שמישהו יסביר לי את התופעה של הקהל של נתניה.
כשאנחנו היינו באורווה של וסרמיל, כל פעם שהגיעה קבוצה מהגדולות היו מגיעים לפחות 8000.
גם בתקופות שהיינו ממש גרועים, ובעיקר בגלל שזו יריבה בפרופיל גבוה.
איך זה הגיוני שכל פעם שמגיעה לשם חיפה/ביתר/מכבי הם לא מצליחים להביא יותר מ6000 צופים לאחלה של מתקן?
זה קהל שהביא 20 אלף לגמר גביע. אני לא מצליח להבין את זה.
גם פתח תקווה אותו סיפור. לא מובן לי.
שמישהו יסביר לי את התופעה של הקהל של נתניה.
כשאנחנו היינו באורווה של וסרמיל, כל פעם שהגיעה קבוצה מהגדולות היו מגיעים לפחות 8000.
גם בתקופות שהיינו ממש גרועים, ובעיקר בגלל שזו יריבה בפרופיל גבוה.
איך זה הגיוני שכל פעם שמגיעה לשם חיפה/ביתר/מכבי הם לא מצליחים להביא יותר מ6000 צופים לאחלה של מתקן?
זה קהל שהביא 20 אלף לגמר גביע. אני לא מצליח להבין את זה.
גם פתח תקווה אותו סיפור. לא מובן לי.
פ''ת? תמיד היו צבא קטן וחכם. קהל איכותי, מאוד אפילו, אבל מעולם לא היו להם מסות גדולות, כולל בימים היפים שלהם
בכמעט עשור בין 05-13, כל רצף של שתי ניצחונות היה מדליק את הקהל שלנו, שלא נדבר על מאבק "יוקרתי" על פלייאוף עליון או כל דבר שמקרב אותנו קצת לצלחת.
היינו מביאים כמויות יפות במשחקי חוץ ובטח בוסרמיל בסיטואציות כאלו.
חושב שהקהל של נתניה קצת התרגל "לטוב" כי הם באותו לופ של סף פלייאוף עליון מאז שעלו מהלאומית.
בסיטואציה כזאת הריגוש יורד, מי כמונו יודע כשבכל פעם תוהים פה למה הקהל שלנו לא חרמן למשחקי עונה כמו בית"ר והפועל ת"א שחזרו למעמד אחרי עשור שחון.