בס"ד
מרפרוף קצר במשחק המלא רואים עד כמה היכולת של דג'אני להוציא אותנו קדימה משמעותית.
הכנסת הכדור לבוזגלו שבישל לברדה, המסירה לבוזגלו שסידר מצב מצוין לגבאי, היציאה להתקפה שהביאה לכדור החופשי של גבאי במחצית השנייה, ואפשר גם להחשיב את המסירה לגבאי שהעביר רוחב לבוזגלו שיצר את ההזדמנות של ברדה, מה המשותף לכולם?
כולם מתחילים בנגיעה אחת של דג'אני קדימה.
השחקן שאולי הכי חסר לנו מאז שעלינו ליגה.
הפינה האופטימית מחזור 2 (או, מה זה השקט הזה?)
- Sir Alex Ferguson
- הודעות: 18836
- הצטרף: 29 ספטמבר 2008, 16:20
- Title: אליניב ברדה
Re: הפינה האופטימית מחזור 2 (או, מה זה השקט הזה?)
כתבתי כאן בקיץ כשהיה דיון בנוגע לאוסיאקו וכשאמרו שאסור לשחרר אותו בשום מחיר, שאוסיאקו היה שחקן משלים טוב אבל לא יותר מכך, ושאפשר להביא בתפקיד שלו שחקנים שגם ישחקו קדימה ולא רק לרוחב ואחורה.
אני חושב שההבדל המרכזי אצלנו השנה הוא ההבדל במרכז המגרש בין קישור איטי שמשחק לרוחב ואחורה (סוארס - אוסיאקו - גזל) לקישור מהיר שמשחק קדימה (אראל - דג'אני).
אני חושב שההבדל המרכזי אצלנו השנה הוא ההבדל במרכז המגרש בין קישור איטי שמשחק לרוחב ואחורה (סוארס - אוסיאקו - גזל) לקישור מהיר שמשחק קדימה (אראל - דג'אני).
חיים לוי, 1978 - 2013, אגדות לעולם לא מתות!
Re: הפינה האופטימית מחזור 2 (או, מה זה השקט הזה?)
מי שטען שאראל היה חלש לא מבין בכדורגל. איך אפשר להגיד דבר כזה ? התמודד עם 4 קשרים אחוריים של הפ׳ תא בגבורה!!!! לחימה חסרת פשרות, מסירות מעולות.. תשימו לב שכל פעם שהכדור אצלו הוא נתן מסירה לצד השני שפתחה את כל המשחק!!! שחקן גדול אראל.