חח לפחות הצלחת להצחיק אותיTotti כתב: בחיים לא.
אבל אתה לא תבין...
מקווה שעם שריקת הפתיחה אתה לא מתבלבל בשירים, אה?
היהודים זה "אדום עולה, עולה עולה"...

חח לפחות הצלחת להצחיק אותיTotti כתב: בחיים לא.
אבל אתה לא תבין...
מקווה שעם שריקת הפתיחה אתה לא מתבלבל בשירים, אה?
היהודים זה "אדום עולה, עולה עולה"...
אתה סתם מתעצבן.Totti כתב: אוהד הצלחות?
קוראים לזה אוהד ניטרלי, אבל היכרות מקלדת ארוכה איתך מספרת לי שאין צאנס שתבין.
כמוני מאות אם לא אלפים, אוהבי כדורסל בעידן של 2-3 ערוצים רלוונטים, שמפמפמים להם מידי שבוע את "הקבוצה של המדינה".
הכדורגל רחוק מלרתק, אין שום דבר להזדהות איתו, אז התאהבנו בקטש, גמגצי, הנפלד, שפר ואחרים שעשו כבוד.
השנים עשו את שלהן, השמות שהזכרתי לעיל הם אגדה רחוקה וכל מה שנשאר זה אסופת אמריקאים ויריבות ספורטיבית עם מועדון הכדורגל שלא נותן ללב שום סיבה לנייטרליות.
אני אדום, אדום בכל דבר.
אתה אדם מפוצל, לא אוהד נאמן,
אני מרחם עליך.
איך תבין?blueman כתב:לא מצליח להבין איך אפשר לאהוד קבוצה אחת בכדורגל עם אג’נדה מסוימת וראיה מסוימת ואז לאהוד מועדון אחר בכדורסל עם אג’נדה אחרת לגמרי.
לאהוד קבוצת כדורגל זה יותר מלקפוץ אחרי גול, אם אתה לא מתחבר למכביזם בכדורגל איך פתאום אפשר להתחבר לזה בכדורסל?
הדוגמא הקיצונית ביותר היא להיות נניח אוהד בש ולקבל כל שחקן, ללא הבדלים, להשאיר פוליטיקה מחוץ למגרש, לעודד בטוב וגם ברע ואז בכדורסל לאהוד את בייתר ירושלים (אם יש קבוצה כזאת) ולללכת לקלל שחקנים ערבים יחד עם לפמיליה, למחות נגד ההנהלה ולעשות נזק למועדון ולשיר הקבוצה הגזענית של המדינה
חחחחח עכשיו קצת הצחקת. גדלתי לערוץ אחד שתיים ולימי חמישי של מכבי הקבוצה של המדינה כמו ששי אומר. מאוד מתחבר לדברים של שי שאומר שבימים שלא היתה ברירה וזה מה שמכרו לנו, וגם אני הייתי יושב בחמישי ומעודד את מכבי, אבל מאז עברו הרבה מים בנהר, ובימים האלו, של מיליון ערוצים, ושל ברירות לא מבין אנשים שאוהבים שתי קבוצות עם אג’נדות שונות לגמריאדום זקן כתב: איך תבין?
גדלת לתוך עולם ההוט,יס,200 ערוצי ספורט ואינטרנט.
מה היה לנו חוץ משושלת,סרט ערבי ביום שישי ומכבי בחמישי.
אהה, כן בימים אילו אתה צודק.blueman כתב: חחחחח עכשיו קצת הצחקת. גדלתי לערוץ אחד שתיים ולימי חמישי של מכבי הקבוצה של המדינה כמו ששי אומר. מאוד מתחבר לדברים של שי שאומר שבימים שלא היתה ברירה וזה מה שמכרו לנו, וגם אני הייתי יושב בחמישי ומעודד את מכבי, אבל מאז עברו הרבה מים בנהר, ובימים האלו, של מיליון ערוצים, ושל ברירות לא מבין אנשים שאוהבים שתי קבוצות עם אג’נדות שונות לגמרי
כי מי שאהב פעם קבוצה, אמור להמשיך לאהוב אותה גם היום.blueman כתב: חחחחח עכשיו קצת הצחקת. גדלתי לערוץ אחד שתיים ולימי חמישי של מכבי הקבוצה של המדינה כמו ששי אומר. מאוד מתחבר לדברים של שי שאומר שבימים שלא היתה ברירה וזה מה שמכרו לנו, וגם אני הייתי יושב בחמישי ומעודד את מכבי, אבל מאז עברו הרבה מים בנהר, ובימים האלו, של מיליון ערוצים, ושל ברירות לא מבין אנשים שאוהבים שתי קבוצות עם אג’נדות שונות לגמרי
+1אדום זקן כתב: אתה סתם מתעצבן.
הח'ברה הצעירים לא יכולים להבין מה הייתה מכבי אז בשביל הרבה מאוד אנשים.
יום חמישי בערב זה היה קונצנזוס לאומי.
דיכאון אמיתי בהפסד לדן בוס ההולנדית ואופוריה טוטאלית שמנצחים את קינדר בולוניה.
היה,נגמר.
בחיי שאתמול רציתי שחולון תיקח את הגביע.
ובא לציון גואל.גדי כתב:תענוג. הייתי פעם אוהד שרוף של מכבי באירופה. הייתי במשחקים וימי חמישי היו עוצר. עם הזמן התפקחתי. הבנתי את מה שהם עשו לכדורסל הישראלי ואת הדרכים בהן הם חיסלו יריבים. את השחיתויות של הדון ומוני. אחרי שקראתי את הספר של אוהד גרינוולד הבנתי שהכל היה אשליה של ספורט.
אתמול פתחתי ערוץ עשר וראיתי קרחות גדולות ביציע במשחק לכאורה מכריע. ראיתי את הפנים הלבנות של שימון שרואה במו עיניו איך המפלצת שבנה הופכת חזרה להיות תפאורה.
המשחקים משודרים עם רייטינג זניח ואם פעם שחקן מכבי לא יכל לצאת מהבית אז היום לא מזהים אותם ברחוב.
+200גדי כתב:תענוג. הייתי פעם אוהד שרוף של מכבי באירופה. הייתי במשחקים וימי חמישי היו עוצר. עם הזמן התפקחתי. הבנתי את מה שהם עשו לכדורסל הישראלי ואת הדרכים בהן הם חיסלו יריבים. את השחיתויות של הדון ומוני. אחרי שקראתי את הספר של אוהד גרינוולד הבנתי שהכל היה אשליה של ספורט.
אתמול פתחתי ערוץ עשר וראיתי קרחות גדולות ביציע במשחק לכאורה מכריע. ראיתי את הפנים הלבנות של שימון שרואה במו עיניו איך המפלצת שבנה הופכת חזרה להיות תפאורה.
המשחקים משודרים עם רייטינג זניח ואם פעם שחקן מכבי לא יכל לצאת מהבית אז היום לא מזהים אותם ברחוב.
אגודה מעוררת חלחלהגדי כתב:תענוג. הייתי פעם אוהד שרוף של מכבי באירופה. הייתי במשחקים וימי חמישי היו עוצר. עם הזמן התפקחתי. הבנתי את מה שהם עשו לכדורסל הישראלי ואת הדרכים בהן הם חיסלו יריבים. את השחיתויות של הדון ומוני. אחרי שקראתי את הספר של אוהד גרינוולד הבנתי שהכל היה אשליה של ספורט.
אתמול פתחתי ערוץ עשר וראיתי קרחות גדולות ביציע במשחק לכאורה מכריע. ראיתי את הפנים הלבנות של שימון שרואה במו עיניו איך המפלצת שבנה הופכת חזרה להיות תפאורה.
המשחקים משודרים עם רייטינג זניח ואם פעם שחקן מכבי לא יכל לצאת מהבית אז היום לא מזהים אותם ברחוב.