סניור כתב:השיח הזה גרם לי להיזכר בכתבה מאוד מעניינת שפורסמה לפני כשנתיים בוואלה.
https://sports.walla.co.il/item/2686829" onclick="window.open(this.href);return false;
הכתבה עוסקת ביתרון הביתיות בספורט ומה הגורם לו, כמובן על פי מחקרים בינלאומיים ולא דעתו של הכותב. השורה התחתונה היא שאחרי בדיקה של המון משתנים הובן, במספר דרכים שונות, שיתרון הביתיות בא לידי ביטוי בהחלטות של שופטים בעקבות לחץ של הקהל המקומי. מתוארים שם כמה ניסויים מאוד מעניינים שמגבים את זה.
ככה שאני בהחלט מסכים עם מר פרגוסון וחושב שזה שהקהל של מכבי יושב על השופט עוזר לו מאוד לעזור להם.
מתוך הכתבה המצוינת שנתנו כאן :
"כשמבקשים לנטרל את הרגשות והאמונות, שכל כך מאפיינים את אהדת הספורט, ומתמקדים בעובדות ובנתונים, ניתן להבחין שמכל מכלול הגורמים במגרש, דווקא השופט הוא זה שמטה את המשחק לטובת הקבוצה הביתית. וככל שהקהל גדול יותר, כך ההטיה של השופט לטובתו תהיה גדולה יותר.
מחקרים שונים הצליחו להמחיש את ההשפעה שיש לקהל על השופט, שנוטה לרצות את האוהדים המקומיים (שבאופן פרדוקסלי, דווקא מגדפים אותו חלק מהזמן). מחקר בריטי מרתק שנערך לפני מספר שנים הוכיח כי לרעש של הקהל יש השפעה דרמטית על החלטות השופט. החוקרים ביקשו מ-40 שופטים להביע את דעתם על עשרות מהלכים שצולמו במשחק כדורגל (מבלי שהם רואים את החלטת השופט בפועל במגרש). כל שופט התבקש לציין האם במהלך שצפה הייתה עבירה, לא הייתה עבירה או שהוא אינו בטוח. המחקר נערך במעבדה מיוחדת והשופטים מוקמו, באופן אקראי, באזורי רעש שונים, אשר מדמים את רעש הקהל באצטדיון. השופטים עודכנו מראש מיהי הקבוצה הביתית (כמו במציאות), כך שלרעש ניתנה בעצם משמעות (קהל שמעודד קבוצה ספציפית).
ממצאי המחקר חשפו תמונה מעניינת במיוחד. השופטים ב"אזור השקט" היו הרבה יותר החלטיים. הם לא התלבטו רבות בבואם להכריע על האירועים המצולמים. השופטים ב"אזור הרעש", שהיו כאמור הססניים יותר, פסקו על הרבה פחות עבירות של הקבוצה הביתית בהשוואה לשופטים שלא נחשפו לרעש הקהל. כלומר רעש הקהל הפעיל לחץ על השופט, שנענה לא אחת לדרישותיהם לכאורה. בדיעבד, הסתבר כי הפסיקות של שופטי הרעש תאמו לשריקות של השופט במגרש (שכמובן היה חשוף גם הוא לתנאי הרעש והלחץ של הקהל).
שופט מרחיק את שחקן נבחרת רוסיה הצעירה ניקיטה צ'יצ'רין (מגד גוזני)
אם יש קהל מסביב, הפסקנות יורדת והאווירה הביתית משתלטת (צילום: מגד גוזני)
נתון מעניין שנלקח בחשבון היה ותק השופטים. ככל שהשופטים היו צעירים יותר, כך הם הושפעו יותר מלחץ הקהל (ופסקו על פחות עבירות של הקבוצה הביתית). במילים אחרות, הלחץ של הקהל בהחלט מערער את בטחונו של השופט, קל וחומר כשמדובר בשופט עם ניסיון מוגבל.
רוצים עוד עדויות? קחו למשל את תוספת הזמן בכדורגל, שנתונה לשיקול דעתו המוחלט של השופט. מחקר שבחן 750 משחקי כדורגל בליגה הספרדית זיהה בדיוק את אותן ההשפעות. במשחקים צמודים, כאשר הקבוצה הביתית ביתרון של שער אחד, תוספת הזמן הממוצעת של השופט למשחק הייתה בת שתי דקות בלבד. במשחקים צמודים בהם הקבוצה הביתית בפיגור של שער אחד, התוספת התארכה לארבע דקות בממוצע. תופעות דומות תועדו כמעט בכל ליגות הכדורגל הבכירות. ועל אותו המשקל, העובדות מצביעות על כך ששופטי הכדורגל שורקים ליותר פנדלים לטובת הקבוצה הביתית מאשר לקבוצה האורחת ומוציאים לעברה פחות כרטיסים צהובים ואדומים. ההטיה מתרחשת, בצורה דומה מאוד, גם בענפי הספורט האחרים. בכדורסל נוטים שופטים לשרוק פחות עבירות לכוכבים הביתיים, בפוטבול השופטים פוסקים פחות עבירות של הקבוצה המארחת וכן הלאה.
בסיכומו של דבר, התחושה של אוהדי הספורט שיש בכוחם להשפיע על המשחק, מתבררת כנכונה, אבל לא מהמקום אליו כיוונו. גם אם ישנם מקרים בהם שופטים הרבו לשרוק לטובת הקבוצה האורחת (ואפילו שריקות דרמטיות שהכריעו משחקים), הרי שהמגמה ברורה לחלוטין. ככל שהקהל גדול ורועש יותר כך השפעתו על השופט גדולה יותר. בגרמניה למשל נמצא כי באצטדיונים בהם הקהל מרוחק מהמגרש (בגלל מסלולים/תעלות סביב למשטח הדשא, כמו באצטדיון הלאומי בר"ג למשל) ההשפעה של הקהל על השופט פוחתת וההטיה הביתית שלו מצטמצמת משמעותית.
מובן שהשופטים לא מונחים להעדיף את הקבוצה הביתית ולא תמיד מודעים לתמונה המלאה, אבל השורה התחתונה ברורה וכמוה גם הפתרון. שופטים, כמו כל בני האדם, מושפעים מלחצים ומגיבים בהתאם. שופטים לא מנוסים אף יגיבו בצורה קיצונית יותר. לכן, נראה שהשימוש בטכנולוגיה יכול לשמור על המשחק ההוגן ולצמצם משמעותית הטיות שיפוט לא מודעות. לא מפתיע לפיכך שמרגע כניסת הטכנולוגיה למשחקי הפוטבול (שאפשרה לערער על החלטות השופטים באמצעות מסכי הטלוויזיה) ירד שיעור ההצלחה של הקבוצות הביתיות".
