yakar כתב:
קצת דמגוגי.
ברדה בכושר פחות טוב , הוא לא עשה קילומטראז גדול מול אולמפיאקוס ולא תרם במיוחד. בן שהר בכמה דק' עשה הרבה יותר.
איך זה טרוליזם לתת ביקורת לברדה? גם לדעתי הוא מקבל יותר דקות ממה שהיכולת המקצועית שלו שווה.
ב. יכולה להיות מחשבה נכונה לפתוח עם לוסיו. שחקני התקפה צריכים הרבה פחות תיאום משאר השחקנים , ואם במצאפ הוא הכי מתאים , אז הוא צריך לפתוח. אני עדיין בהתלבטות כי ההגנה שלהם לא מהירה , ואולי עדיף חלוץ מהיר. בוא נסכם שברדה לא זה ולא זה. לא מהיר מספיק כדי לצאת למתפרצות , לא פיזי מספיק כדי להטריד את ההגנה שלהם במאבקי כוח.
ג. המטרה הכי גדולה בהסטת הובאן לעמדת הבלם היא הוריסטיליות. כולנו יודעים שיש לנו מעט בעיה במשחק האגפים שלנו במצאפ מולם.
יותר מזה , ראינו שעם 3 בלמים הצלחנו לשתק אותם התקפית. אבל , התקפית לא היינו מספיק טובים . במשחק הזה אנחנו חייבים לתקוף יותר. לכן מהלך שבו הובאן מצטרף לקישור במהלך ההתקפה , ויורד לעמדת הבלם(הקדמי) במהלך ההגנה , נשמע כמו מהלך מעניין.
ד.אי אפשר להמעיט גם בתרומה של בוזגלו (אם לא היה מגיע ביחד עם ברדה , לא היינו מסיימים מקום 2 לעולם), איפה הכבוד אליו?
א. ברדה וסהר הם שחקן מסוג שונה.
ברדה היה חשוב מול אולימפיאקוס כי הוא הטריד את ההגנה של אולימפיאקוס והלחיץ אותה לא מעט מה שגרם להגנה של אולימפיאקוס להרחיק לא מעט כדורים לאזור האמצע.
ברדה גם חכם מאוד ויודע מתי לרדת לאמצע או לאגף ולעזור הגנתית.
ברדה היה חשוב מול אולימפיאקוס בגלל משחק הגובה שלו והעובדה שהוא הרבה פעמים הגיע ראשון לכדור, שמר אותו מצוין עם הגב וסחט עבירה/עיכב את המשחק עד להצטרפות של שחקנים נוספים.
לסגנון משחק כמו שאנחנו שיחקנו, זה התאים בול לפחות עד הדקה ה - 65.
סהר היה חשוב מול אולימפיאקוס כי בן סהר כמחליף, יכול לנצל את העייפות של שחקני ההגנה מולו בטח עם המהירות שלו.
אומנם בדקות שסהר היה במגרש לא לחצנו על ההגנה ולא הייתה לנו כתובת לכדורים הארוכים, אבל בדקות האחרונות אחרי שראינו שאולימפיאקוס לא במשחק גדול היה שווה לקחת את הסיכון הזה בשביל שחקן מהיר שאולי יצליח לנצל את המהירות כדי לכבוש.
ב. לכאורה, בטח בסגנון המשחק ששיחקנו ביוון, חלוץ כמו לוסיו מתאים מאוד. גם אני חושב שצריך לקחת אותו בחשבון לגומלין. השאלה מה הכושר הגופני שלו ורמת התיאום עם הקבוצה.
ג. יש לנו 2 בלמים איכותיים (צדק ומיגל) ועוד בלם טוב (טאהה), אין שום סיבה להסיט את הובאן לעמדת הבלם.
ד. בזכות התרומה שלו לקבוצה בעבר, הקהל שלנו סלח לבוזגלו ונתן לו צ'אנס אחרי צ'אנס אחרי צ'אנס. גם אחרי שאבא שלו/הסוכן שלו אמר בתקשורת לפני המשחק בטדי מול מכבי בשנה שעברה שמכבי רוצה אותו ושהקבוצה שיקרה, הקהל סלח. גם אחרי שהאבא/הסוכן התראיין בקיץ ואמר שבוזגלו יעזוב, הקהל סלח. גם אחרי שבוזגלו בעצמו התראיין ואמר שהדבר הטוב מבחינתו זה לעזוב, הקהל סלח. אבל כשמשפחת בוזגלו יצאה לתקשורת בנושא בפעם הרביעית, שוב לפני משחק חשוב, הפעם כבר לא היינו יכולים לסלוח יותר.
ForeverRed כתב:יש שני דברים שחוזרים פה בהקשר של ברדה, מנהיגות וניסיון.
לא שאני חולק על התרומה האדירה שלו באספקטים האלה, אבל עד מתי נמשיך לשמוע את זה בתור טיעון להכללתו בהרכב?
לי זה קצת נמאס.
שישחקו הטובים ביותר.
פעם אחרונה שבדקתי, יכולת בכדורגל מורכבת מהרבה מאוד תחומים. גם צדדים טכנים וגם צדדים מנטליים.
חוזק מנטלית, ניסיון, קור רוח, אלה יכולים להיות ההבדל בין 65 דקות של בן סהר בהרכב מול בית"ר י"ם שנתנו הרגשה שאנחנו לא נכבוש גם עוד שנה, לבין 30 דקות של ברדה כמחליף באותו משחק שבהם כבשנו פעמיים (הראשון ששבר את הבונקר היה של ברדה אחרי שיתוף פעולה עם בוזגלו, כשגם בשער השני ברדה היה מעורב).
אותו ברדה שמליקסון אמר עליו בסיום העונה כי הוא שחקן העונה שלו בגלל שבכל פעם שהייתה נפילה מנטאלית ולא הלך לשחקנים תוך כדי משחק אליניב היה זה שהרים אותם ונתן להם אמונה.
ואני אגב מסכים מאוד עם אורן, בן שהר לא אפקטיבי כחלוץ חוד בודד. מול אותו משחק בודד מול מכבי פתח תקווה היו לא מעט משחקים שבהם סהר פתח כחלוץ בודד (כולל בגומלין מול שריף) שבהם הוא לא הורגש.
היתרונות של בן סהר הם כשהוא מול השחקן ויש לו שטח. או כמו מול שריף שהוא פורץ באגף ויש לו שטח באחד על אחד מול המגן, או כמו בשני השערים מול בית"ר בטדי שברדה לוקח את תשומת הלב ומפנה לו שטח להיכנס אליו והוא מגיע עם המהירות לפני המגן.
כחלוץ בודד, בטח במשחק כמו מול אולימפיאקוס שמצטרפים מעט שחקנים שלנו אליו והיוונים יכולים לשלוח אליו גם את שני הבלמים יחד, הוא יתקשה מאוד. כמחליף, כששחקני ההגנה עייפים ואולי היוונים יחפשו לתקוף ויפקירו יותר את ההגנה, יהיו לו הרבה יותר שטחים לנצל.
