אוהב אותה מכל הלב,
אני אוהב את הפועל,
אוהב אותה מכל הלב,
אדום עולה על המגרש, אני נרגש,
אדום עולה זה הפועל באר-שבע,
אני
---------אדום בלב בנשמה----------
יאלה הפועל מלחמה.. מלחמה..מלחמה.. מלחמה.
ביום המשחק זה שורף מכאב,
יום אחרי המוח עובד שעות נוספות למצוא אשמים,
אחרי זה אוספים את השברים ועוברים למשחק הבא..
ככה זה בכדורגל! ובמיוחד שאוהדים קבוצה בינונית.
כולכם ידעתם שהתחלתם לאהוד את הקבצה שהיא לא זר של שושנים,
היא לא נותנת הצגות באירופה כמו הפועל ת"א או חיפה,
ידעתם שזה כואב לאהוב קבוצה כזאת אז בבקשה להרגע עם כל הזבל שנשפך ביומיים האחרונים.
כן זה כואב! זה אפילו שורף! אבל כמה ימים אחרי המשחק שלא נצתרך לאסוף יותר מדי "שברים"...
בסופו של דבר הפסדנו את המשחק הזה, ונקווה לנצח את המשחק הבא, זה כדורגל!
שבת, וסרמיל, לעודד בכל הכח! לבוא ולתמוך בשחקנים שלובשים היום את הסמל שלנו על הלב!
אולי מחר הם לא יהיו כאן אבל כל עוד הם המייצגים שלנו אנחנו ניתן להם את האוירה הכי טובה שהם יכולים לקבל כדי להראות מה הם יכולים לתת.
עברו 4 משחקים מאז תחילת הקמפיין של לעודד למען אלונה והקבוצה.. "חיכיתי" במשך כל הזמן הזה לרגע המעידה והנפילה כדי לראות האם יש בנו עוד תקווה! הוא הגיע! אם נמשיך גם במשחק הבא לתת הצגה ביציע, אז זכינו בגביע
