מכתב לאלישע

[eitam]

אלישע, בוקר טוב (או שלא...)
אני כותב לך אחרי שפעם ראשונה מזה שנים שלא הצלחתי להירדם בלילה. רציתי לכתוב רק אחרי שהדם קצת יתקרר ולא לשלוף מהמותן ולירות בלי הכרה. ראשית אני רוצה לומר שאני מעריך אותך ואת פועלך במועדון שלנו ומודה לך שהייתה בורג משמעותי מקידומו בשנתיים וחצי האחרונות. אתמול הייתי במגרש עם בני הקטן והתביישתי לשמוע את הקריאות לעברך, מה גם שממש לא רציתי שבני ישמע זאת. אני מאלה שמאמינים בעידוד, עידוד ועוד עידוד בזמן המשחק, לביקורת יש עיתויים טובים יותר. זה מה שאני רוצה לעשות כרגע.
אני בטוח ששמעת הרבה ביקורת בתקופה האחרונה, החל מחילופים צפויים, העדר שיטת משחק, מיקריות רבה מידי במשחק, כושר גופני, מהירות ועוד....לצערי עם הזמן אני מסכים עם יותר ויותר מהדברים. אתמול תחושותיי רק התחזקו. כאב לראות אתמול את הקבוצה בצהוב שמורכבת משחקנים בינוניים מאוד, שלא קבלו משכורת כבר חודשיים, עם חצי הגנה נראת נושכת וכל כך מסוכנת לעומת החבורה האדומה, השבעה, הלא מאומנת, הלא מוכנה. איך יכול להיות שקבוצה שרק שבוע שעבר צימצמה את הפער נראת כלכך שבעה? איך יכול להיות שקבוצה כל כך מוכשרת נראת כלכך חסרת אונים?, איך יכול להיות שמשחקים מול קבוצה עם מוסר אחד וסילון אחד וזה הכל ולא עובדים על זה מאימונים? מה זה המרחב שנתנו ללוי? מה זה הסגירה השערוריתית על קיודה? איפה התנועה ללא כדור? מה זה הבעיטות של אגידה לחלוץ בודד? זה עבד שבוע שעבר אבל לא כדאי לעשות מזה שיטת משחק!!
אפשר להחליט שנפגעים ולזרוק את העונה לפח (כשאני כותב נפגעים אני מתכוון לקבוצה אבל גם לאוהדים) ואפשר להחליט שמתחילים לעבוד על הנקודות הטעונות שיפור (כושר, טקטיקה, הרכב יציב, משחק מהיר ועוד...). אולי קצת מאוחר ואולי זה כבר לא יעזור אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
והמלצה קטנה ממני עם מה להתחיל: בוא נחליט שמתחילים עם לראות את אותו משחק, פעם אחת תתאר את מה שבאמת קרה על הדשא ולא מה שדימיינת שייקרה בחלומות. זה יכול לחבר אליך קצת יותר את הקהל
בברכת שבוע טוב ואימונים קשים ואפקטיבים
אוהד עצוב

[אדום זקן]

אני נשבע לך שתיכננתי לרשום את אותם דברים.
אתמול בא לידי ביטוי באופן ברור מאמן שהגיע מוכן לאחד שדבק בשיטתו ללא קשר למציאות במגרש.
אני באמת מעריך את אלישע,קודם כאדם ואחכ כמאמן.
הוא אכן שידרג אותנו ועשה עונה מדהימה אשתקד,אבל..העונה הזאת הייתה אמורה להיות קפיצת המדרגה.
מעבר לכך אני גם מבין שאין כרגע טעם לסיים את תפקידו והוא בעצמו מבין שסיום עונה טובה ייתן לו נקודות במציאת קבוצה בעונה הבאה,לכן לאן העונה הזאת תלך תלויה אך ורק בו.
אתמול ראינו מאמן שקיבל קבוצה מפורקת,ללא משכורות,עם עתיד לוט בערפל והפך אותה ליחידה מאומנת שגם חצי הרכב מול ההתקפה הטובה בליגה לא מורגש.
התפקיד של אלישע עכשיו זה לאסוף מהר את השברים,לדבר עם השחקנים ולעשות הכל על מנת לסיים את העונה הזאת בצורה טובה.
כל הדיבורים האילו על הקהל לא מוסיפים לו,ולא רק שהם לא מוסיפים לו זה מראה לי לפחות שהוא לא מסוגל להתמודד כנראה עם קצת לחץ,על אחת כמה שהלחץ כרגע הוא עדיין מתון ומדובר במיעוט.
רוני לוי מתמודד עם לחצים גדולים יותר,כך גם בזמנו אלי גוטמן בהפועל ת"א,והם הצליחו בזכות החוזקה המקצועית והמנטלית שלהם להתגבר על הכל.
זה גם מה שמצופה ממנו כרגע.

[Totti]

אלישע, בוקר טוב (או שלא...)
אני כותב לך אחרי שפעם ראשונה מזה שנים שלא הצלחתי להירדם בלילה. רציתי לכתוב רק אחרי שהדם קצת יתקרר ולא לשלוף מהמותן ולירות בלי הכרה. ראשית אני רוצה לומר שאני מעריך אותך ואת פועלך במועדון שלנו ומודה לך שהייתה בורג משמעותי מקידומו בשנתיים וחצי האחרונות. אתמול הייתי במגרש עם בני הקטן והתביישתי לשמוע את הקריאות לעברך, מה גם שממש לא רציתי שבני ישמע זאת. אני מאלה שמאמינים בעידוד, עידוד ועוד עידוד בזמן המשחק, לביקורת יש עיתויים טובים יותר. זה מה שאני רוצה לעשות כרגע.
אני בטוח ששמעת הרבה ביקורת בתקופה האחרונה, החל מחילופים צפויים, העדר שיטת משחק, מיקריות רבה מידי במשחק, כושר גופני, מהירות ועוד....לצערי עם הזמן אני מסכים עם יותר ויותר מהדברים. אתמול תחושותיי רק התחזקו. כאב לראות אתמול את הקבוצה בצהוב שמורכבת משחקנים בינוניים מאוד, שלא קבלו משכורת כבר חודשיים, עם חצי הגנה נראת נושכת וכל כך מסוכנת לעומת החבורה האדומה, השבעה, הלא מאומנת, הלא מוכנה. איך יכול להיות שקבוצה שרק שבוע שעבר צימצמה את הפער נראת כלכך שבעה? איך יכול להיות שקבוצה כל כך מוכשרת נראת כלכך חסרת אונים?, איך יכול להיות שמשחקים מול קבוצה עם מוסר אחד וסילון אחד וזה הכל ולא עובדים על זה מאימונים? מה זה המרחב שנתנו ללוי? מה זה הסגירה השערוריתית על קיודה? איפה התנועה ללא כדור? מה זה הבעיטות של אגידה לחלוץ בודד? זה עבד שבוע שעבר אבל לא כדאי לעשות מזה שיטת משחק!!
אפשר להחליט שנפגעים ולזרוק את העונה לפח (כשאני כותב נפגעים אני מתכוון לקבוצה אבל גם לאוהדים) ואפשר להחליט שמתחילים לעבוד על הנקודות הטעונות שיפור (כושר, טקטיקה, הרכב יציב, משחק מהיר ועוד...). אולי קצת מאוחר ואולי זה כבר לא יעזור אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
והמלצה קטנה ממני עם מה להתחיל: בוא נחליט שמתחילים עם לראות את אותו משחק, פעם אחת תתאר את מה שבאמת קרה על הדשא ולא מה שדימיינת שייקרה בחלומות. זה יכול לחבר אליך קצת יותר את הקהל
בברכת שבוע טוב ואימונים קשים ואפקטיבים
אוהד עצוב

כל הכבוד לך, אמרת בצורה יפה ומכובדת את מה שכולנו מרגישים.

אני חייב להוסיף משהו שהוא רחוק מלהיות קונצנזוס כאן וכבר נאמר על ידי מספר פעמים, לא הכל זה מאמן.
אני מצטרף בשבועות האחרונים לביקורת על אלישע ומודה שהיא מוצדקת ברובה, אבל השחקנים שלנו נותרו "חסינים" בהרבה מהמקרים, אז הגיעה השעה.

14 השחקנים שלבשו אתמול את החולצה האדומה- זה שהאש מופנית כרגע כלפי העומד בראש המערכת לא מסיר מכם אחריות, אתם בושה וחרפה ומחאתי לכם כפיים בסיום רק כי הבטחתי לעצמי לעודד בטוב וגם ברע.
גם בלי מאמן בכלל, עם הרכב שיוגרל על ידי מערכת רנדומלית, בלי אף שיטת משחק, שום טקטיקה או שמקטיקה, מוטלת עליכם האחריות לרצות יותר, להזיע, להקיז דם על המגרש, לשחרר קצת מרפקים בעלייה לכדורי הגובה, לתת קטנות ברגליים כשהשופט לא מסתכל, להפיל באיפון של אורן סמג'דה או גיורגי הרומני את מי שבדרך לשער שלנו. להסתכל לערס השמן בלבן של העיניים ולהציע לו מנה שווארמה, להשוויץ בפני רומאריו שיש לנו את הובאן, לרדת לגליץ' אחד מסוכן לקרסול של שחקן צהוב שיבהיר לו שאיתכם לא מתעסקים.

בלי אף מאמן ואף תוכנית משחק, פשוט לרצות ולנצח יותר, זה בדרך כלל מחפה על היעדר כשרון- תשאלו את הפועל רעננה על 11 הסמוראים שלה, תתקשרו לקולגות מקרית חיים שנתנו אתמול בראש למכבי או שבמקום להיפגע מהגברים בצהוב-שחור ששרו לכם אתמול "יאללה הביתה", הייתם עוצרים לקבל איזה טיפ או שניים.

[שיש]

מחזק