לשבת הזאת יש באמת בעיה. חשבתי שאתה מדבר בכללי.ForeverRed כתב: דבר איתי על יום שבת.
מי כשיר ולא בנבחרת?
בשבת ישים את טאהא, וצדק שיכול עדיין לשחק, אם לא מגיעה השעיה מ UEFA
מגן ימני אוחיון, ושמאלי קורהוט.
אם צדק לא משחק אז זה מצריך יותר מחשבה
לשבת הזאת יש באמת בעיה. חשבתי שאתה מדבר בכללי.ForeverRed כתב: דבר איתי על יום שבת.
מי כשיר ולא בנבחרת?
טאהא ואוחיון.ForeverRed כתב: דבר איתי על יום שבת.
מי כשיר ולא בנבחרת?
אוחיון, טהאה, אביתר אילוז ומיקי עטיהForeverRed כתב:קורהוט ואלו בנבחרות.
הביטונים פצועים.
יש לנו בהגנה 2/4.
מסורת לא בונים ב-3 שנים.. ההסתכלות היא לטווח הארוך. כל עוד ניהיה שם ובעתיד נמשיך לקחת גביעים ואליפויות, לא נורא אם שנה אחת לא ניקח אליפות.ForeverRed כתב: בחיים לא אצליח להבין אמירות כאלה.
מי שחושב ככה שיעבור לטניס שולחן.
ההתאחדות לא קבעה את זה על פגרת הנבחרות, זו הקבצה שביקשה להעביר לתאריך הזהReDo כתב:איך פור פאק סייק בהתאחדות/מנהלת מצפים שהאוהדים והקבוצות יקחו את המפעל הקיקיוני הזה ברצינות אחרי שהם קובעים רבע גמר על פגרת נבחרות.
השחקנים שיעדרו אצלנו בלי אלה שפצועים:
אלו,חאתם,איינבינדר,מליקסון,טוני,אוגו,קורהוט.
בדיחה.
+ 5moki כתב:
מסורת לא בונים ב-3 שנים.. ההסתכלות היא לטווח הארוך. כל עוד ניהיה שם ובעתיד נמשיך לקחת גביעים ואליפויות, לא נורא אם שנה אחת לא ניקח אליפות.
זה לא קשור בכלל ללוזריות או לא ווינריות כמו שאתה מציג את זה. אני עדיין חושב שיש לנו את הקבוצה הטובה בליגה, אבל לקחת אליפות 3 שנים ברצף זה משהו שאפילו הקבוצות הכי טובות בעולם מתקשות להשיג.
כולם חושבים מתחילה עונה אז דף חלק, טאבולה ראסה.. השחקנים הם בני אדם והירידת מתח הזאת העונה גם בפן המנטלי וגם הגופני מובנת בהחלט.
וכדי להבהיר את עצמי שוב, אם לא ניקח אליפות ברור שאני יהיה מבואס מהתחת אבל אני אהיה מסוגל להכיל ולהבין את זה בניגוד לנפילת מתח שהייתה סיבוב שני שנה שעברה.
שמע מסכים עם כל מה שרשמת.. הדבר הכי חשוב שכתבת זה "נק' המוצא שלי היא שכולם ווינרים, כולם מקצוענים, כולם השגיים וכולם רוצים להמשיך את הקו הזה.".RedBend כתב: + 5
ירידת המתח היא בעיקר מנטלית, היא דבר טבעי לחלוטין, קרה וקורה לגדולים מאיתנו
בוא נתעכב על זה רגע, מה זה בעצם המתח הזה שירד?
כמו שציינת היא התחילה בסיבוב השני שנה שעברה ונלעתי היא שילוב של שני דברים:
1.
סיבוב ראשון ברמת דומיננטיות של ברצלונה (מבלי להתפשר על אירופה)
שיאי מועדון נשברו זה אחר זה, פער דו ספרתי בשלבים מוקדמים לעונה ויכולת מביכה של היריבה העיקרית לתואר, נתנו תחושה שהכל קטן עלינו.
שינוי סדרי עולם בכדורגל הישראלי, לא פחות מזה.
להיכנס לפורום גרמניה ולחוש את הפאניקה מבעד למסך. מפלצת.
2.
סיום קמפיין אירופי ארוך שהיה מעל ומעבר לציפיות. נצחונות בלתי נשכחים שריגשו/הפתיעו מדינה שלמה.
כולם הפכו לקונצנזוס,
וואקמה שבשעתו לא ידעו איך יתמודד עם המעבר לקבוצה גדולה והיו ספקות
בן ביטון שמקבוצת ליגה שנייה פילס את דרכו לצמרת הכדורגל בישראל
שיר צדק שמבלם טוב נהפך לאגדה
עובר דרך בן שהר את מאור בוזגלו וכלה במהארן ראדי וגון אוגו. ויש עוד כמה, אבל הנקודה מובנת.
תוסיפו לזה צוות יחסית אלמוני שלפתע מקבל במה (איתן עזריה לא היה מוכר לרוב חובבי הענף)
ומאמן צעיר שכשהגיע לא שיער בנפשו שיהפוך למה שיהפוך בזמן קצר כל כך
כולם הגיעו לפיק שלהם.
כל סימני השאלה התחלפו בסימני קריאה, גם אחרון הספקנים יישר קו, כולם קיבלו את ההכרה שרצו.
איך מתקדמים מכאן?
אם זה היה מחשב הייתי מפרמט אותו.
אבל הם בני אדם, והמשחק הזה כולל בתוכו גם עוד משתנים מלבד רמה מקצועית. עייפות החומר באבא.
נק' המוצא שלי היא שכולם ווינרים, כולם מקצוענים, כולם השגיים וכולם רוצים להמשיך את הקו הזה.
אני בכוונה מדגיש את הנקודה הזאת כדי למנוע אי הבנות. אין קשר בין עייפות מנטלית לבין שובע או חוסר השגיות. זה מצב נתון וצריך לדעת להתמודד איתו בשלבים מוקדמים של התופעה (אנחנו כבר אחריהם לצערי)
אז גם אם היריבות פחות טובות בלונג ראן, הפערים מצטמצמים בשנה כזאת מסיבה אחת פשוטה -
המתנגד מעוניין בהכרה הזאת יותר ממך. וכדי לזכות בה הוא צריך לנצח אותך. אתה ה - team to beat.
חפרתי קצת ובכוונה חזרתי קצת אחורה, אבל התאמת ציפיות לכרונולגיה של הדברים תעזור לצלוח את העונה הזאת. אם יצילחו לאפס את השחקנים ולחזור לגישה בריאה יותר אני רגוע, כי מקצועית אנחנו עדיין הכי טובים.
שכולם יעשו את המקסימום שלהם (כולל אותנו) - ואני אחיה בשלום עם הכל.
!!!!!!RedBend כתב: + 5
ירידת המתח היא בעיקר מנטלית, היא דבר טבעי לחלוטין, קרה וקורה לגדולים מאיתנו
בוא נתעכב על זה רגע, מה זה בעצם המתח הזה שירד?
כמו שציינת היא התחילה בסיבוב השני שנה שעברה ונלעתי היא שילוב של שני דברים:
1.
סיבוב ראשון ברמת דומיננטיות של ברצלונה (מבלי להתפשר על אירופה)
שיאי מועדון נשברו זה אחר זה, פער דו ספרתי בשלבים מוקדמים לעונה ויכולת מביכה של היריבה העיקרית לתואר, נתנו תחושה שהכל קטן עלינו.
שינוי סדרי עולם בכדורגל הישראלי, לא פחות מזה.
להיכנס לפורום גרמניה ולחוש את הפאניקה מבעד למסך. מפלצת.
2.
סיום קמפיין אירופי ארוך שהיה מעל ומעבר לציפיות. נצחונות בלתי נשכחים שריגשו/הפתיעו מדינה שלמה.
כולם הפכו לקונצנזוס,
וואקמה שבשעתו לא ידעו איך יתמודד עם המעבר לקבוצה גדולה והיו ספקות
בן ביטון שמקבוצת ליגה שנייה פילס את דרכו לצמרת הכדורגל בישראל
שיר צדק שמבלם טוב נהפך לאגדה
עובר דרך בן שהר את מאור בוזגלו וכלה במהארן ראדי וגון אוגו. ויש עוד כמה, אבל הנקודה מובנת.
תוסיפו לזה צוות יחסית אלמוני שלפתע מקבל במה (איתן עזריה לא היה מוכר לרוב חובבי הענף)
ומאמן צעיר שכשהגיע לא שיער בנפשו שיהפוך למה שיהפוך בזמן קצר כל כך
כולם הגיעו לפיק שלהם.
כל סימני השאלה התחלפו בסימני קריאה, גם אחרון הספקנים יישר קו, כולם קיבלו את ההכרה שרצו.
איך מתקדמים מכאן?
אם זה היה מחשב הייתי מפרמט אותו.
אבל הם בני אדם, והמשחק הזה כולל בתוכו גם עוד משתנים מלבד רמה מקצועית. עייפות החומר באבא.
נק' המוצא שלי היא שכולם ווינרים, כולם מקצוענים, כולם השגיים וכולם רוצים להמשיך את הקו הזה.
אני בכוונה מדגיש את הנקודה הזאת כדי למנוע אי הבנות. אין קשר בין עייפות מנטלית לבין שובע או חוסר השגיות. זה מצב נתון וצריך לדעת להתמודד איתו בשלבים מוקדמים של התופעה (אנחנו כבר אחריהם לצערי)
אז גם אם היריבות פחות טובות בלונג ראן, הפערים מצטמצמים בשנה כזאת מסיבה אחת פשוטה -
המתנגד מעוניין בהכרה הזאת יותר ממך. וכדי לזכות בה הוא צריך לנצח אותך. אתה ה - team to beat.
חפרתי קצת ובכוונה חזרתי קצת אחורה, אבל התאמת ציפיות לכרונולגיה של הדברים תעזור לצלוח את העונה הזאת. אם יצילחו לאפס את השחקנים ולחזור לגישה בריאה יותר אני רגוע, כי מקצועית אנחנו עדיין הכי טובים.
שכולם יעשו את המקסימום שלהם (כולל אותנו) - ואני אחיה בשלום עם הכל.
יפה כתבתRedBend כתב: + 5
ירידת המתח היא בעיקר מנטלית, היא דבר טבעי לחלוטין, קרה וקורה לגדולים מאיתנו
בוא נתעכב על זה רגע, מה זה בעצם המתח הזה שירד?
כמו שציינת היא התחילה בסיבוב השני שנה שעברה ונלעתי היא שילוב של שני דברים:
1.
סיבוב ראשון ברמת דומיננטיות של ברצלונה (מבלי להתפשר על אירופה)
שיאי מועדון נשברו זה אחר זה, פער דו ספרתי בשלבים מוקדמים לעונה ויכולת מביכה של היריבה העיקרית לתואר, נתנו תחושה שהכל קטן עלינו.
שינוי סדרי עולם בכדורגל הישראלי, לא פחות מזה.
להיכנס לפורום גרמניה ולחוש את הפאניקה מבעד למסך. מפלצת.
2.
סיום קמפיין אירופי ארוך שהיה מעל ומעבר לציפיות. נצחונות בלתי נשכחים שריגשו/הפתיעו מדינה שלמה.
כולם הפכו לקונצנזוס,
וואקמה שבשעתו לא ידעו איך יתמודד עם המעבר לקבוצה גדולה והיו ספקות
בן ביטון שמקבוצת ליגה שנייה פילס את דרכו לצמרת הכדורגל בישראל
שיר צדק שמבלם טוב נהפך לאגדה
עובר דרך בן שהר את מאור בוזגלו וכלה במהארן ראדי וגון אוגו. ויש עוד כמה, אבל הנקודה מובנת.
תוסיפו לזה צוות יחסית אלמוני שלפתע מקבל במה (איתן עזריה לא היה מוכר לרוב חובבי הענף)
ומאמן צעיר שכשהגיע לא שיער בנפשו שיהפוך למה שיהפוך בזמן קצר כל כך
כולם הגיעו לפיק שלהם.
כל סימני השאלה התחלפו בסימני קריאה, גם אחרון הספקנים יישר קו, כולם קיבלו את ההכרה שרצו.
איך מתקדמים מכאן?
אם זה היה מחשב הייתי מפרמט אותו.
אבל הם בני אדם, והמשחק הזה כולל בתוכו גם עוד משתנים מלבד רמה מקצועית. עייפות החומר באבא.
נק' המוצא שלי היא שכולם ווינרים, כולם מקצוענים, כולם השגיים וכולם רוצים להמשיך את הקו הזה.
אני בכוונה מדגיש את הנקודה הזאת כדי למנוע אי הבנות. אין קשר בין עייפות מנטלית לבין שובע או חוסר השגיות. זה מצב נתון וצריך לדעת להתמודד איתו בשלבים מוקדמים של התופעה (אנחנו כבר אחריהם לצערי)
אז גם אם היריבות פחות טובות בלונג ראן, הפערים מצטמצמים בשנה כזאת מסיבה אחת פשוטה -
המתנגד מעוניין בהכרה הזאת יותר ממך. וכדי לזכות בה הוא צריך לנצח אותך. אתה ה - team to beat.
חפרתי קצת ובכוונה חזרתי קצת אחורה, אבל התאמת ציפיות לכרונולגיה של הדברים תעזור לצלוח את העונה הזאת. אם יצילחו לאפס את השחקנים ולחזור לגישה בריאה יותר אני רגוע, כי מקצועית אנחנו עדיין הכי טובים.
שכולם יעשו את המקסימום שלהם (כולל אותנו) - ואני אחיה בשלום עם הכל.