הפועל באר שבע כדורסל 2010/2011 – טופיק מתעדכן

[8red]

אפשר לראות גם ב-3 דקות ומשהו האלה שצולמו את מה שטענתי:
שיפוט שערורייתי שנבע מזה שהמאמן הנאלח של פסגת זאב ישב לשופט על האוזן.
מה שרואים פה זה רק שריקות נגד הפועל ב"ש בזמן שפאולים דיי ברורים לא נשרקו לחובת פסגת ז-בל.

[Sir Alex Ferguson]

http://www.hb7.co.il/?p=3886

דקה לסוף המשחק, אסף קליין מעלה אותנו עם שלשה גדולה ליתרון של 4 נקודות. אבי שפדוב תופס את הראש, הקהל בשמים, המאמן שלנו זיו הייניק מנתר לתקרה.

באותם רגעים הייתי בטוח שהטור הפעם ידבר על הרגשת הניצחון. איך זה מרגיש כשחקן כדורסל לא רק להשיג ניצחון ראשון בליגה א' אלא גם להשיג אותו מול מובילת הטבלה שנחשבת לקבוצה הטובה בליגה, הפועל ירושלים/פסגת-זאב.

כפי שקראתם בסיכום המשחק שעלה באתר, הסיום היה אכזרי עבורנו והפסדנו בהארכה. חוסר במזל, בניסיון ובעיקר בשיפוט מדויק ברגעים המכריעים הכריע את ההתמודדות לטובת האורחים.

נתנו הכל על המגרש ולא בכדי 5 שחקנים סיימו את המשחק עם 5 עבירות. עשינו את המכסימום מול קבוצה מנוסה ומאומנת, שעד למשחק ניצחה את כל משחקיה. אבל את כל אלה אתם כבר יודעים ולכן תרשו לי לדבר על הסיבה האמיתית שבגללה היינו קרובים וראויים לניצחון על מוליכת הטבלה – האימונים.

לפני המשחק קיימנו שני אימונים ארוכים, מהנים ובעיקר חשובים. בכל אימון היו נוכחים לפחות 14 שחקנים והמחויבות של השחקנים הורגשה מתחילת האימון ועד לסופו.

השבוע כולנו הבנו שוב עד כמה האימונים חשובים וקריטים להצלחת הקבוצה. ברגע שיש נוכחות מלאה באימונים, ברגע שכולם מגיעים מחויבים לאימונים, היכולת במשחק עולה פלאים.

וזה לא קל, בכלל לא. לא קל לאבי שפדוב להגיע לכל אימון ראשון ולעזוב אחרון. לא קל לרון רחמים וליאור פלג שמשחקים ומתאמנים גם במסגרת הנוער וגם במסגרת בית הספר להגיע לכל אימון ב-100 אחוז מחויבות.

לא קל ליניב דרעי ולאלון אברבנל לעזוב את המשפחה כדי לבוא ולהתאמן. לא קל לאסף קליין ואסי בראל לבוא לכל האימונים כשפעמים רבות זה אומר להחליף או לפספס משמרות בעבודה.

לא קל לדן ולדמן ורון אדרי, זמן קצר לפני הגיוס לצה"ל, לוותר על החופש האחרון כדי לבוא לאימונים. לא קל לקפטן שלנו מתן שלומוביץ, שרק התחיל ללמוד השנה, לשלב בין האוניברסיטה, העבודה והקבוצה.

לא קל לעופר לביא להגיע לכל אימון עם חבלה בקרסול ועם כאבי תופת בכל צעד ושעל.

כל השחקנים למעלה משחקים בקבוצה בהתנדבות. כל אחד ואחד מהחבר'ה שלנו מקריב מהזמן שלו, מהאנרגיות שלו ואפילו מהבריאות שלו בשביל הקבוצה. הם עושים את זה בלי לקבל כסף אלא בשם הספורט והאהבה למועדון שלנו.

אז בפעם הבאה שאתם באים למקיף ד' פשוט תזכרו את זה. תזכרו את ותערכיו את זה. כי גם אם השחקנים שלנו מפסידים, וגם אם הם במקום האחרון בליגה, עדיין הם אנשים מיוחדים עם לב רחב ואוהב שמנסים לעשות רק טוב למועדון.

ואם האימונים שלנו ימשיכו להיות סדירים, הניצחון הראשון הוא רק עניין של זמן.

[Sir Alex Ferguson]

https://www.hb7.co.il/?p=3956" onclick="window.open(this.href);return false;

כל מי שאי פעם שיחק על דשא, באיצטדיון כדורגל כמובן ולא בפארק, בוודאי מכיר את התחושה. הרגשה של הפתעה, הרגשה שלעומת איך שזה נראה ביציע המגרש הוא פשוט ענק. הרוחב, האורך, מה שנראה מלמעלה כל-כך קומפקטי הוא למעשה שטח עצום וגדול.

כל מי שביקר באירוע ספורט בחייו, ולא משנה אם מדובר באיצטדיון כדורגל, באולם כדורסל או באיצטדיון אתלטיקה מכיר את ההרגשה. שהכל קל ופשוט. קחו למשל כדורסלן שמחטיא זריקה כשהוא פנוי, שמאבד כדור ליריב או עושה טעות בהגנה, מהיציע הכל נראה כל-כך פשוט. למה הוא לא מסר במקום לזרוק, למה הוא לא זרק במקום למסור, למה הוא הלך שמאלה עם הכדור כשהיה ברור שהוא היה צריך ללכת ימינה, איך הוא ביצע את הטעות?

גם מהספסל הדברים נראים דומה. באמריקה הכרטיסים למקומות בגובה הפרקט, בשורה הראשונה הקרובה ביותר למגרש נחשבים ליקרים ביותר. ולכן אפשר להגיד שבכל משחק לשחקני הספסל יש את המקום הטוב ביותר באולם. מה שנותן לנו אפשרות לנתח בראש כל מהלך שמתרחש לנגד עינינו. לכל מי שעל הספסל יש 100 אחוז מהשדה, מהקו, מהשלוש, בלי טעויות בהגנה ובלי עבירות. כי מי שעל הספסל ולא משחק כמובן גם לא טועה.

לאט-לאט אתה מתחיל להבין את הפער בין איך שדברים נראים מהספסל לעומת המגרש. ואת זה אתה מבין דרך השחקנים שלידך. כששחקן X יושב לידך על הספסל הוא לא מבין איך שחקן Y שנמצא על המגרש החטיא את הקליעה החופשית או איבד כדור. אבל אז קורה משהו מוזר. שחקן X מחליף את שחקן Y והכל חוזר על עצמו. הפעם Y לא מבין איך X נתן לקבוצה היריבה לקחת ריבאונד התקפה, והוסיף גם מהלך שבו עשה צעדים וגרם לאיבוד כדור. השחקנים לידך משתנים, אבל הגישה לא משתנה, כי תמיד הכל נראה קל יותר ופשוט יותר מהצד.

את התובנה אתה מקבל רק כשאתה עולה לשחק. פתאום לסיים עם 80 אחוז מהשדה, שלא לדבר על 100, זה קשה מאוד להשגה. פתאום אתה גם עושה עבירות, וטעויות שמהספסל נראות בלתי מובנות. רק אז אתה מבין שלמרות שמהספסל זה נראה פשוט, אתה מסוגל גם לטעות.

וזה אולי הלקח הגדול ביותר שאנחנו כשחקני כדורסל יכולים ללמוד. כולנו אנושיים, כולנו עושים טעויות, וכן, מהצד, מהיציע, מהספסל או אפילו בטור אישי באינטרנט, זה תמיד נראה פשוט וקל. על הספסל או ביציע אתה לעולם לא טועה כי אתה גם לעולם לא עושה. רק כשאתה עולה למגרש אתה באמת מבין את ההבדלים, את הקשיים.

נכון, הפועל באר שבע עדיין בלי ניצחון העונה, נכון, הפועל באר שבע עדיין לא מממשת את הפוטנציאל שלה, אבל זה לא כי השחקנים לא רוצים, זה לא כי השחקנים לא משקיעים, זה בגלל שכולנו אנושיים, זה בגלל שהליגה חדשה, היריבות חדשות, הסגל חדש והמאמן חדש. כל אלה דברים שצריכים להתחבר.

לסיום, במחזור הקרוב אנחנו אמורים לפגוש את אליצור באר-שבע, למשחק בין שתי הקבוצות היחידות בליגה א' דרום שעדיין לא ניצחו העונה. מכאן גם החשיבות המיוחדת שמקבל המשחק. אנחנו לא רוצים ניצחון ולא צריכים ניצחון, אנחנו חייבים ניצחון. אז פשוט תבואו לעזור לנו.

[Sir Alex Ferguson]

https://www.hb7.co.il/?p=3989" onclick="window.open(this.href);return false;

ההפסד לאליצור באר-שבע השבוע גרם לי לעשות חשבון נפש. 8 הפסדים בכל המסגרות מתחילת העונה, 7 מהם רצופים במסגרת הליגה והרגשה כללית שאנחנו כקבוצה וכעמותה לא ממשים את הפוטנציאל שלנו.

במקום להסתכל בצורה פרטנית על המשחק האחרון, שהיה חלש, עלוב ומקומם, אני מנסה להסתכל על התמונה הגדולה. למה הפועל באר שבע בכדורסל תאבק השנה במאבקי התחתית ולא במאבקי הצמרת?

הפועל באר-שבע לא מתקרבת אפילו לממש את הפוטנציאל שלה והאשמים העיקריים במצב הכדורסל בבאר-שבע כיום הם תושבי העיר, אוהדי הספורט ובתוכם גם אוהדי הפועל באר-שבע. אתם לא יכולים לצפות מאנשי עסקים או בעלי ממון שישקיעו במשהו שתושבי העיר ואפילו חובבי הענף לא מאמינים בו ממש. ואם מאמינים, אז בעיקר כשיש הצלחות ולא מתוך אהבה נטו לקבוצה/תחושת שליחות או חזון אמיתי.

התבטאתי בנושא בעבר ואני מרגיש שעדיין האסימון לא נפל אצל חלק גדול מהאוהדים של הפועל באר-שבע. איפה אתם, שידעתם להגיע למקיף ד' בזמן המחאה נגד אלי זינו? למה לא רואים אתכם במשחקי הבית? למה רובכם הגדול לא הצטרף לעמותה וחיזק את כוחה? למה נשארתם בחוץ, מפחדים להיכנס בתירוצים שונים ומשונים, ומפקירים את הקבוצה?

איפה הקהל האדיר של הפועל באר-שבע שהוביל את מהפיכת 2007 ודיבר על מחאה תרבותית? איפה אתם היום, כשהקבוצה צריכה אתכם, כשהקבוצה מתיימרת להיבנות איתכם ובעזרתכם? רק בליגה לאומית אתם נזכרים שיש מועדון כדורסל? ובשביל מי הוקמה הפועל באר-שבע כדורסל מהקבר אם לא למענכם?

יש לנו נכון לעכשיו 34 איש יקרים בעמותה שתורמים ושותפים לחזון, אבל איפה כל היתר, איפה אלה שדיברו בעבר על עשייה והגשמת חלומות, אלה שמתלוננים מתחת לכל עץ רענן שהתקשורת יוצרת דימוי שלילי לאוהדים של הפועל באר-שבע. התקשורת יוצרת דימוי? איפה אתם שתוכיחו שהיא טועה?!

הכדורסל בבאר שבע לא התרומם מעולם לרמה של ליגת העל, וכנראה שגם לא יתרומם אם לא יחול שינוי דרמטי בגישה של האוהדים והסביבה הקרובה. אני לא מותח כאן ביקורת על מישהו ספציפי אלא בסך-הכל מציב ראי אל מול הפנים של כולנו, קהילת האוהדים של הפועל באר-שבע.

אנחנו מסוגלים ליותר מקבוצה שהשאיפות שלה כרגע הם לשרוד בליגה א', אבל זה לא יקרה מדיבורים, הבטחות או מאנשים שיושבים על הגדר. אנחנו מסוגלים ליותר מ-30 אוהדים במשחק עונה נגד אליצור באר-שבע, ובוודאי שליותר מ-34 נאמנים בעמותה.

במקום שכל אחד יסתכל על אחרים כדאי שכל אחד יתרכז בעצמו ובתרומה הפרטית שלו לשינוי שאותו אנו מנסים להוביל. אנחנו נצליח לעמוד במטרות רק אם אתה, כן, כן, אני מדבר אלייך, תעשה את השינוי ותיפתח קצת את ליבך למשהו חדש.

רק כך נוכל לעזור למותג הפועל באר-שבע להגשים את הפוטנציאל הגדול שלו, שכרגע הוא רק על הנייר בלבד.

[Sir Alex Ferguson]

שהחיינו והגיענו לזמן הזה

זה לקח 9 מחזורים, כבר היה מי שהספיד את הקבוצה, אבל הפועל באר-שבע גילתה המון אופי ונחישות בדרך לניצחון הבכורה בליגה א', 73:79 אחרי הארכה על אליצור מכבי/אשקלון. הצטיין במשחק: אולם מקיף ג' החם והלוהט.

תגידו מזל-טוב: הפועל באר-שבע השיגה את ניצחונה הראשון העונה, 73:79 אחרי הארכה על אליצור/מכבי אשקלון. זה לא שאנחנו באופוריה, אבל את מראות השמחה שהיו בסיום על הפרקט באולם מקיף ג' אי אפשר יהיה לשכוח עוד זמן רב!

המשחק נערך באווירה פנטסטית באולם מקיף ג' (במקיף ד' נערכה אליפות היאבקות). 70 הצופים שהגיעו לאולם צר המידות בתיכון מקיף ג' שקולים ל-כ-400 במקיף ד'. לא פחות מכך.

בכלל, לראות את הפועל באר-שבע בימים אלה, למרות מצבה הלא פשוט בטבלה, זו חוויה נהדרת: חבורת באר-שבעים צעירים ומוכשרים, ברובם הגדול בטווח גיל 16 עד 23, שרק צריכים את הזמן והבמה להביא לידי ביטוי את יכולתם. אנחנו גאים בשחקנים האלה!

החמישיה של המאמן זיו הייניק כללה את אבי שפדוב, עופר לביא, מתן שלומוביץ, רון רחמים ויניב דרעי, שראוי להערכה על כך שהגיע במיוחד מקרית-שמונה למשחק. הפתיחה היתה טובה, וברבע הראשון כבר צעדה הפועל באר-שבע ביתרון 14:21, אך בסיומו הובילה 19:21.

בהמשך השתלבו היטב אילן רויטלנדר ואסי בראל. האורחים מאשקלון מצידם ניצלו עד תום, כמו רוב קבוצות הליגה, את יתרון הגובה ושלטו מתחת לסל. הרבע השני היה פחות טוב מבחינת באר-שבע ולמחצית ירדו הקבוצות ביתרון 32:40 לאשקלון.

אחרי ההפסקה שיפרה קבוצת האוהדים באופן משמעותי את המשחק באזור הצבע. יניב דרעי, רון רחמים ואחרים נלחמו על כל כדור והפער של אשקלון קטן ככל שנקפו הדקות. בתום הרבע השלישי הוליכה אשקלון 50:53 ונראה היה שעוד מאמץ קטן, והניצחון נשאר בבית.

הרבע האחרון היה מותחן. שחקני הפועל באר-שבע דחפו את הכדור פנימה, חדרו לסל, הכניסו את הגבוהים של אשקלון לבעיית עבירות ועמדו פעם אחר פעם על קו העונשין. אבל שוב, המהפך בתוצאה לא הגיע והגבוה המרכזי של הקבוצה (יניב דרעי) יצא ב-5 עבירות.

שוב בעיית חוסר ניסיון? פעם נוספת בעיה מנטלית? לא! 25 שניות לסיום, בפיגור 68:66, ביצע רון רחמים הצעיר מהלך הגנתי מבריק כשעצר התקפה מתפרצת של אשקלון בדרך לסל קל. בהתקפת הנגד נעצר מתן שלומוביץ בעבירה ו-17 שניות לסיום קלע 1 מ-2.

14 שניות לסיום ניגש ניר אמסלם האשקלוני לעונשין ודייק גם כן רק בזריקה אחת, 69:67. בהתקפה הבאה מצא אבי שפדוב את מתן שלומוביץ, שבחדירה אופיינית 5.5 שניות לסיום קבע שיוויון 69:69. ווינר שלומוביץ. המשחק נכנס להארכה (בפעם השניה העונה).

בשלב הזה כבר שיחקה הפועל באר-שבע על הדלק שסיפק לה הקהל. מיד בפתיחת ההארכה פתחה הקבוצה יתרון, תחילה עם חדירה נהדרת של אבי שפדוב, אחר-כך עם עוד סל של מתן שלומוביץ, בהמשך עם שתי נקודות מטריפות של עופר לביא ובסיום נקודות חשובות מהעונשין של רון רחמים. יש ניצחון, כמה כיף, 73:79.

קולעי הנקודות להפועל באר-שבע: מתן שלומוביץ 22, עופר לביא 17, רון רחמים 15, אילן רויטלנדר 12, אבי שפדוב 10, יניב דרעי 3.

במחזור הבא: משחק חוץ מול הפועל גן רווה (שלישי 21.12.2010, 20:30).

תוצאות נוספות במחזור ה-9 של ליגה א' דרום:
בית"ר באר-שבע – הפועל גן רווה 87:95
הפועל הרי יהודה – אס"א באר-שבע 70:95
בית"ר אשדוד – אליצור באר-שבע 66:78
הפועל ירושלים/פסגת-זאב – אס"א ירושלים 80:83
הפועל לכיש – אליצור ירושלים 88:93

[8red]

בשעה טובה.
נצחון חשוב במשחק מול יריבה להשרדות שנותן תקווה להמשך!
אולי תעבירו את הבייתיות למקיף ג'?

[yedidel]

היום ב-20:00 סוגרים סיבוב מול הרי יהודה!

שוב במקיף ג' - אולם מנצח לא מחליפים

[אורי אדום בנשמה]

צו 8 לכל מי שהכדורסל בעיר יקר לליבו.

[Sir Alex Ferguson]

https://www.hb7.co.il/?p=4155" onclick="window.open(this.href);return false;

[yedidel]

סוגרים את הסיבוב עם ניצחון ענק 90-76 שהושג בעיקר בזכות עידוד בלתי פוסק ביציע!

עכשיו יוצאים לפגרה של חודש... ואחריה הדרבי הגדול

[ארז3333]

ישששששששששששששש!!!

[אריק]

היה משחק מצוין עם כדורסל טוב, מקיף ג' מאיר פנים לקבוצה.

[ירון]

התחילו לנצח
יופי של משחק יופי של עידוד
חברה יש כדורסל בעיר של חברה מצוינים שהרימו פה משהו יפה
לא בושה לבוא לעודד קצת

[Sir Alex Ferguson]

ניצחון שהוא כולו של הקהל כפי שאמר אחד משחקני הרי יהודה. התמיכה של הקהל במקיף ג' הייתה נפלאה וכמו במשחק הבית הקודם בזכות הקהל הקבוצה השיגה את הניצחון.

אני רוצה להודות באופן אישי לכל מי שבא היום והצליח לרגש אותי עם השירים ברגעי הסיום. אין עליכם.

[ארז3333]

Moshe,

I love you. Forget your girlfriend
I will try to call you this weekend.

Erez.