תחושת ריקנות

[Sir Alex Ferguson]

הגעתי למשחק היום בהרגשה מוזרה. בניגוד לשנים עברו לא הייתה לי ציפיה למשחק, אפילו לא חשתי פחד כששעת המשחק התקרבה ועדיין הייתי בדרך מהמרכז לבאר שבע.
בכניסה למגרש לא עברה בי התרגשות ולא בדקתי אפילו בשעון לבדוק מה השעה בדיוק וכמה זמן נשאר עד לשריקה.
ההרגשה לא השתנתה גם בפתיחה. מזה שנים לא הייתי חלק מהעידוד בפתיחה והדבר היחידי שניסתי לעשות היה להסתכל על הקהל ולנסות לגבש מסקנות, איפה בגוש המעודד לא מעודדים, איפה בשער 5 אפשר לדחוף עוד טריבונה של עידוד וכיוצא בזה.
בשלב מסוים הבנתי שעברו מספר דקות ואני עדיין מסתכל על הקהל ולא על המגרש.
עליתי למעלה לעודד, ניסתי להעיר כמו תמיד את האנשים ומשהו נכבה בי.
אני מסתכל על כר הדשא ואין מישהו שידליק אותי, אין לי מישהו להזדהות איתו. לא מדובר רק בחוסר בשחקני בית אלא בחוסר אפילו בשחקן מהסוג של זיו כבדה או דנדי אוקוגו.
ואז הבנתי, הפועל באר שבע של שנת 2009 היא הכל היום חוץ משלי.
היא מלאה ברכש, מלאה באגו, מלאה בפוליטיקה, מלאה בשחקנים שאולי בעתיד ייצרו חיבור וזהות (קאלה, פרגל) אבל היא עדיין לא שלי.
כמה שחשבתי יותר הבנתי שהבעיה עמוקה יותר.
מהחלום הגדול על קבוצה אחרת ועל הנהלה אחרת נשארו רק הבטחות.
בפגישות האחרונות עם הפועל באר שבע יצאתי בהרגשה לא טובה. כזאת שנותנת לך הרגשה של נטל על הקבוצה, כזאת שנותנת לך הרגשה שבגלל הרע שהיה כאן בעבר מנסים לשנות הכול כולל הדברים שגרמו לנו לאהוב את הקבוצה. כולל אותנו.

לא יודע מה יהיה בעתיד, לא יודע האם מדובר במשהו חולף, לא יודע האם זה ההשפעה של העומס והעייפות שנחתו עלי לאחרונה בצירוף עם משחק איום של קבוצה אפורה, אבל משהו נכבה בי.

גם בגול של מליקסון ואפילו בפנדל של קאלה רק שמחתי כי מדובר בבאר שבע, אבל לא יותר, לא כמו בעבר, זה פשוט לא זה.

[אייל]

מסכים עם הפתיח לגבי הרכש האגו וכו'.

לגבי ההתרגשות והעידוד אני חושב שהמצב היה כמו שהיה בגלל יום המשחק (אין על משחק ביום שבת) ומזג האויר הקריר.

[dudi2002]

אני לא ממש מסכים איתך, משה.

הקביעה שהפועל באר שבע מודל 2009 היא "הכל חוץ משלי" היא מוגזמת. נכון שאין לנו באר-שבעים בהרכב (דבר מצער כשלעצמו), נכון שהקבוצה מלאה באגו, נכון שהתקשורת והפוליטיקה מתעסקים בה יותר מדי... הרבה עובדות נכונות אבל זו הקבוצה שלנו. לטוב ולרע.
כשהיינו בליגת המשנה, התמרמרו הרבה אוהדים על כך שב"ידיעות אחרונות" שביום ראשון לא כותבים עלינו אפילו חצי עמוד, והנה כשהגענו למקום הטבעי שלנו, ומטבע הדברים שהתקשורת תתעסק בנו כמו בכל מועדון פאר בישראל - גם עכשיו יש תלונות...

ועוד דבר בנוגע לאווירה שהיתה במשחק, דבר שהזכיר כבר מלפניי אייל.
נהוג שלא להשתמש במזג האוויר כתירוץ אבל היום זה היה מעל ומעבר. היה מזג אוויר מגעיל ברוב שעות היממה, לא היתה אווירה של משחק בבאר שבע, ובנוסף נודע שלא פותחים את שער 3 (ובצדק!!) לנוכח מזג האוויר הצפוי.
לעומת זאת, שעות על גבי שעות וימים על גבי ימים דיברו על משחקה של הקבוצה מול בית"ר בסוכות ומול חיפה - ובכלל היתה אווירת חג בבאר שבע לפני המשחקים הללו.

היום, כאמור, היה מזג אוויר סוער שלא ממש תרם לאווירה בווסרמיל. שורה תחתונה - ניצחנו וזה מה שחשוב.

הימים הקיציים יחזרו ואיתם האוהדים הססגוניים והאווירה המחשמלת שהיתה רק לפני שבועיים-שלוש ביציעים.

[דורון כהן]

מעניין שלפני שבועיים אותו פותח טופיק רב עם הקאמלס על מי ירים תצוגת עידוד נגד מכבי חיפה...
אז היה הרבה אנרגיות לעודד עכשיו כבר אין אנרגיות....אוי ויי זמיר....ככה זה שמתעסקים רק בגיא עזורי.
לפני שבועיים לשחקנים שלנו היה מחוייבות עכשיו לא??? לפני שבועיים לא היה פוליטיקה בקביעת ההרכב???
העיקר שרים "נעודד בטוב וגם ברע"......או לחילופין "אין תנאים לאהבה", ממש אין תנאים לאהבה.....
גם אני לא שמח מהעובדה שבהרכב הקבוצה עולה רק שחקן בית אחד, אבל זה מצב הנתונים כרגע.
בעתיד אני מניח שדברים ייראו אחרת לגמרי, עד אז "לזנוח" את הקבוצה זה פשוט צעד דבילי.

[מוטי]

אוי משה אולי מספיק!!!!!!
זו הקבוצה וזה מש יש!
אתה פשוט מחפש שיהיה לך לא טוב אז לא טוב לך!!!!
דנדי וכבדה הם ההזדהות שלך???? הם שיחקו פה בסך הכל עונה!!!! וזה לא שהם שחקני בית
אתה יכול לומר אז שמליקסון וקדוסי הם סיבה להזדהות (הם פה בדיוק אותו זמן!!)

יש שחקן בית 1 כי הוא היחיד שמספיק טוב (וגם זה לא בטוח) , ואני מתערב איתך שאם אומרים לך שעמרי אפק או יובל שפונגין באים לכאן אתה תעלה חיוך של מליון דולר.
ניסו להביא לפה ב"שים כמו אלמוג כהן וחן עזרא אבל לא יצא!!! מה לעשות????? יוסי אלקיים פצוע ואלעד בונפלד גם כן, שני שחקנים שהיו אמורים להילחם על מקום בהרכב לא בסגל.
הנוער שלך זה נוער פח!!!!! ולא משם תצא הבשורה אז כן אני בינתיים אנסה להתבסס על רכש! למרות שבלומשטיין (עזוב עכשיו טוב או לא טוב) ונאסר זה נסיונות לכבר על האי-הצלחה של מחלקת הנוער ולהביא שחקנים צעירים מוכשרים במחוץ שאולי עליהם נתבסס בעתיד.

משגע אותי כמה זה משנה לכם מי נולד איפה??? כי אני בטוח שכשהשחקן חותם על החוזה שלו לו זה לא משנה! ולראיה מקרה צגאי. אני מוכן להתערב איתך שכל שחקן אצלנו תמורת חוזה יותר גבוה (כולל שנים קודמות) לוקח את הרגליים וחותם על החוזה ומנשק את הסמל/רץ לשער 11.

די מספיק עם הדממגוגיה תפסיק לשקר לאנשים זה נמאס!!!!!!!!!1

[nitsande]

עוד חוזר הניגון... יש לי הרגשה שסיגלת לעצמך ריטואל קבוע אחרי כל משחק.
הגיע הזמן להפסיק כל שבוע להזכיר כמה זה מבאס שאין שחקני בית, ולהתחיל להתמודד עם המצב.
הקבוצה היא הסמל ולא השחקן שלובש את החולצה, גם לי מפריע ששחקני הבית לא מקבלים הזדמנות בעוד כלומשטיין כן.
אבל כמו שאתה יודע אולי הכי טוב אין מה לעשות בנידון, אם אתה מרגיש כבוי כלפי הקבוצה שלך בגלל זה אז הבעיה היא אצלך.
כמו שנאמר בכתבה אחת שקראתי לא מזמן, ב"ש זה הסמל אני אוהד את הסמל ולא את השחקנים!!!

[messiah]

כמה הדאגת אותי משה...כבר חשבתי שלא נשמע ממך אחרי הנצחון כמה מילים שינחיתו אל
הקרקע את האווירה הטובה ושמחת הנצחון.
קשה לי כבר לקחת ברצינות את כל מה שאתה כותב,כי אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה זרקת
מילה טובה או אופטימית בהקשר של הפועל ב"ש.
אתה סיגלת לעצמך פה את תדמית הפסימיסט שתמיד רע לו וככה אנשים מתייחסים לזה כבר...מצטער,
זה נהיה מגוחך בצורה מחרידה.
אין זהות (סליחה שאנחנו בית חרושת לכדורגלנים מהטופ העולמי), אין אווירה (סליחה שדופקים לי
משחק נגד אשדוד ביום שני באמצע שבוע כשאנשים נמצאים בשגרת חיים די עמוסה), מלאה
בפוליטיקה (נו,בדיוק החליפו מנכ"ל,יש תחושה של אנרכיה מערכתית).
מספיק משה,תשלוט על עצמך,אל תיתן ל"משה הפסימיסט" שבך להשתלט עליך...קצת אופטימיות
לא תזיק לך.

[8red]

משה אני יכול לחלוק איתך את אותן רגשות מהמשחק אתמול - אך לא מאותן סיבות.
אצלי היה זה מזג האוויר המגעיל, חוסר ההתרגשות לעומת המשחקים נגד הפועל ת"א בית"ר וחיפה שכאילו רוקנו לנו את כל האמוציות ואצלי זה גם היה עייפות (ככה זה כשאתה הופך להיות אבא ל-2) וגם העובדה שיובנטוס שלי משחקת היום ברמת גן ולצערי אני לא אצליח למשחק הזה (כי אין עם מי ללכת...).
מה שכן- אני בטוח שההרגשה המוזרה הייתה הופכת להיות הרגשה "זיפתית" ומגעילה אם לא היינו מנצחים היום.

[Sir Alex Ferguson]

אם אני מסתכל על עצמי יש כמה דברים שהשתנו ביחס לעבר:
הדבר הראשון הוא העובדה שלאורך זמן קשה להלהיב את עצמך ולהתחבר לקבוצה בלי זהות מבחינת השחקנים על הדשא.
כפי שכבר אמרתי בהודעה הראשונה אני לא רק מדבר על החיסרון בשחקני הבית, אלא על החיסרון בשחקנים עם מחויבות, כאלה שאתה יכול להזדהות איתם וגורמים לך גאווה.
קשה לי מאוד לקבל קבוצה שמפוצצת בשחקני רכש. בטח ובטח כשהם לא טובים מאותם שחקנים שגרמו לך להרגיש גאווה וזהות (אופיר חיים, זיו כבדה ודנדי אוקוגו הם דוגמאות לשחקנים כאלה ואף אחד מהם לא שחקן בית) או מכאלה שהם מקומים ולא מקבלים את הצאנס (יוסי אלקיים, משה אסולין).

הדבר השני הוא העובדה שבשבוע האחרון הייתי חשוף מקרוב להתנהלות של הקבוצה.ראיתי הכל מולי. וכשזורקים לך משהו לפרצוף במציאות זה מעיר אותך. כשאתה במציאות מקבל הרגשה שהמאמן לא סופר אותך והוא בא להתגלח לך על הזקן גם אם ישאיר אדמה חרוכה, זה משנה דברים.
כשאתה מדבר עם ההנהלה ואתה מבין שיש פער ענק בין ההנהלה לקהל ואתה גם רואה כיצד הם רואים אותך, זה משנה דברים.
זה גורם לך לחשוב.

כל הגורמים האלה יחד גורמים לריחוק אדיר בין הקהל הבאר שבבעי לקבוצה שלו.
אני יכול לספור על כף יד אחת את המשחקים שפיספתי בשנים האחרונות בטח בקדנציה שלנו בליגת העל ומעולם העיר באר שבע לא הייתה כל כך רדומה לפני משחק של באר שבע בליגת העל.
אנשים לא יודעים באיזה שעה המשחק, מול מי ובאיזה יום. לוסרמיל עצמו באים 2500 צופים בלבד.
אני זוכר בקדנציות אחרות משחקים בגשם שוטף מול יריבות פחות אטרקטיביות שהביאו יותר אנשים.
הבאז סביב הקבוצה נעלם. הקשר לקבוצה נחלש וכולם מרגישים את זה.

אפילו אוהדים שרופים שלנו מחפשים להשלים את החסר -
דודו עזריה הולך למשחקים של מכבי באר שבע ביום שישי כדי לחפש זהות ולחפש קשר.
אני מכיר לא מעט אנשים שמחפשים את הזהות והקשר במשחקי הנוער.
אנשים אחרים בוחרים להתמקד באילוז רוב המשחק או בדברים אחרים כמו גיע עזורי או הקהל של הקבוצה היריבה רק כדי להרגיש שייכות.
לי זה קשה יותר.

לא יודע האם מדובר במכלול של הדברים שגרמו לי להרגיש מנותק, אבל ברור לי שלמרות שאני עדיין אוהב את הפועל באר שבע קשה לי מאוד להזדהות ולהתחבר להפועל באר שבע הנוכחית, מרמת ההנהלה, דרך הצוות המקצועי ועד לאנשים על הדשא.

[sumsum]

משה אתה מגזים....שנה שעברה אופיר לא שיחק כל העונה, וכל הקבוצה לא הייתה שחקני בית, אלא אם כן אלול וקידר הם המודלים להערצה, או אולי אילוז?, בקיצור לא השתנה הרבה מהעונה שעברה.
יש כאלה שאוהדים רקבוצות בחול אז מה? גם שם אין תחושת הזדהות? או שיש? לא ברורה ההלקאה העצמית הזו, באמת שהיא מוגזמת ולעתים גם מעצימה תחושתת קנטרנות שאין אנו יכולים להנת מכלום, בין אם טוב ובין אם רע.

[AS1]

משה אתה מגזים....שנה שעברה אופיר לא שיחק כל העונה, וכל הקבוצה לא הייתה שחקני בית, אלא אם כן אלול וקידר הם המודלים להערצה, או אולי אילוז?, בקיצור לא השתנה הרבה מהעונה שעברה.
יש כאלה שאוהדים רקבוצות בחול אז מה? גם שם אין תחושת הזדהות? או שיש? לא ברורה ההלקאה העצמית הזו, באמת שהיא מוגזמת ולעתים גם מעצימה תחושתת קנטרנות שאין אנו יכולים להנת מכלום, בין אם טוב ובין אם רע.

אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו תראו מי פה ......
אני מתנדב להסיר מעליך את האבק.
הרסת אותנו

[אורי אדום בנשמה]

משה אתה מגזים....שנה שעברה אופיר לא שיחק כל העונה, וכל הקבוצה לא הייתה שחקני בית, אלא אם כן אלול וקידר הם המודלים להערצה, או אולי אילוז?, בקיצור לא השתנה הרבה מהעונה שעברה.
יש כאלה שאוהדים רקבוצות בחול אז מה? גם שם אין תחושת הזדהות? או שיש? לא ברורה ההלקאה העצמית הזו, באמת שהיא מוגזמת ולעתים גם מעצימה תחושתת קנטרנות שאין אנו יכולים להנת מכלום, בין אם טוב ובין אם רע.

מצטרף.

ומה שניר ('8RED') אמר.
בכל עונה יש את המשחקים בהם יש נפילת מתח, ומבטיח לך משה, שעוד נכונו לנו משחקים שיגרמו לך להתגעגע לריקנות שחשת מול אשדוד..

[Sir Alex Ferguson]

משה אתה מגזים....שנה שעברה אופיר לא שיחק כל העונה, וכל הקבוצה לא הייתה שחקני בית, אלא אם כן אלול וקידר הם המודלים להערצה, או אולי אילוז?, בקיצור לא השתנה הרבה מהעונה שעברה.
יש כאלה שאוהדים רקבוצות בחול אז מה? גם שם אין תחושת הזדהות? או שיש? לא ברורה ההלקאה העצמית הזו, באמת שהיא מוגזמת ולעתים גם מעצימה תחושתת קנטרנות שאין אנו יכולים להנת מכלום, בין אם טוב ובין אם רע.

1. אנשים כל פעם לוקחים את הדיון לנושא שחקני הבית. אין ספק שמדובר במדד מרכזי אך לא היחידי, למרות שנוח לכולכם ללכת למקום הזה.
מי שלא יתן את הצאנס ב16 קבוצות לשחקני הבית כניראה גם לא יתן את הצאנס כשמספר הקבוצות יחזור להיות קטן.
מי שלא יתן את הצאנס גם לשחקני בית בינונים ואפורים יצטרך להביא אותם מבחוץ עם פחות מחויבות (יוסי אופיר).
מי שצריך להביא גם שחקנים בינונים ואפורים כרכש ישאר לו פחות כסף לשחקני הרכש שבאמת עושים את ההבדל.

2. ואחרי כל הדברים שאני אמרתי ואתם אמרתם, מה אצל הפועל באר שבע היום יוצר אצלכם זהות?
ההנהלה שרק כשהדברים הגיעו למשבר התערבה והחליטה לסבסד את ההסעות?
ההנהלה שעל כל דבר טוב מבחינה כלכלית עושה 2 דברים רעים שמלמדים על הפער בינה לבין האוהדים?
סגל מלא בשחקני רכש בינונים שממהרים לנשק את הסמל 15 דקות מהבכורה אבל גם לקבל אדום אחרי חצי שעה בפיגור בחוץ 2-0 כדי לברוח מאחריות?
מאמן שמתעסק כל היום בפוליטיקה ומסביר את אי נתינת הצאנס לאלקיים, אסולין ויתר שחקני הבית כי "הם לא יצליחו להתמודד עם הלחץ הבאר שבעי" כאילו בלומינשטיין הוא לא צעיר שצריך להתמודד עם אותם דברים.

3. אז סומסום היקר וזה נכתב לכולכם, אולי אתם שמחים ששחקנים כמו אייל שן ויוסי אופיר באים וגוזרים קופון על הפועל באר שבע. אולי לכם לא אכפת מי ירוץ על הדשא, איך ההנהלה תתנהל ואיך אנחנו נראים כמועדון. לי אכפת.

אני חברי מחפש מהות. אני אוהב את הפועל באר שבע בכל ליבי. אין לזה שום קשר לעובדה שיש ריחוק אדיר ביני לבין השחקנים, הצוות המקצועי וההנהלה היום.

4. מי שחושב שמדובר רק במשה אוחיון שיסתכל טוב.
שיסתכל בעובדה שרק 2500 באו למשחקים הפחות אטרקטיבים מול אשדוד ורעננה. שיתסכל לעובדה שאף אחד לא נרשם עדיין להסעות בעילוט וכניראה לא תצא הסעה. שיסתכל לעובדה שגם מול הגדולות וסרמיל לא היה מלא עד אפס מקום.
תבינו טוב טוב, אין השנה באז סביב הקבוצה, אין את ההתרגשות שהייתה חייבת להיות כשחזרנו לליגת העל.
יש הרבה סיבות, חלקם לא קשורות לקבוצה, אבל רובם כן קשורות לקבוצה.

הפועל באר שבע מודל 2010 היא קבוצה שכרגע מאוד מאוד קשה להתחבר אליה.
לא יודע מה יהיה עוד שבוע, שבועיים או חודש אבל זאת האמת.
גם אנשים כמוני שממשיכים לבוא ולעשות למען המועדון כי מדובר בהפועל באר שבע מרגישים בעיה אדירה בחיבור לקבוצה.

[sumsum]

אני עושה אבק כל חמיסי וסיסי
הרסתה אותנו, אני יותר פה ממך

[אדומה דרומית]

משה אני מסכימה איתך בחלק מהדברים.

אני אפילו לא יודעת לזהות בפנים ובמספר את כל שחקני הקבוצה. לראשונה מזה... שנים.
לא יודעת אפילו למנות את שמות כל השחקנים בסגל.
חלק ימהרו להכריז ש: "את לא אוהדת! מזה לא להכיר את השחקנים"

טוב אצלי קצת יצאה לי רוח מהמפרשים אחרי שנה שעברה, אבל גם אני מרגישה חוסר חיבור לקבוצה הזו.
אבל מה הפלא? הם בעצמם לא מחוברים אחד לשני ולמועדון אז איך רוצים שאנחנו נתחבר אליהם?

שחקן שרץ ליציע ומנשק את הסמל אחרי הבקעה זה יופי, אבל כשאותו שחקן יוצא לבר ונשאר אדיש כשמאחלים מזל טוב להפועל, משמיעים את המנון האוהדים וכל הבר שמח וקופץ חוץ ממנו, חוסר החיבור ברור לעין. בסך הכל שכיר חרב שהמנון הקבוצה לא אומר לו שום דבר.
משלמים לו הון עתק כדי לספק שערים\בישולים\שער נקי וזה בכלל לא חשוב מה הקבוצה ובאיזו עיר, העיקר שיש ברים טובים ומבחר של כוסיות שישמחו לבלות לילה עם שחקן כדורגל.