בפיגור מהדקה ה9, ב10 שחקנים מהדקה ה22 הם ידעו לחזור מפיגור, ואף לעשות מהפך ולעלות ליתרון אך לבסוף העייפות והשופט הכריעו וזה נגמר בתיקו.
עד כאן הכל טוב: אין ספור הזדמנויות, הפגנת נחישות וכוח סבל (סימיוני משך 15 דק עם שריר תפוס), העיקר לעשות צדק על המגרש.
והקהל? הקהל הבקיע גול עצמי. כל כך הרבה נאמר על "משחק השיבה הביתה", כולם חיכו לזה, כולם באו לתעד (לרגע היה נראה שיש יותר צלמים מכל דבר אחר באיצטדיון), באו לראות איך חוזרים לשגרה אחרי המלחמה... נו ואיך? עם קללות!
נכון, אין ספק שאם הייתי ביציע ולא על הדשא סביר להניח שהייתי מצטרפת לחלק מ"היחס החם" שקיבלו הערבים, השופט, הקוונים ושחקני לוד מהיציעים אבל, וזה אבל גדול - לקלל את השחקנים שלנו??? עד כאן!
עזבו את זה שכל הקללות והנהמות והשירה הגזענית נראים כל כך רע בתקשורת ועושים נזק תדמיתי נוראי למועדון ולעיר,
עזבו את זה שבמקום לדבר על הלחימה המדהימה של השחקנים כולם מתעסקים בנושא הקללות והגזענות מהיציעים,
עזבו את זה שזה היה בשידור חי והמון אנשים היו עדים למתרחש,
עזבו את זה שבאמת הגיע לשופט אותו "יחס חם",
עזבו את זה שהשחקנים שומעים את הקללות וזה פוגע להם בריכוז,
עזבו את זה שיש אוהדי באר שבע ערבים ביציע,
עזבו את זה שאם בלוד יתלוננו (בצדק), באר שבע תחטוף על הראש
לקלל ולשרוק בוז לשחקני באר שבע? לשחקני בית? השתגעתם? אנשים נפלו על כל הראש!
בשביל מי הם רצים? בשביל מי הם משקיעים? בשביל סבתא שלי? לא! בשביל כל אחד ואחת שקוראים לעצמם אוהדי באר שבע, בשביל אלו שמטריחים עצמם למשחקים. נכון, הם מקבלים על זה כסף אבל שחקן כדורגל הוא כמו שחקן תיאטרון - חי בשביל מחיאות הכפיים של הקהל, בשביל קריאות העידוד בשמם ומה אנחנו עושים? מעליבים ומלחיצים את פדלון בזמן משחק(חצי גמר טוטו), מקללים את קדוסי עוד לפני שהתחיל המשחק (אתמול), שורקים בוז לשחקן בית בחילוף. מה קרה? לא מזמן קיללו את המאמן כי הוא ייבש את אלעד, קראו בשמו כל המשחק, והנה, הוא מקבל חולצת הרכב, אז הוא לא הצטיין, אז לא היה הכי חרוץ על המגרש אז מה?! אל תשירו לו, אל תקראו לו לבוא ליציע אחרי החילוף אבל בוז? זה מה שמגיע לשחקן שגדל במועדון? לא מגיע לאף שחקן עם חולצה של הפועל. אז יצא לו מוניטין של עצלן, תסמכו על המאמן שינער אותו, לא סומכים על המאמן? תגידו לו להתעורר אבל לא עם בוז.
על המגרש שומעים כל מה שמגיע מהיציע ויש שחקנים עם סף רגישות נמוך לקהל והם נעלבים ולוקחים ללב דברים שנזרקים לאוויר מהיציעים.
אני שמחה בשביל קדוסי שהבקיע ורץ להשתיק את שער 2.
כל כך יפה נראה ונשמע מהצד הקהל כשהוא מעודד (אפילו שער 2 עודד לפרקים!), כל כך צורם לראות מהצד את הקללות
כל כך מרתיח היחס לשחקן מקומי שטיפה לא הולך לו.יש לנו קהל מדהים שבא לכל מקום בכמויות שלא קיימות בארץ (אולי הפועל ת"א) שלעיתים סוטה לצדדים. אני רוצה להאמין שברגע האמת, הקהל שאני חלק ממנו יתמקד בעיקר ולא בשטויות מזיקות.
כתבתי ברבים, אני יודעת שלא כולם כאן קיללו.
אמרתי רק (בפעם הרביעית כאן) שהנהמות וההערות הגזעניות לא נשמעות טוב מהצד! קפיש? מה שלי אישית הפריע היה הקללות והבוז לשחקנים שלנו. מובן? יופי!