הינו כחולמים - יש קפטן

[אלדר]

קיץ 2013, הרבה תהפוכות ומתחים.
שוב שחקנים לא רוצים להגיע למרות הצעות טובות יותר, שוב מרגישים מרוחקים ומנוקרים.
ואז הגיע הידיעה, ״אליניב ברדה בדרך לסיכום בהפועל ב״ש״ באותו הזמן עדיין היתי סקפטי, לא מאמין או שבעצם לא מסוגל להאמין.
שבוע עבר ויש פערים - שוב זה קורה לנו. איך? אלונה הזאת.. מה היא שולחת את אסי? תני לו מה שהוא רוצה ותני לנו לקום לתחייה. להתרגש. לפרוח!
שבועיים עוברים וזה קורה. ברדה סיכם בהפועל ב״ש.
בינתיים דג׳אני חתם, בוזגלו התקרב אבל את אף אחד לא מעניין, רוצים ברדה!
אימון פתיחה 300 אוהדים באים מעודדים מהיציע - מסר לאלונה. רק ברדה!
עובר שבוע וברדה חותם. התכונה בעיר כאילו לקחנו אליפות. סוף סוף זה קורה לנו, יש זהות, יש קפטן!
עד אותם ימים באר שבע היתה כמו עץ ללא שורשים, כאילו שאי אפשר לגדול כי חסר לנו את הבסיס - מישהו בדמותנו.
ואז היום מגיע. מסיבת עיתונאים, כולם באצטדיון מ5 מחכים. בינתיים 1000 אוהדים שרים רגוע, אבל חייב לפרוק את המתח. ברדה יורד למגרש והחגיגות מתחילות ברדה רץ לאוהדים מודה להם. וכולם מתנפלים עליו. הרגשנו את זה, ידענו, המושיע הגיע! אני כהרגלי, צופה מהצד, לא יורד לדשא.. רוצה להיות בצד המתרגש ולא המרגש, מחוייך מתמיד לא עניין אותי עבודה או משפחה, רק להנות מהרגע הזה, הרגע הזה שבזכותו אנחנו במקום השני, שהוא כל כך מקום ראשון.
מותר לחלום, מותר להגיד שזה לא בשמיים, אפשר לעשות היסטוריה!
וסרמיל הולך לפירוק עוד שנה, וגם לפיסת האבן המיושנת הזאת מגיע מתנת פרידה - אליפות!!!

[שי האדום]

לאט לאט נכבוש גם את הפסגה גם אם זה לא יקרה העונה, הכי חשוב שלבנתיים נתרגל לאוויר הדליל.

[הסניגור האדום]

לאט לאט נכבוש גם את הפסגה גם אם זה לא יקרה העונה, הכי חשוב שלבנתיים נתרגל לאוויר הדליל.

דליל מאוד....