שש שנים חלפו והזיכרון לא נמחק, אני בקרבת האיצטדיון חבר מתקשר ומספר לי שצ׳ס איבד את ההכרה , בתוך דקה אני מגיע לאיצדיון ומתגלה לעיניי מחזה קשה שבו הצוות הרפואי מנסה להחיות את צ׳ס, עיננו היו נשואות לשמיים לתפילה שיתן את הכח לצ׳ס להתגבר ולהצליח לנשום, ככל שהדקות חלפו הבנו שאיבדנו את האדם והשחקן שגרם לאלפי האוהדים להתרגש מחדש בעידן אלונה, יהיה זכרו ברוך
נערך לאחרונה על ידי הסניגור האדום ב 29 אוגוסט 2013, 15:31, נערך פעם 1 בסך הכל.
אני הייתי בהלם ובכיתי באותו יום ולא הצלחתי ממש ללמוד וזה היה בתחילת שנת לימודים כלומר כמה ימים לפניי אבל קרוב מאוד לתחילת שנת הלימודים, הוא אומנם שיחק משחק וחצי אבל משהו בשחקן הזה היה מדהים, יהי זכרו ברוך.