחינת לשון הרע משום שהם חלק מהשפה היומיומית השגורה, במיוחד בענף הכדורגל.

השופטת פינצ'וק-אלט דחתה את רוב טענותיהם של אסייג וברקוביץ'. "אין מדובר באמירות המעבירות ביקורת על החלטתו של התובע, אלא באמירות המתייחסות לשופט הכדורגל – התובע עצמו, והמתיימרות לקבוע אודותיו עובדות", כתבה בפסק הדין שמתייחס לבלומנטל.

"בין היתר נאמר על-ידי הנתבעים ביחס לתובע בתוכנית שהוא 'ילד', שהוא 'הזוי', שהוא מבקש 'תצ'ומי', שהוא 'סובל מתסכול שאותו הוא מוציא על הילדים המסכנים' ש'אינו מבין מהחיים שלו' ולא מבין בכדורגל. בעוד שאת האמירות כאילו התובע לא מבין בכדורגל ולא מבין מהחיים שלו הייתי מוכנה לקבל כאמירות שיש בהן משום הבעת דעה למרות שהן מנוסחות כציון עובדה, ולמרות שאין באמירות אלה ממש, שכן כעולה מחומר הראיות שלפני, התובע קיבל הכשרה נאותה, היה בעל ניסיון בשיפוט בכדורגל, ולא היו כלפיו טענות כלשהן ביחס לתפקודו המקצועי (והנתבע אף העיד כי אינו מכיר את התובע באופן אישי, כך שממילא אין הוא יכול לדעת אמיתות האמירות ביחס לתובע), הרי שבאשר לאמירות 'הזוי', 'דורש תצ'ומי', 'מוציא את תסכולו על הילדים המסכנים', 'שקרן', אין הדבר כך".

"חומרה מיוחדת ראיתי בנסיבות העניין שעה שמדובר בתובע שהוא קטין. כפי שניתן היה לצפות בנסיבות, וכפי שהעידו התובע ואמו, שעדויותיהם עשו עלי רושם כן ומהימן, נגרם לתובע סבל כתוצאה מכך שבעקבות התוכנית הפך ללעג ולקלס בסביבתו הקרובה, בבית-הספר ובמושב מקום מגוריו, ועקב כך חווה קשיים לבוא בחברה וקשיים בלימודיו"

השופטת פסקה כי אמירות אלו הן "אמירות חריפות ובוטות ביחס לתובע, להבדיל מאמירות המתייחסות להחלטה שקיבל. מדובר באמירות שלא הובאה ולו ראשית ראיה לאמיתותן, וכאמור, הנתבע העיד שאינו מכיר את התובע, וממילא אין הוא יודע עליו דבר המצדיק אמירות אלו, למעט, לטענתו, החלטת התובע ביחס להפסקת המים שלקראת סוף המשחק. החלטה זו, גם אם הנתבעים צודקים בביקורת שלהם ביחס אליה, דבר שלא הוכח, אינה מצדיקה את האמירות של הנתבעים ביחס לתובע עצמו כאמור לעיל.

"לא היתה כל מניעה כי הנתבעים יעבירו ביקורת, ואף ביקורת חריפה, על החלטות התובע במהלך המשחק, אולם לא היה מקום לקביעת עובדות אודות התובע עצמו, שאינן מתקיימות בו, ואשר יש בהן כדי להשפיל ולבזות אותו וכדי לפגוע בתפקידו כשופט כדורגל מטעם ההתאחדות לכדורגל. אמירות אלה מהוות לשון הרע כמשמעותן בחוק".

דברים דומים כתבה השופטת גם בפסק הדין המתייחס לתביעת גרמה.

השופטת פינצ'וק-אלט דחתה את הטענה של אסייג וברקוביץ' כי מדובר באמירות שכיחות בקרב ציבור חובבי הכדורגל, והזכירה בין היתר כי התובעים הבחינו בין אמירות שנאמרות כלפיהם במהלך המשחק, שאליהן הם מגלים יחס סלחני, לבין אמירות בשידור רדיו זמן-מה לאחר המשחק, כשהרוחות נרגעו, כפי שהיה במקרה זה.

"חומרה מיוחדת ראיתי בנסיבות העניין שעה שמדובר בתובע שהוא קטין", ציינה השופטת בהמשך פסק הדין המתייחס לבלומנפלד. "כפי שניתן היה לצפות בנסיבות, וכפי שהעידו התובע ואמו, שעדויותיהם עשו עלי רושם כן ומהימן, נגרם לתובע סבל כתוצאה מכך שבעקבות התוכנית הפך ללעג ולקלס בסביבתו הקרובה, בבית-הספר ובמושב מקום מגוריו, ועקב כך חווה קשיים לבוא בחברה וקשיים בלימודיו".

ביחס לסלע המחלוקת, החלטת השופטים שלא להעניק הפסקת מים נוספת כפי שדרשו ברקוביץ' ומאמן הקבוצה השנייה, הגיעה השופטת למסקנה כי היתה זו החלטה סבירה. היא העדיפה את עדותו של בלומנפלד, שטען כי שאל את הילדים ששיחקו לפניו אם הם זקוקים לעוד הפסקת מים ונענה בשלילה, על פני טענות הנתבעים כי לא שוחח עם הילדים במהלך המשחק.

עם זאת, השופטת קיבלה את עמדת אסייג וברקוביץ' כי לא היה עליהם לפנות לתובעים לבקשת תגובה. כמו כן קיבלה את בקשת חברת נכסי רדיו-ללא-הפסקה 2000 בע"מ לבטל את התביעה נגדה בטענה כי אינה בעלת תחנת רדיו-ללא-הפסקה ואינה מפעילה אותה, אלא מספקת שירותי תוכן, טלפוניה וסלולר לחברה המפעילה את תחנת הרדיו. מנגד דחתה השופטת את טענת פאר כי לא היה עורך התוכנית המדוברת של אסייג וברקוביץ' וציינה כי לא טרח להגיש תצהיר מטעמו, ואף שהיה אחד הנתבעים לא הגיע כלל לדיונים.

לנוכח קביעותיה פסקה השופטת פינצ'וק-אלט כי על אסייג וברקוביץ' לפצות את בלומנפלד ב-45 אלף שקל וכן לשלם שכר טרחת עורך-דין בסכום של 9,000 שקל נוספים, ועל אסייג, ברקוביץ' ופאר לפצות את גרמה ב-35 אלף שקל, ועוד 7,000 שקל שכר טרחת עורך-דין.

45605-02-11
24680-04-11



נו

אגב זה הקישור לתביעת הדיבה שבה אופירה זכתה

https://www.the7eye.org.il/148808" onclick="window.open(this.href);return false;

כמה מהביטויים שם ישירות לפנתיאון

[maor20094]

אופיר בן שיטרית ( DJ ברדיו דרום )
אמר שידבר עם דויד יוסוף ( המנכל של רדיו דרום ), ויבקש ממנו להפסיק את השידור ברדיו ולהחליף אותו בשל 103FM.

[גדי]

אגב זה הקישור לתביעת הדיבה שבה אופירה זכתה

https://www.the7eye.org.il/148808" onclick="window.open(this.href);return false;

כמה מהביטויים שם ישירות לפנתיאון

כל פעם שאני קורא את זה אני נהנה יותר.