.בכתבה שמתפרסמת היום במגזין "שם המשחק", מספר הכותב על ביקור בגנק שבבלגיה ועל הנחישות של אליניב והמקצוענות שלו.
מסופר על העיר גנק כחלק מבלגיה, על ההשתלבות של אליה לעומת נטישת יצחקי.
בתחילת הכתבה רציתי יותר מכל לקרוא על ההקשר הבאר-שבעי אבל מצאתי רק בתחילת הכתבה איזכור לכך וכמובן שההקשר היה באופי שלילי.
"ברדה, לא בפעם הראשונה שלו, מוצא את עצמו במועדון מאזור עם דימוי שלילי שמנצל את מעמדו המיוחד בפרובינציה. בפעם הקודמת, הסיטואציה הביאה לעליית ליגה עם הפועל באר-שבע ב-2001. ברדה היה כוכב העלייה ומעבר לכך, הוא היה התקווה לחזרתה של הפועל באר-שבע לצמרת הכדורגל הישראלי. הוא סומן כבעל הפוטנציאל הגדול והיו רגעים לא מעטים שבהם באר שבע וברדה נראו כמי שעשויים להפוך לגורמים משמעותיים בישראל. הקבוצה ניצחה באופן קבוע את הקבוצות הגדולות לכאורה, ברדה זומן לנבחרת ואז, באמצע עונת 2002/3, הוא נמכר למכבי חיפה. זו היתה הצהרת כוונות ברורות של הנהלת הקבוצה. מאותו רגע החלה הידרדרות שהסתיימה בליגה השניה."
" 'בקבוצת הילדים של הפועל באר-שבע היו שני שחקנים שהיה ברור שהם הכי מוכשרים', אומר שחקן ששיחק בקבוצת ילידי 1981. 'ניתן היה לראות שברדה ואלעד בונפלד הם אלה שייצא מהם משהו, אבל היה ביניהם הבדל. לבונפלד אמרו כל הזמן שהוא כישרון גדול והוא היה מגיע לאימונים באיחור ומחפף כל הזמן.' "
מכאן הכתבה מקבל אופי אחר שמדבר על הדרך וההתקדמות של ברדה בגנק....
עכשיו המשכתי לקרוא כי כבר הייתי לקראת הסוף ואז.... (טאם טאם טאם טאם - מוסיקה דרמטית)
הגיע הציטוט הבא שגרם לי להתרגש...
"אחרי הראיון הסיע אותי ברדה למלון בקצהו השני של העיר והתחלנו לדבר כמו שני באר-שבעיים, להבדיל מעיתונאי ומרואיין. 'החלום שלי', הוא אמר על כביש עוקף גנק, 'הוא לחזור לעונה אחת להפועל באר-שבע אחרי שאשחק בליגות הבכירות. זו העיר שלי והקבוצה שלי', הוא אמר והכל נראה מובן."
