לצאת מהדיכאון

[yedidel]

בעונה שעברה שהיתה ללא ספק הזוועתית ביותר אי פעם, בנקודת זמן הזאת עמדנו על 25 נקודות, 6 פחות מהיום. וזאת בליגה שהיתה ללא ספק יותר חלשה מהליגה של השנה.
השנה, בניגוד לעונה שעברה, יש לנו את הכלים לשנות את המצב. אם שנה שעברה לא היה מי שיבעט לשער חוץ מסמיוני, העונה יש.

אבל האנרגיות חייבות להשתנות. איך שזה נראה כרגע אני לא רואה איך אנחנו לוקחים נקודות בוסרמיל יותר. כבר לפני תחילת המשחק היה ניתן לראות שגם האוהדים המסורים ביותר בשער 5 באו עם הרגשה דכאונית, כולם מראש היו בטוחים שנפסיד. העידוד בעליית השחקנים מעולם לא היה עלוב יותר.

שלא לדבר על כל השאר, שב10 הדקות האחרונות שאנחנו לוחצים והכדורים שורקים ברחבה של רפי כהן, ומי כמונו יודע שאפשר להבקיע בדקה ה-90, לא יכולים להתאפק 10 דקות ועם כל כדור ששורק ליד רפי כהן רק מגבירים את הקללות. מה, ישמעו את זה פחות חזק אם זה יהיה אחרי שריקת הסיום?

חייבים להבין את הנקודות הבאות:
1) המאמן לא יפוטר (בתור עיקרון של אלונה ושלו בלי שום קשר למה שיקרה מקצועית).
2) פיטורי מאמן בסיטואציות כאלה בטח שלא עוזרים (ע"ע מכבי ת"א, בית"ר ירושלים)
3) לא משנה עד כמה אפסים ולוזרים השחקנים שמסתובבים על הדשא, לא משנה כמה פעמים הם קיבלו עידוד ואכזבו, יש דבר אחד שאין עליו עוררין - תחת שריקות בוז וקללות הם לא משחקים יותר טוב.
4) גם מי שרוצה להחליף את המאמן, ויש הרבה כאלה, בטח רוצה שהמועמד החדש שלו יאמן קבוצה בליגת העל. הנוסחא לכך ברורה: תנו שקט עכשיו, תעשו רעש בקיץ.

[AS1]

ידידאל ידידי
דבריך נכונים מהמילה הראשונה ועד הנקודה בסוף המשפט האחרון.הבעיה שדבריך נופלים על אוזניים ערלות במקרה הטוב ולא נשמעים בכלל אצל רבים מהקוראים לערוף את ראש המאמן כבר אתמול.
אולי אנחנו קצת מפריזים בכוחנו ובכוח אתרי האינטרנט (אליהם גולש אחוז קטן מאהוהדי הקבוצה) על מנת להעביר מסרים שישמעו/יקראו ואף יופנמו ע"י הנמענים.
כנראה שהקהל הארור הזה הוא מנת חלקם של המועדון והעיר באר שבע.
קשה לי להיות אופטימי לטווח הרחוק למרות שגם בתחושות הקשות שלי אני לא רואה שום תסריט שבאר שבע לא עולה מבלי להיות אופטימי יתר על המידה.